רכיבה על היפופוטמים מתחת למים, לוחמי אש מעופפים ואופרה בשחקים: כך נראית שנת 2000 באיורים מ-1900
רבע מהמאה ה-21 כבר מאחורינו, וסיכום ביניים שלה עשוי לכלול בינה מלאכותית, רשתות חברתיות, מטבעות דיגיטליים, הנדסה גנטית, מגפות מתפרצות, שינויי אקלים ועוד. אבל האם תהיתם פעם איך מי שחיו בשלהי המאה ה-19 ראו בעיני רוחם את ראשית המאה ה-21? האם בכלים התפיסתיים שעמדו לרשותם הם יכלו לנבא נאמנה אפילו קמצוץ ממה שיקרה מאה שנה מאוחר יותר?
השנה היא 1900. חגיגות סיום המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 מתקיימות ברוב עם בעיר האורות פריז. התערוכה העולמית, שהחלה עוד ב-1851 ומשמשת עד היום במה להצגת רעיונות עתידניים, נערכת בגני שאן דה מארס סמוך למגדל אייפל, שבעצמו נחנך בתערוכה העולמית של 1889. במקביל לתערוכה נערכים בעיר המשחקים האולימפיים השניים בעת החדשה, וגם כנסים מדעיים חשובים בתחומי הפילוסופיה והמתמטיקה.
לרגל התערוכה החליט יצרן הצעצועים ארמן ז’רווה (Gervais), להוציא סדרת איורים שיתארו את החיים בצרפת של שנת 2000. עד 1901 הודפסו בצרפת לפחות 78 איורים כאלה, פרי מכחולו של האמן ז’אן מארק קוט (Coté), אם כי ייתכן שגם אמנים אחרים לקחו חלק במשימה. על כל אחד מהם הוטבעה הכותרת “en l’an 2000”, כלומר “בשנת 2000”. לפחות 78, שכן ייתכן שהיו עוד איורים מאותה סדרה והם אבדו לבלי שוב. האיורים האלה עיטרו כנראה חפיסות סיגריות, שבימים ההם היו עשויות מתכת, ואולי היו אמורים לשמש כגלויות. נראה שהאיורים לא זכו להצלחה גדולה במיוחד, שכן מסיבה כלשהי הודפסה רק סדרה אחת שלהם. סופר המדע הבדיוני אייזק אסימוב רכש את הסדרה ב-1986, וכתב בהשראתה את הספר “Futuredays” (העתיד).
עד 1901 הודפסו בצרפת לפחות 78 איורים כאלה, פרי מכחולו של האמן ז’אן מארק קוט. ארבע מהגלויות | ז’אן מארק קוט, נחלת הכלל
העתיד של העבר
מה כל כך מיוחד באיורים הללו? בראש ובראשונה הם מעין דרישת שלום מעולם שהיה ואיננו עוד. הסגנון הנאיבי שלהם מספר את הסיפור כולו: סיפור על אנשים שרצו לעוף גבוה באוויר, או לצלול עמוק מתחת למים ולפגוש את שוכני הקרקעית, ממש כמו בסיפורים של ז’ול ורן. מבחינה אמנותית אפשר לשייך אותם לסוגת הרטרו-פוטוריזם (Retrofuturism), שבמרכזה תיאורים של העתיד כפי שהוצג בעולם התרבותי בעבר.
חלק ניכר מהאיורים מוקדשים לאוויר ולמים, ומציבים בתוך הסביבות הזרות האלה פעילויות מעולם החברה, התרבות והפנאי שהצרפתי הבורגני הממוצע באותה עת חווה על בסיס יומיומי – אכילה ושתייה, נהיגה, ניקיון, טיול משפחתי, בחירת בגדים, תחרויות ספורט ואפילו האזנה לאופרה – אבל כל זה מתרחש בשחקים או במצולות, תוך מפגש עם צפרדעים ותמנונים, סרטנים, דגים, לווייתנים וגם נשרים. הכול בערבובייה אחת גדולה, צבעונית ומכושפת.
ברבים מהאיורים מופיעים כלי תחבורה שעולים על כל דמיון, מהם מכונפים ומהם בעלי גלגלים ומרכבים משונים שכנראה לא נוסו מעולם – לא במאה ה-20 וגם לא במאה ה-21. בולט במיוחד השימוש בכנפיים כאמצעי תחבורה בפני עצמו – רעיון שלא ממש המריא עד ימינו, תרתי משמע. ובכל זאת, המטוס הראשון של האחים רייט דווקא התרומם לאוויר שנים ספורות לאחר מכן.
