ארה”ב עומדת לשגר בקרוב למאדים שני מסוקי מחקר חדשים שיחליפו את ה Ingenuity, מסוק המחקר של גשושית Perseverance שנפגי כתוצאה מקצר בתקשורת. בהמשך מתכננת NASA לשגר מסוקים נוספים, שיפעלו עצמאית ללא הסתמכות על גשושית אם.
בתחילת השנה הודיעה סוכנות החלל האמריקנית NASA כי המסל”ט – מסוק ללא טייס – ששיגרה למאדים יצא מכלל שימוש. המסוק Ingenuity, כלי הטיס הראשון שטס אי פעם מעל כוכב אחר, ספג חבטה חזקה תוך כדי נחיתה לא מתוכננת וכלל הנראה אחד מלהבי הרוטור העליון שלו נפגע. התאונה אירעה בשל בעיית קשר בין מרכז הבקרה ביוסטון לגשושית שמפעילה את המסוק, מה שגרם ל Ingenuity להיחבט בקרקע. עד התאונה ה Ingenuity טס במשך שלוש שנים בצמוד לגשושית האם שלו Perseverance , וסייע לה באיסוף דגימות ומיפוי פני הכוכב האדום.
“ה Ingenuity איפשר לנו לעשות היסטוריה” צוטט מנכ”ל NASA ביל נלסון בהודעה הרשמית שהוציאה סוכנות החלל האמריקנית אחרי השבתתו הסופית של המסוק. “ה Ingenuity איפשר לנו לעשות את הבלתי יאומן, יאומן. מדובר בפלטופורמה האווירית הראשונה בעולם שטסה בכוכב אחר, ואיפשרה לנו לראשונה בהיסטוריה מחקר משולב של שני כלים במקביל, באוויר ועל הקרקע. המשימות שביצע ה Ingenuity מקדם את המחקר שלנו בצורה משמעותית לקראת משימות חלל עמוק מאויישות, כולל נחיתה על המאדים”.
ה Ingenuity שוגר בקיץ 2020 ונחת על המאדים בפברואר 2021 כשהוא מקופל על גבי הגשושית Perseverance. המטרה הייתה בין השאר להוכיח כי ניתן להפעיל כלים מוטסים גם בסביבה שבה האטמוספירה דקה ומורכבת מגזי פחמן דו חמצני, חנקן ארגון וחמצן (ראו הרחבה בהמשך). כבר באותה שנה הוא ביצע חמש טיסות ניסוי קצרות בכדי לבחון את אופן ההתנהגות שלו בתנאים הקיצוניים. אחרי הוכחת היכולת הוא ביצע עוד 67 טיסות עד שנפגע. בסך הכל הספיק ה Ingenuity לבצע טיסות למרחק של 17.7 ק”מ בזמן טיסה מצטבר של 129 דקות. מתברר שהיכולות שלו הפתיעו מאד את מדעני NASA שתכננו להשתמש ב Ingenuity במשך חודש אחד בלבד, כשבפועל הוא היה כשיר שלוש שנים. תכנון כרגע הוא לשלוח למאדים בקרוב מסוקי מחקר נוספים תואמי Ingenuity כדי להגביר את קצב איסוף דגימות הקרקע. התכנון הוא לשלוח את המסוקים על גבי חללית שבדרך חזרה תאסוף את הדגימות שכבר לוקטו. בנוסף לכך מפתחתים ב NASA על סמך הידע שנצבר במשימות של Ingenuity, מסוקים גדולים יותר שאמורים לערוך מחקרים באופן עצמאי, מבלי להיות תלויים בגשושית אם.
