העולם כולו מדבר היום על שבבים. הם כבר מזמן אינם רק רכיב טכנולוגי – אלא תשתית אסטרטגית שמעצבת את מאזן הכוחות הכלכלי והביטחוני בין מדינות. על הרקע הזה, ישראל ממשיכה להפתיע: מדינה קטנה, אך עם אקו־סיסטם עצום של חדשנות בשבבים, עשרות אקזיטים ותעשייה מקומית שמעסיקה אלפי מהנדסים. דו”ח חדש של Earth & Beyond Ventures ו־Deloitte Catalyst מציג לראשונה מיפוי מקיף של הסטארט־אפים הישראליים בתחום, ומשרטט תמונה מורכבת של תעשייה צעירה אך משפיעה.
אקזיטים שהפכו את ישראל למעצמת שבבים
מאז שנות ה־80 נרשמו בישראל 72 אקזיטים בתחום השבבים, בהיקף מצטבר של יותר מ־44 מיליארד דולר. מדובר ברשימה שמוכרת כמעט לכל חובב טכנולוגיה: מלאנוקס, שנמכרה לאנבידיה והפכה לעוגן מרכזי בפעילות החברה בארץ; מובילאיי והבאנה לאבס, שנבלעו על ידי אינטל; ו־אנאפורנה לאבס, שנרכשה על ידי אמזון.
אלו לא היו עסקאות נקודתיות בלבד. כל אקזיט כזה משך אחריו השקעות נוספות, הביא להקמת מרכזי פיתוח מקומיים והעמיק את מעורבותן של ענקיות הטכנולוגיה בישראל. במילים אחרות – כל מכירה כזו חיזקה את מעמדו של ההיי־טק הישראלי בזירה הגלובלית.
200 חברות, 45 אלף עובדים – והזדמנות מתמשכת
לפי נתוני הדו”ח, בישראל פועלות כיום כ־200 חברות שבבים, המעסיקות יחד למעלה מ־45 אלף עובדים. מתוכן, כ־70 מוגדרות סטארט־אפים פעילים שגייסו בסך הכול 5.5 מיליארד דולר מאז הקמתן.
החלוקה לפי שלבי פעילות מצביעה על תמונה מאוזנת:
- 26 חברות כבר נמצאות בשלבי צמיחה מתקדמים.
- 44 חברות אחרות עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים.
המגוון הזה יוצר דינמיקה ייחודית: מצד אחד חברות צעירות שמחפשות את דרכן, ומצד שני שחקניות בוגרות שמסוגלות להתמודד בשוק הגלובלי.
תחומי ההתמחות: ממחשוב נוירומורפי ועד אנרגיה ירוקה
הדו”ח ממפה את תחומי העיסוק של הסטארט־אפים הישראלים לשש קטגוריות מרכזיות:
- עיבוד וחישוב – 22 חברות (1.8 מיליארד דולר גיוס). כאן מתבצע הפיתוח של צ’יפים ייחודיים להרצת מודלי בינה מלאכותית, מחשוב אופטי, קוונטי ונוירומורפי – תחומים שמובילים את מהפכת החומרה של השנים הקרובות.
- חישה – 17 חברות (2 מיליארד דולר). סטארט־אפים שמפתחים חיישני LiDAR, מצלמות תלת־ממד ורכיבים מבוססי אינפרא־אדום שמאפשרים למכונות “לראות” את העולם.
- תקשורת – 10 חברות (כ־1 מיליארד דולר). טכנולוגיות שמאפשרות חיבור מהיר ויעיל בין מכשירים, תשתיות ורשתות.
- זיכרון – 5 חברות (350 מיליון דולר). פתרונות לאחסון ושליפה מהירה של נתונים – תחום שבו התחרות מול ענקיות הגלובליות קשה במיוחד.
- הספק – 4 חברות (90 מיליון דולר). שבבים לניהול אנרגיה, ויסות מתח והמרה יעילה – נושא קריטי במכשירים ניידים ובמערכות ענן.
- תשתית לשבבים – 12 חברות (220 מיליון דולר). חדשנות לאורך שרשרת האספקה – מתכנון ועד בדיקות ייצור.
המספרים מלמדים: תחום החישה מוביל את טבלת ההשקעות, בעיקר בזכות גאות בעולמות הרכב האוטונומי והביטחון. אך גם תחום העיבוד, שמושפע ישירות מהמרוץ ל־AI, ממשיך לייצר עניין אדיר מצד משקיעים.
מלחמת השבבים: ישראל בתוך הזירה הבינלאומית
הדו”ח לא נכתב בחלל ריק. תעשיית השבבים הגלובלית נמצאת כיום בעין הסערה. מגפת הקורונה חשפה עד כמה העולם תלוי במזרח אסיה לייצור שבבים, והמתיחות בין ארה”ב לסין החריפה את המשבר. ארה”ב מצידה נוקטת בצעדים דרמטיים – מהמגבלות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין ועד השקעות ענק בהקמת מפעלים מקומיים.