ברבים מהאיורים מופיעים כלי תחבורה שעולים על כל דמיון. שלוש מהגלויות. קרדיט: ז’אן מארק קוט, נחלת הכלל
איורים אחרים מנסים לדמות איך האדם ירתום את הטכנולוגיה לבצע משימות במקומו. ארבע מהגלויות. קרדיט: ז’אן מארק קוט, נחלת הכלל
פלאי הטכנולוגיה
איורים אחרים מנסים לדמות איך האדם ירתום את הטכנולוגיה לבצע משימות במקומו, וכך יקל על חייו. זה מזכיר קצת את ספרות המדע הבדיוני, שמתארת רובוטים, מחשוב ובינה מלאכותית – אבל הרבה לפני שהמושגים הללו נכנסו לחיינו. איור מסוים, למשל, מציג כיתה ובה תלמידים חובשי קסדות, ואלה מחוברות למכונה שגורסת ספרים והופכת אותם לידע; ההשוואה לצ’אט-GPT ודאי תעלה על דעתם של רבים. איור אחר מציג מכונה שרוחצת את הרצפות – מי ביקש שואב-שוטף רובוטי ולא קיבל? – ואחד אחר מציג שיחה מרוחקת שנעשית באמצעות מעין-טלפון ומסך קולנוע.
האיורים מציגים תזמורת שמנגנת בלי נגנים, עיתון שמוקרא באמצעות גרמופון, מכונות שמסייעות בעבודת הספר, החייט והבנאי – כל אלה כבר התגשמו הרבה לפני שנת 2000, אם כי לא באותה צורה. והנה איור שמתאר שימוש במכוניות בשדה הקרב; והרי כבר בשלהי מלחמת העולם הראשונה השתמשו בטנקים.
חיידקים מחוסלים ואפרוחים משוכפלים
איורים אחדים מוקדשים להתפתחות המדע הבסיסי והתעשייה. אחד מהם מציג מדענים שנלחמים בחיידקים מזיקים תוך הגדלה מבוססת-אור של סביבת המחיה שלהם, באמצעות מכשיר שהוא בן כלאיים של מיקרוסקופ ומקרן שקופיות; איור אחר מציג את מלאכתו של האסטרונום, שצופה בכוכבים באמצעות טלסקופ משוכלל שמקרין את התצפית על גבי נייר – טוב, כבר ראינו דברים הרבה יותר משוכללים הרבה לפני שנת 2000. בתעשייה החקלאית, איור מסוים מציע שימוש במכונה שמשכפלת אפרוחים, ויש שיראו בכך רמז לרעיון השיבוט. עוד איור מציע שימוש במעין קומביין לצורך קציר התבואה ואיסופה.
בתחום האנרגיה תמצאו איור שמציג חימום ביתי שמבוסס על רדיום, שאפשר לראות בו קריצה למדענית הצרפתייה-פולניה מארי קירי. אומנם הפקת חשמל מאנרגיה גרעינית יש גם יש, אבל גם גילינו מאז את ההשפעה ההרסנית של הקרינה הרדיואקטיבית על הגוף החי, והבנו שרדיום בבית הוא לא רעיון כזה טוב. ולסיום, איור שצד את העין במיוחד הוא של סעודת מלכים שכל כולה על טהרת הכימיקלים. גם לשם עוד לא הגענו, אך לא מן הנמנע שעוד נגיע.
איורים אחדים מוקדשים להתפתחות המדע הבסיסי והתעשייה. ארבע מהגלויות. קרדיט: ז’אן מארק קוט, נחלת הכלל
שנת 2000 הדמיונית הזאת, כפי שהיא משתקפת באיורים, פותחת צוהר נדיר לדפוסי החשיבה על העתיד שנֶהֱגוּ בתקופה שבה החברה האנושית האירופית חוותה שינויים מרחיקי לכת. הם שונים בתכלית מהדרך שבה אנחנו רגילים לדמיין את העתיד, אם במתכוון ואם בהיסח הדעת; ואף על פי שספק רב מאוד אם סדרת האיורים השפיעה על האופן שבו התפתחה הטכנולוגיה ב-125 השנים שחלפו מאז, ההתבוננות בהם היא חוויה מרתקת מבחינה חברתית, היסטורית ואמנותית. נדמה שבשלה העת להפיק סדרה חדשה, en l’an 2100…
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
מסע אל תום המאה הנוכחית. קרדיט: יהונתן ברקהיים באמצעות צ’אט- GPT
תמונת שער: עד 1901 הודפסו בצרפת לפחות 78 איורים כאלה, פרי מכחולו של האמן ז’אן
מארק קוט. ארבע מהגלויות. קרדיט: ז’אן מארק קוט, נחלת הכלל
