זאב ערבות נחשב לאחת מחיות הציד היעילות בטבע. לאחרונה הוא “גוייס” לצבא האמריקני. אחרי מחקר של 5 שנים אחרי החיה המתאימה ביותר, נבחר זאב הערבות להיות דמות הרובוט שתשמור על מסלולי המראה ונחיתה מפני בעלי חיים שנמצאים בסביבתם ויכולים לסכן את המטוסים.
הטבע תמיד היה השראה, כל שכן כאשר זה מגיע למחקר והפיתוח של העתקת והפיכת יכולות של ביו דינמיקה אנושית ליכולות רובוטיות. לא מעט ניסויים נערכים בשנים האחרונות במטרה לנסות ולפתח יכולות רובוטיות לשדה הקרב המודרני. אלא שאחד הפיתוחים הפחות מתוחכמים, אבל יותר מעניינים הוצג לאחרונה על ידי מעבדות המחקר והפיתוח של הצבא האמריקני – ERDC, U.S. Army Engineer Research and Development Center.
הפיתוח נראה על פניו פשוט מאד, רובוט גלגלי שעליו מוצבת בובת זאב ערבות – COYOTE. מטרת הרובוט הזה היא שמירה על מסלולי המראה ונחיתה מפני בעלי חיים זוחלים, מהלכים ועפים. הפיתוח של רובוט הזאב נעשה במשך חמש שנים על ידי הצבא האמריקני בשיתוף עם שני חוקרים מהמכון האמריקני למחקר חיות בר NWRC – USDA National Wildlife Research Center. זאב הערבות נבחר אחרי מחקר עמוק כשהתברר שרוב החיות מפחדות ממנו בשל יכולות הציד המפותחות שלו.
הדגם הראשוני שהוצג על ידי חברת Boston Dynamics היה איטי מדי ולא הרתיע את חיות הבר, לכן הוחלט לעבור לרובוט מהיר יותר. הפתרון היה מעבר לרכב ארבע גלגלי נשלט מרחוק מדגם Traxxas X-Maxx, שיכול להגיע למהירות על עד 20 מייל ( כ 32 קמ”ש). על הרכבים הללו הולבשו בובות של זאבי ערבות שנראים דומים מאד למקור החי. רובוט זאב הערבות נוסו כבר בשלושה בסיסי אוויר ברחבי ארצות הברית, והוכחו כיעילים בהרחקת בעלי החיים מהמסלולים. מחירו של כל רובוט כזה עומד על כ 3000 דולר, מה שהופך אותו לאטרקטיבי מאד ביחס מחיר – תפוקה.
ב ERDC עובדים כרגע על גרסת רובוט חכמה יותר, שתדע על ידי שימוש בבינה מלאכותית ועיבוד תמונה מתקדם, לזהות בין סוגי בעלי החיים השונים. בעזרת היכולת הזו הרובוט ידע להתאים את מהירות התגובה ולחשב את המסלול המתאים ביותר כדי להרחיק את האיום. כרגע הרובוטים הללו מופעלים מרחוק על ידי חיילים ונעים בהתאם להחלטות המפעיל עצמו סביב מסלולי ההמראה. בעתיד המערכות הללו אמורות לפעול באופן אוטונומי, לנווט לבד, וכאמור לווסת את התנועה בהתאם לאיום ולתנאי השטח המגוונים. ב ERDC אומרים כי הפתרון הזה, נבחן גם עבור שדות תעופה אזרחיים שהפעילות שלהם בדרך כלל הרבה יותר גדולה, ומצריכה פיקוח הדוק יותר על המסלולים.
פיתוח מעניין נוסף שהוצג לאחרונה על ידי מהנדסי הפיתוח של הצבא האמריקני הייתה יכולת מתקדמת של רובוטים לנהל שיחה עם המפעילים שלהם ובכך לשפר באופן משמעותי את הביצועים. הפיתוח הזה שמבוסס בינה מלאכותית, מאפשר לרובוט להעביר מידע בקול למפעיל שלו, לקבל תשובה קולית ולפעול בהתאם. בהדגמה שנערכה בחודש אפריל האחרון, ביצע רובוט של יחידת חילוץ והצלה משימת בקרת נזקים. הרובוט תיאר למפעיל שלו מאחור את מה שהוא רואה וקיבל הוראות לפעולה בהמשך בהתאם.
“על ידי יכולת שיח קולי בין אדם למכונה, אנחנו למעשה מגשרים על הפער שבין האדם לרובוט”, אומר פיל אוסטין, חוקר בכיר במנהלת הפיתוח של הצבא האמריקני – DEVCOM ARL, US Army Combat Capabilities Development Command Army Research Laboratory . “הרובוט הופך להיות יותר יעיל ואינטואיטיבי בפעולה שלו דרך השיח עם המפעיל. השיחה שהודגמה הייתה קולחת וברורה ואפשרה הפעלת יעילה מאד של הרובוט” .
בהמשך הפיתוח התכנון הוא שהרובוט ידע לשפר את יכולת התנועה שלו בשטחים מגוונים על ידי לימוד עמוק של יכולות אנושיות ופיתוח ידע טקטי בשדה הקרב כדי לשרוד ולתפקד בצורה אופטימלית. ” כאשר מגיעים לסביבה מבצעית אמיתית, הפיתוח של היכולות הללו מצריך מחשבה על צורת הפלטפורמה, יכולות התנועה שלה, והסתרה שלה ככל הניתן”, אומר אודם סילבה מנהל הפרויקט. “כבר היום יש שיפור משמעותי בכל מה שקשור יכולות התנועה בשטחים מורכבים. לאחרונה הצגנו יכולת של תנועה מהירה ובמהירות מבצעית בשטחים עם צמחיה צפופה”. בפיתוח המערכות הללו הצבא האמריקני משתף פעולה עם חברת Overland AI שמפתחת את התוכנה והחומרה למערכות התנועה והניווט של הרובוטים.
פרויקט נוסף מקביל הוא HAT – Human Autonomy Teaming , שמאפשר לחיילים המפעילים את המערכות הרובוטיות, בין אם הן אוטונומיות ובין אם הן נשלטות מרחוק, להבין מהר מאד סטיות מהמשימה המקורית שהוגדרה. מדובר בתוכנה ייעודית שיודעת להתריעה בזמן אמת בפני החייל המפעיל על סטיות מהתכנון הראשוני ובכך לאפשר תיקון מהיר של הסטיה ומרחוק. “היכולת הזו של מעקב ותיקון מהיר על ידי המפעיל מאפשרת למערכת דרך מנגנון למידה עמוקה אפשרות לשפר את עצמה”, אומר ד”ר ברנדון פרלמן מנהל תכנית ה HAT.
תמונה ותמונת כותרת: רובוט “זאב ערבות” בפעילות שמירה מסלול צילום: US Army Corps of Engineers
בנוסף, התוכנית גם מאפשרת שיתוף נתונים בין פלטפורמות שונות, מה שיכול לשפר את המודעות המצבית שלהן במהלך פעילות. “מדובר בתוכנה גמישה מאד מבחינה טכנולוגית והיא ניתנת לעדכון בהתאם להשתנות האויב וסביבת הפעולה המבצעית”, אומר ד”ר פרלמן, “בנוסף היא מיועדת למגוון רחב של פלטפורמות בלתי מאוישות, כך שגם הגמישות המבצעית שלה גדולה מאד”.
תמונה: ניסוי של הצבא האמריקני ברובוט יורה צילום: Dean John Kd De Dios/U.S. Army
תמונת כותרת: רובוט “זאב ערבות” בפעילות שמירה מסלול
צילום: US Army Corps of Engineers
