המהפכה הבאה בשוק העבודה כבר כאן – והיא מונעת על ידי אלגוריתמים. לפי דו”ח חדש של Goldman Sachs, שילוב הולך וגובר של בינה מלאכותית במערכות עסקיות צפוי להביא לשינויים עמוקים במבנה התעסוקה העולמי, אך גם לפרץ של פרודוקטיביות וחדשנות. אמנם בטווח הקצר חלק מהמשרות ייפגעו, אך התועלת ארוכת הטווח לכלכלה – ולתעשייה בפרט – צפויה להיות משמעותית.
מעבר מעידן הניסויים לעידן התפעול
הדו”ח מדגיש תהליך שעובר מתחת לרדאר: המעבר מבינה מלאכותית צרכנית – כמו מחוללי טקסט ותמונות – לבינה מלאכותית תפעולית, שנכנסת ללב התהליכים העסקיים. מדובר באינטגרציה של מערכות AI בניהול שרשראות אספקה, ניתוח נתונים, שירות לקוחות, בקרת איכות, תכנון ייצור, תחזוקה מונעת, אוטומציה של חוזים ועוד.
“מה שהיה פעם כלי ניסיוני למפתחים הפך כעת למנוע ביצועים עסקי,” מציינים כלכלני גולדמן. “AI תפעולית משפרת יעילות, מאיצה קבלת החלטות ומקטינה את מספר השגיאות האנושיות.”
האיום על משרות – זמני וממוקד
באופן טבעי, כל מהפכה טכנולוגית מלווה בחששות. הדו”ח אינו מתעלם מהעובדה שתחומים שלמים – החל משירותים פיננסיים, דרך שיווק, ועד מערכות ניהול – ידרשו פחות כוח אדם. עם זאת, הניתוח של גולדמן סבור כי ההשפעה על שוק העבודה צפויה להיות ממוקדת ובעלת אופי זמני.
“כמו כל חדשנות טכנולוגית בהיסטוריה, גם ה-AI לא משמידה עבודה – אלא משנה את האופן בו אנו עובדים,” נכתב בדו”ח. החזון הוא של שוק עבודה מותאם-עתיד, שבו עובדים פועלים לצד מערכות חכמות, תוך פיתוח כישורים משלימים שדורשים חשיבה ביקורתית, יצירתיות, הבנה מוסרית ויכולת תיווך בין אדם למכונה.
פרודוקטיביות במקום פיטורים
נקודת האור המרכזית שמסמן הדו”ח היא העלייה בפריון העבודה (Productivity) הצפויה בעקבות אימוץ הבינה המלאכותית. לפי ההערכות של גולדמן, שילוב מוצלח של AI בתהליכים עסקיים יכול להוביל לעלייה של מאות מיליארדי דולרים בתוצר הגולמי הגלובלי, ולשפר את הרווחיות של חברות במגוון מגזרים.
בניגוד לגישות פסימיות הרואות ב-AI “מחליף עובדים”, גולדמן טוען כי היישום הנכון של הכלים הטכנולוגיים יהפוך את העובד ליעיל יותר, וישחרר אותו ממשימות שחוזרות על עצמן. התוצאה: יותר זמן למשימות אסטרטגיות, פחות טעויות, ושיפור מערכתי בביצועים העסקיים.
קריאה להיערכות ממשלתית וחינוכית
הדו”ח גם פונה למחוקקים ומקבלי החלטות – וקורא להיערכות מיידית של מערכות החינוך, ההכשרה המקצועית, ומדיניות הרווחה. לפי התחזיות, 60% מהמשרות הגלובליות יושפעו בדרך זו או אחרת מיישומי AI בעשור הקרוב. לכן, גולדמן מציע להפעיל תכניות הכשרה, מימון ממשלתי לשדרוג כישורים (reskilling), והתוויית רגולציה מותאמת קצב.
בנוסף, נשמעת קריאה ברורה לארגונים עצמם: ככל שהטמעת ה-AI נעשית בצורה שקופה ואחראית – כך יעלה הסיכוי לאימוץ חלק מצד העובדים. חברות נדרשות להסביר, ללוות ולהשקיע בניהול שינוי – לא רק בטכנולוגיה.
ישראל – באיחור או בהזדמנות?
לצד פרסום הדו”ח, נשמעות קריאות בישראל להאיץ את האימוץ התעשייתי של AI גם בתעשייה היצרנית. “אנחנו רואים יישומים מצוינים בסטארטאפים, אבל הרבה מפעלים בישראל עוד לא הכניסו AI לקווי הייצור או למחסנים,” אמרה לנו השבוע נציגת אחת מחברות ההטמעה המקומיות. “דו”חות כמו של גולדמן מחייבים אותנו להסתכל קדימה ולהשתלב בגל החדש, לפני שיהיה מאוחר.”
לסיכום, הבינה המלאכותית אינה רק “איום רובוטי” – אלא שינוי עומק כלכלי, תעשייתי וחברתי. האתגר כעת הוא לא האם היא תגיע – אלא כיצד נשלב אותה באחריות, באפקטיביות ובשיתוף עם האדם.
קרדיט למקור:
Goldman Sachs via eWeek, 25.8.2025
