מעבר לתעשייה :5.0 שילוב האדם והטכנולוגיה בעידן החדש

המהפכה התעשייתית החמישית, הידועה גם כתעשייה 5.0, משנה את פני התעשייה המודרנית ומביאה איתה תפיסה חדשה ששמה את האדם במרכז. אם בעידן תעשייה 4.0 ראינו כיצד טכנולוגיות כמו אוטומציה, IoT, ובינה מלאכותית שיפרו תהליכים והגבירו את היעילות, הרי שתעשייה 5.0 מוסיפה רובד אנושי – תפיסה המשלבת טכנולוגיות מתקדמות תוך שימת דגש על רווחת העובד, קיימות, ויצירת שיתוף פעולה הרמוני בין בני אדם למכונות חכמות.

התפתחות התעשייה והמעבר לאנושיות

כדי להבין את השינוי בין תעשייה 4.0 לתעשייה 5.0, יש לבחון את ההתפתחויות האחרונות בטכנולוגיה וביחסי אדם-מכונה. תעשייה 4.0, שהתבססה על ניתוח נתונים מתקדם, אוטומציה, ו-AI, שינתה את שיטות הייצור בעולם על ידי הדגש על יעילות, קצב ותפוקה. אך עם ההתרכזות במכונות ובתהליכים חכמים, נוצר מצב שבו העובד האנושי נדחק הצידה, ותשומת הלב למימד האנושי פחתה.

תעשייה 5.0 נוקטת גישה שונה לחלוטין: החזון הוא לא שהמכונה תחליף את העובד, אלא שתשדרג ותעצים את עבודתו. עם כניסת הקובוטים – רובוטים שיתופיים המותאמים לעבודה לצד בני אדם – אנחנו עדים לשינוי בתפיסת סביבת העבודה. הקובוטים מסייעים בביצוע משימות חזרתיות ושוחקות, מה שמפנה את העובד האנושי לעסוק במשימות שדורשות חשיבה יצירתית ומורכבות.

קיימות כערך אסטרטגי ועסקי

במהלך העשורים האחרונים, המודעות לסוגיות סביבתיות גדלה משמעותית, וארגונים רבים מבינים היום כי קיימות אינה רק דרישה רגולטורית אלא גם מנוע כלכלי. בעידן תעשייה 5.0, הקיימות הופכת להיות חלק מרכזי מהאסטרטגיה העסקית. כך למשל, מפעלים מתקדמים בתעשיות מסורתיות מאמצים טכנולוגיות לשימור מים, שימוש באנרגיה מתחדשת ומיחזור משאבים. גישה זו אינה רק מאפשרת חסכון בעלויות, אלא גם מחזקת את המותג ומשפרת את תדמית החברה בעיני הציבור והצרכנים.

לדוגמה, מפעלים בתחום המזון והמשקאות בישראל משלבים כיום מערכות ניהול מים אוטומטיות ומערכות לאחסון אנרגיה ירוקה. מטרתן של טכנולוגיות אלו היא למנוע בזבוז ולהפחית את השפעת הייצור על הסביבה, תוך עמידה בסטנדרטים גבוהים של איכות וקיימות. השילוב בין טכנולוגיות מתקדמות לבין מודעות סביבתית מסייע לארגונים לעמוד ביעדי קיימות ולבנות עתיד בר-קיימא.

רובוטיקה ובינה מלאכותית בשירות האדם

תעשייה 5.0 מחדשת את יחסי העבודה בין אדם למכונה, עם דגש על הרמוניה ושיתוף פעולה. הקובוטים – רובוטים שתוכננו במיוחד לעבודה בצמוד לאנשים – נכנסים לשימוש במפעלים ומסייעים בעבודות חזרתיות כמו אריזה, סידור סחורה ושינוע. תפקידם של הקובוטים הוא לא להחליף את העובדים אלא לעבוד איתם יחד. כך, עובדים יכולים להתמקד במשימות הדורשות יכולות ייחודיות כגון פתרון בעיות, ניהול קווי ייצור מורכבים וקבלת החלטות.

מפעלים מסוימים גם משלבים ממשקי מציאות רבודה (AR) בעמדות העבודה של העובדים, המאפשרים גישה מהירה למידע, תמיכה טכנית, והדרכה בזמן אמת. באמצעות המציאות הרבודה, העובדים יכולים לראות תקלות בקווים, הוראות עבודה מותאמות אישית, ואפילו עזרה וירטואלית שמדריכה אותם בשימוש במכונות חדשות. החוויה האינטראקטיבית הזו משפרת את הביצועים ומגבירה את בטיחות העובדים.

