סטארטאפים ישראליים בתחום המחשוב הקוונטי גייסו 650 מיליון דולר

דו”ח חדש ממפה לראשונה את תעשיית המחשוב הקוונטי הצומחת בישראל ומגלה תחום ממוקד אך עוצמתי ועתיר-פוטנציאל: תשע חברות סטארטאפ עם סך גיוסים של כ־650 מיליון דולר, הפועלות בטכנולוגיות חומרה ותוכנה שעתידות לשנות את עולם המחשוב.

הדו”ח פורסם על ידי Earth & Beyond Ventures ו־Deloitte Catalyst, והוא הראשון בסדרת DeepTech Explained – יוזמת תוכן חדשה שמטרתה להנגיש את תחומי הדיפטק בישראל באמצעות ניתוחים מבוססי נתונים, תובנות שוק ומפות אקוסיסטם. דיפטק, תחום שבו הטכנולוגיות מבוססות על פריצות דרך מדעיות והנדסיות, נכון ל-2024 מהווה כ־33% מכלל השקעות ההון סיכון בעולם – פי שלושה, לעומת 11% בלבד ב־2016 (על פי Dealroom). גם בישראל הוא הופך למנוע צמיחה מרכזי, עם שורה של אקזיטים בולטים, בהם מלאנוקס, Run:AI ומובילאיי. על פי SNC Finder פועלים כיום מעל ל־500 סטארטאפים פעילים בתחום הדיפטק.

מחשוב קוונטי ממשיך לבסס את מעמדו כאחד התחומים המסקרנים והמשפיעים ביותר בעולם הטכנולוגיה. מדובר בפרדיגמה חדשה של עיבוד מידע, המבוססת על עקרונות הפיזיקה הקוונטית, המאפשרת להתמודד עם בעיות שמחשבים “קלאסיים” אינם מסוגלים לפתור ביעילות. מגוון היישומים הפוטנציאליים רחב במיוחד: מניהול תיקי השקעות ומידול כלכלי מתקדם, דרך האצת גילוי תרופות וסימולציות מולקולריות, שיפור תחזיות אקלים, אופטימיזציית שרשראות אספקה, ועוד. ככל שהטכנולוגיה מתקרבת ליישום מסחרי, כך מתבהר גם הפוטנציאל לשינוי עמוק בתעשיות רבות.

ברחבי העולם, יותר מ־20 מדינות, ובראשן ארה”ב וסין, כבר השיקו אסטרטגיות לאומיות לקוונטום, עם השקעות של מיליארדי דולרים במחקר, תשתיות וטיפוח טאלנט. גם ענקיות טכנולוגיה כמו Amazon, Google, IBM, ו-Intel משקיעות משאבים עצומים לקידום התחום ולפיתוח של מחשבים קוונטיים מסחריים. התחרות, שאך הולכת ומחריפה, ממחישה עד כמה התחום נתפס כמנוע מרכזי לחדשנות, ביטחון וכלכלה בעשורים הקרובים.

ישראל, על אף קוטנה הגיאוגרפי, ממוקמת היטב על מפת הקוונטום העולמית: כיום פועלות בארץ תשע חברות סטארטאפ שמתמקדות במחשוב קוונטי, המפתחות החל ממערכות תוכנה ועד למחשבים הקוונטיים עצמם – עם סך גיוסים של כ־650 מיליון דולר ב-6 השנים האחרונות. בשלבים המוקדמים של החברות את סבבי ההשקעה לרוב מובילות קרנות הון סיכון ישראליות, ובשלבי הצמיחה, מתווספות השקעות מקרנות גלובליות ותאגידים. לצד זאת, פעילות גם כ־15 חברות נוספות המפתחות טכנולוגיות קוונטיות משיקות – חיישנים קוונטיים, תקשורת קוונטית וחומרים מתקדמים. בזכות שילוב של מצוינות אקדמית, חדשנות ביטחונית, תרבות יזמית, תעשיית הייטק מפותחת ותמיכה ממשלתית – נבנה בישראל אקוסיסטם הולך ומתרחב של טכנולוגיות קוואנטום. מוסדות המחקר והמדענים המקומיים נחשבים למובילים עולמיים, ולצדם פועלות קרנות הון סיכון ואקסלרטורים המחוברים לאקוסיסטם הבינלאומי.

המחשוב הקוונטי הפך לזירה אסטרטגית גלובלית, עם השקעות עצומות מצד מדינות וחברות טכנולוגיה מובילות. גם ישראל מצטרפת למרוץ: תוכנית לאומית מקיפה כבר יצאה לדרך, ובלבה הקמת מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי (IQCC) בהשקעה של 100 מיליון ש”ח – שנועד להאיץ את הפיתוח המקומי ולחזק את היכולות הלאומיות בתחום. אולם למרות זאת היא נמצאת בהיקף ההשקעות הלאומיות הרחק מאחורי סין, ארה”ב, בריטניה ומדינות נוספות.

עמית הראל, שותף ומוביל Deloitte Catalyst: “מחשוב קוונטי הוא גיים צ’יינג’ר אמיתי בכל הקשור להשפעה הנרחבת שלו על העולם הטכנולוגי והעסקי העתידי. מעבר לטכנולוגיות פורצות הדרך, המחשוב הקוונטי, בדומה לעולם ה- AI, מהווה אינדיקציה נוספת לכך שממשלות וגופים ציבוריים, כגון אוניברסיטאות ומכוני מחקר, מבססים מחדש את מקומם המרכזי והאקוטי ביצירת קידמה טכנולוגית”.

נגה יערי, סמנכ”לית פיתוח עסקי : Earth & Beyond Ventures “המחשוב הקוונטי עובר מהמעבדה לעולם האמיתי וזו הזדמנות מהסוג שלא רואים כל עשור. לישראל יש שילוב נדיר של חוקרים מעולים, יזמים חדורי מטרה ואקוסיסטם שמאפשר לרעיונות גדולים להפוך למציאות. מי שמשקיע בזה עכשיו, לא מהמר אלא בונה יתרון אסטרטגי”.


קרדיט צילומים: שירז גרינבאום ועדי כהן-צדק.

מערכת ניו-טק מגזינים גרופ

תגובות סגורות