צל הרוטור הפגוע של Ingenuity צילום: NASA/JPL-Caltech
אחת המטרות העיקריות של הגשושית Perseverance היתה ניסוי להפקת חמצן מסביבת הגזים שמקיפה את הכוכב. חודשיים אחרי הנחיתה, באפריל 2021, הפעילה Perseverance את ה MOXIE – Mars Oxygen In-Situ Resource Utilization Experiment, מחולל חמצן שהפך את הפחמן הדו חמצני לחמצן. “יש לנו עוד כברת דרך ארוכה לעשות עם הפקת החמצן על הכוכב לפני שנהיה בטוחים שניתן להסתמך עליו כמקור”, סיפר ג’ים רוטר מ NASA אחרי ניתוח תוצאות הניסוי. בינתיים גשושית אמריקנית אחרת שנמצאת על הכוכב הצליחה לטענת NASA לגלות אפשרות לסימני חיים על הכוכב לפני מילארדי שנים. בתחילת מאי פירסמה סוכנות החחל האמריקנית כי הגשושית Curiosity שבחנה סלעים בתחתית אגם יבש באחד המכתשים שעל הכוכב גילתה סימנים היכולים להעיד על חיים בעבר. בסלעים נמצאה תחמוצת מנגן , מינרל שנמצא באגמים על פני כדור הארץ ומעיד על תחתית רווית חמצן. המדענים הופתעו מהכמות הגבוהה של המינרל, מה שמחזק את ההשערה כי במכתש GALE שבתוכו נמצאו הסלעים, היה בעבר אגם שהכיל מיקרובים.
ה Ingenuity על אדמת מאדים באפריל 2021 צילום: משדש
“הממצא הזה מוכיח שיש סיכוי גדול שהיו על מאדים חיים משום שתחמוצת מנגן נוצרת מפוטוסינטזה של מיקרובים”, אומר פטריק גאזאדה, גאו כימאי ממעבדת המחקר האמריקנית לוס אלאמוס. “זה ההסבר המדעי היחיד להיווצרות החומר, עכשיו אנחנו צריכים לחבר את זה לממצאים נוספים שיוכיחו לנו שמיקוראוגניזמים היו קיימים על הכוכב בזמן שהיו בו מים במצב נוזלי”.
בNASA אין כרגע מועד לשיגור משלחת מחקר למאדים. התכנית האחרונה בוטלה ב 2010 על ידי הנשיא אובמה, המיקוד הוא בגשושיות מחקר. מי שמדבר ברצינות רבה על משימה מאויישת למאדים הוא אילון מאסק, הבעלים של חברת SPACE X. כרגע תאריך היעד שלו הוא 2030, אחרי שמועד המשימה נדחה כבר פעמיים, ל 2020, אחר כך ל 2025 ועכשיו כאמור ל 2030.
למה מאדים אדום
בשונה מכדור הארץ, האטמוספירה, שכבת ההגנה של מאדים דקה מאד ומורכבת ממספר גזים שנפלטים מפני הכוכב. האדמומיות שלו נובעת מרמות גבוהות של תחמוצות ברזל. היות ומאדים דומה לכדור הארץ בשל הסיבוב שלו על ציר נטוי, מזג האוויר עליו הוא מחזורי בדומה לכדור הארץ, כך שניתן לחוות בו עונות קיץ וחורף. בקיץ, בחלקים המדבריים של הכוכב האדום הטמפרטורה יכולה להגיע לעד 20 מעלות ובחורף היא צונחת למינוס 60 במרכזו ומינוס 125 בקטבים. הכבידה (כוח המשיכה) עליו נמוכה יחסית לכדור הארץ, כך שחפץ שמשקלו 100 ק”ג בכדור הארץ ישקול על מאדים 38 ק”ג (מקור סוכנות החלל הישראלית). כל נחיתה מאויישת על הכוכב תצריך חליפות חלל בכדי להתמודד עם עוצמת הקרינה הגבוהה ובשל העובדה שהאטמוספירה שלו דלידלה ואיננה מכילה שדה מגנטי מגונן כמו סביב כדור הארץ. האטמוספירה של מאדים מורכבת בעיקר מפחמן דו חמצני שמהווה 95% ממנה והשאר 2.7 חנקן, 1.6 ארגון ו 0.13 חמצן. מדענים של NASA שניתחו את ממצאי משימת החלל MAVEN מ 2013 ואילך טוענים כי שכבת האטמוספירה סביב מאדים לא הייתה תמיד דקה, וההוכחה לכך היא מים שנמצאים כיןם על הכוכב, במצב קפוא.
הדמיית מסוק החלל Ingenuity והגשושית Perseverance
איור : NASA