במקביל, עליית הבינה המלאכותית יצרה ביקוש אדיר לכוח מחשוב. אנבידיה, שסיפקה את שבבי ה־GPU המובילים בתחום, חצתה שווי שוק של ארבעה טריליון דולר – עדות חיה לכך ששבבים הפכו לנכס האסטרטגי של הדור הנוכחי.
ישראל, עם ריכוז יוצא דופן של חברות פיתוח וסטארט־אפים, מוצאת את עצמה בלב המאבק הזה. מצד אחד היא נהנית מביקוש גובר לפתרונות חדשניים; מצד שני, היא חשופה להגבלות ייצוא, למחסור בכוח אדם מיומן ולתחרות גוברת על השקעות.
מהחטיבה של אינטל ועד להיי־טק הישראלי של היום
הקשר של ישראל לעולם השבבים לא התחיל אתמול. כבר בשנות ה־70 פתחה אינטל מרכז פיתוח גדול בישראל, שצמח עם השנים לאחד ממנועי הצמיחה של החברה. לצידה פעלה גם IBM, ששילבה את ההון האנושי המקומי בפרויקטים גלובליים.
בשנות ה־90 קמה טאוור, שהקימה מפעל ייצור שבבים מקומי – מהלך נדיר בקנה מידה ישראלי. ובהמשך הצטרפו ענקיות נוספות: קוואלקום, מיקרוסופט, אנבידיה – כולן פתחו מרכזי פיתוח, שהפכו את ישראל למוקד ידע עולמי.
השילוב בין יזמות מקומית, נוכחות של חברות בינלאומיות ותמיכה ממשלתית חלקית יצר מצע פורה לצמיחה של מאות סטארט־אפים.
אתגרי העתיד: כוח אדם, מדיניות ותחרות
על אף הישגי העבר, התעשייה הישראלית ניצבת מול אתגרים לא פשוטים:
- מחסור במהנדסים – התחרות מול תחומי הסייבר וה־AI שואבת טאלנטים, ומקשה על סטארט־אפים קטנים להתחרות על כוח אדם איכותי.
- מדיניות לאומית חסרה – בניגוד לארה”ב ולאירופה, בישראל טרם גובשה תוכנית ארוכת טווח שתתמוך בתעשייה ותספק תמריצים להקמת תשתיות חדשות.
- רגולציה ויצוא – מגבלות בינלאומיות על טכנולוגיות מתקדמות עלולות להשפיע גם על שוק קטן ופתוח כמו ישראל.
עם זאת, קיימות גם הזדמנויות: מגמות הדיפ־טק העולמיות – מחשוב קוונטי, פוטוניקה, חומרים חדשים – מתאימות במיוחד ליכולות הישראליות.
קרדיט תמונה: Earth & Beyond Ventures ו־ Deloitte Catalyst
קולות מהתעשייה
עמית הראל, שותף ומוביל Deloitte Catalyst:
“תחום השבבים נתפס כבעל חשיבות אסטרטגית לעתיד הכלכלי והביטחוני של מדינות. ישראל מיצבה את עצמה כשחקן משמעותי במירוץ, אך חייבת להמשיך להשקיע בהון אנושי וביכולות ייצור ופיתוח מתקדמות.”
זאק פייגן, שותף, Earth & Beyond Ventures:
“החוזקות של ישראל בתחומי דיפ-טק – תכנון שבבים, חומרים מתקדמים ופוטוניקה – מהוות בסיס קריטי לעידן הבא. העלייה בביקוש לשבבים מותאמי AI משנה את התפיסה לגבי השקעות בתחום, ומובילה לאופטימיות רבה ביחס לסטארט-אפים בישראל.”
מבט קדימה
הדו”ח ממחיש כי ישראל אינה רק עוד נקודה על מפת ההיי־טק העולמית, אלא שחקנית מרכזית בתחום קריטי לעתיד. החוזקות המקומיות – חדשנות, יצירתיות וקהילה יזמית – מציבות אותה בעמדה טובה. אבל כדי לשמר את היתרון, יש צורך בהשקעה עקבית מצד ממשלה, תעשייה ואקדמיה כאחד.
בעולם שבו שבבים מגדירים את הכוח הכלכלי והטכנולוגי של מדינות, השאלה הגדולה היא האם ישראל תצליח להמשיך להוביל – או שתישאר מאחור במרוץ שמכתיב את העתיד.
הכתבה מבוססת על ידיעה מאת מעין רחימה ועדי כהן-צדק, ועל דו”ח מיפוי תעשיית השבבים בישראל שפורסם על ידי Earth & Beyond Ventures ו־Deloitte Catalyst.
