הסכם היסטורי: ממשל טראמפ רוכש נתח באינטל – ומה זה אומר על עתיד הטכנולוגיה האמריקאית?

הממשל האמריקאי הופך לבעל מניות מרכזי באינטל – בלי להוציא דולר חדש

במהלך חסר תקדים בהיסטוריה של תעשיית ההייטק האמריקאית, חתמו אינטל והממשל הפדרלי של ארצות הברית על הסכם השקעה הוני במסגרתו תרכוש הממשלה כ־9.9% ממניות אינטל, בשווי כולל של 8.9 מיליארד דולר. מדובר במהלך שמעיד על שינוי עומק בגישת הממשל כלפי תעשיות אסטרטגיות – ובעיקר כלפי תחום השבבים.

■ לא מענק – אלא מניה: הון ממשלתי שמומר לאחזקה

ליבת ההסכם אינה כרוכה בהזרמה של תקציב חדש, אלא במהפך גישתי: הממשל המיר מענקים קיימים שאושרו במסגרת חוק CHIPS והתוכנית הביטחונית Secure Enclave להחזקת מניות בחברה. כך, במקום מענקים חד־צדדיים, קיבל הממשל אחזקה של 433 מיליון מניות לפי שווי של 20.47 דולר למניה – מה שמקנה לו בעלות פסיבית של 9.9% באינטל.

בנוסף, הממשל קיבל אופציות לרכוש עד 5% נוספים מהמניות במהלך חמש השנים הקרובות, בתנאי שאינטל תאבד שליטה (51%) על פעילות הפאונדרי שלה – תרחיש שהחברה מנסה למנוע.

■ מה כוללת התמורה?

המהלך מחזק את מיזמי הייצור של אינטל בארה”ב, בעיקר באוהיו ובקליפורניה, כולל קווי ייצור מהדור הבא (18A ו־14A) ומרכזי פיתוח עתידיים. כמו כן, ההשקעה נועדה להאיץ טכנולוגיות ליבה כמו:

• מערכות Secure Enclave לשימושים ביטחוניים

• שבבי AI מתקדמים לשימוש ב־Edge ובמרכזי נתונים

• פיתוחים בארכיטקטורות x86 ו־RISC‑V

■ מעורבות מינימלית, השפעה מקסימלית?

למרות האחזקה הגדולה, ההסכם קובע כי הממשל לא יקבל מושב בדירקטוריון ולא יוכל להתערב בניהול החברה. מטרת המהלך, כך נמסר, היא לשדר אמון מערכתי באינטל וביכולותיה להוביל את תעשיית השבבים האמריקאית קדימה – מבלי לכפות רגולציה ישירה או מעורבות אופרטיבית.

עם זאת, עצם קיומה של בעלות פדרלית פותח פתח למעורבות עתידית, בעיקר בתרחישים של שינוי כיוון עסקי, רכישות בינלאומיות, או שינויי שליטה.

■ השלכות טכנולוגיות רחבות

המהלך צפוי להשפיע משמעותית על מפת השבבים העולמית:

• חיזוק דרמטי של עצמאות טכנולוגית אמריקאית, ופחות תלות ב־TSMC

• יצירת תקדים מסוכן או מבורך – תלוי את מי שואלים – לחברות נוספות לקבל השקעות הוניות מהמדינה

• שידור מסר ברור לסין על כוונת ארה”ב לשלוט בשרשרת האספקה הקריטית

• עידוד להשקעה ציבורית בטכנולוגיות ליבה: AI, HPC, תקשורת מאובטחת וייצור מתקדם

■ תגובות בתעשייה

המהלך התקבל בחיוב מצד שחקנים בולטים: מנכ”לי Microsoft, Dell, AWS ו־HP שיבחו את הגישה החדשנית. מאידך, אנליסטים הזהירו מהשלכות על גמישות הפעולה של אינטל בשווקים בינלאומיים, מהתערבות רגולטורית אפשרית, ומפגיעה תדמיתית בקרב משקיעים פרטיים.

“זה לא רק על אינטל – זו הצהרה אסטרטגית על עתיד החדשנות בארה”ב,” נכתב בניוזרום של אינטל.

סיכום: שינוי פרדיגמה ביחסי תעשייה–ממשל

הסכם ההון ההיסטורי בין אינטל לממשל טראמפ עשוי לסמן תחילתו של עידן חדש, בו מדינות הופכות לא רק רגולטורים אלא גם בעלי עניין ישירים בחברות הטכנולוגיה הקריטיות לכלכלה ולביטחון הלאומי. בין אם המהלך יתברר כצעד חכם או כמהלך מסוכן, דבר אחד בטוח: תעשיית השבבים כבר לא מתנהלת רק בשוק החופשי.

קרדיטים: Intel Investor Relations, Reuters, Wired, The Washington Post, CRN, Barron’s, Investopedia, AP News