חדשנות כ-DNA ארגוני

חברות המבקשות לעבור ממצב של הישרדות למצב של צמיחה נדרשות להטמיע את החדשנות בליבת התרבות הארגונית שלהן. כיום, בעידן תעשייה 5.0, החדשנות אינה רק חלק מצוותי הפיתוח אלא חלק בלתי נפרד מה-DNA של החברה. מחקרים מראים כי ארגונים שמאמצים גישה חדשנית זוכים ליתרון תחרותי בשוק ומצליחים למשוך עובדים ולקוחות שמחפשים ערכים משותפים.

בישראל, חברות רבות מתחום ההייטק והייצור פועלות לפי גישת “חדשנות פתוחה” – שילוב של רעיונות חיצוניים כמו שיתוף פעולה עם סטארטאפים, אוניברסיטאות, וארגונים נוספים. כך, הארגונים יכולים להכניס רעיונות וטכנולוגיות חדשים ולהתאים את עצמם לצרכים המשתנים של השוק בצורה מהירה ויעילה יותר. שיתופי פעולה כאלו מאפשרים לארגון לנצל את הידע שנמצא מחוץ לחברה ולהעשיר את ההון האנושי והטכנולוגי הפנימי.

כלי מודרני למדידת חדשנות

אחד המודלים המובילים שמאפשרים למדוד את רמת החדשנות בארגון הוא “עשרת סוגי החדשנות” של דבלין. המודל מחלק את החדשנות לשלושה תחומים מרכזיים:

• תצורה – כיצד הארגון מסודר ומנוהל, כולל מבנה החברה, התהליכים הפנימיים והמודל העסקי.
• הצעה – המוצרים והשירותים שהארגון מציע ללקוחותיו.
• חוויית הלקוח – האינטראקציות של הלקוח עם החברה, כולל תמיכה, שירות, ותפיסת המותג.

שילוב של חדשנות בכל אחד מהתחומים הללו מעניק לארגון יכולת בידול מהמתחרים וערך מוסף ללקוחות. לדוגמה, חברות בתחום הטכנולוגיה יכולות לפתח מוצר שמאפשר ללקוחות לתקשר עם צוותי תמיכה באמצעות ממשקים מתקדמים, כמו צ’אטבוטים או מערכות עזרה מבוססות AI, המייעלות את השירות ללקוח.

דוגמאות מעשיות ליישום תעשייה 5.0 בישראל

בישראל, תחום החקלאות הוורטיקלית מספק דוגמה מצוינת לאופן שבו תעשייה 5.0 מתממשת בפועל. חברות המפתחות טכנולוגיות לגידול ורטיקלי במרחב עירוני, כמו מתקני גידול ירקות בבניינים, משתמשות במערכות אוטונומיות לניהול מים, רובוטים חקלאיים, ובינה מלאכותית לניהול אקלים וגידול מיטבי של הצמחים. כך, ניתן לייצר תוצרת איכותית ומקומית תוך הפחתת עלויות הובלה והפחתת זיהום. בנוסף, מערכות הניהול מאפשרות לעובדים לפקח ולשלוט על תנאי הגידול בצורה קלה ומדויקת, ומשפרות את חוויית העבודה בתחום שדורש מיומנות ומקצועיות רבה.

בתחום הייצור, מפעלים המשתמשים ברובוטיקה שיתופית מאפשרים לעובדים ולמכונות לעבוד יחד באינטגרציה מושלמת. במפעלים אלו, הרובוטים מבצעים משימות רוטיניות ומפנות לעובדים זמן לפעול במשימות מורכבות ויצירתיות יותר. כך למשל, באמצעות מערכות מציאות רבודה המשלבות אינפורמציה חיה ממערכות IoT, העובדים יכולים לבצע בדיקות תחזוקה ותיקון של מכונות תוך הבנה מהירה של הצעדים הנדרשים, ולמנוע תקלות לפני שהן מתרחשות.

לסיכום: תעשייה הומנית ובר-קיימא

תעשייה 5.0 מייצגת לא רק קפיצה טכנולוגית אלא גם שינוי ערכי עמוק. היא מציעה מודל שבו חדשנות וטכנולוגיה מתקיימות בשירות האדם והסביבה, תוך כדי יצירת ערך עבור כל המעורבים – העובדים, הצרכנים והקהילה כולה. זהו עתיד שבו ארגונים יוכלו לשלב טכנולוגיה מתקדמת עם ערכים אנושיים וסביבתיים, ולבנות תשתית לחדשנות מתמדת שתתאים לעולם המשתנה ללא הרף.

אגמון דוד פורת, מומחה לתעשייה
חכמה וחדשנות לתעשייה
קרדיט: אגמון פורת