הכל כלול - שייט, ריחוף וטיסה בפלטפורמה אחת

פיתוח אמריקני חדש מחייה טכנולוגיה ישנה שעד כה נראתה רק בזמן המלחמה הקרה בברית המועצות, פלטפורמה שמנצלת את “אפקט הקרקע” בים ומאפשרת יכולות של שייט, ריחוף וטיסה בפלטפורמה אחת. חברת Craft Regent האמריקנית הציגה בחודש אוגוסט האחרון את ה Paladin: מטוס, ספינה ורחפת שמיועד להיכנס לשוק התעבורה האזרחי ב 2027 ומעורר ענין רב גם אצל הצי האמריקני.

חיל הים האמריקני – NAVY, נמצא כל העת במרוץ פיתוח של פלטפורמות ימיות חדשות, ככל שהאיום הסיני באוקיינוס הפסיפי מתגבר, בעיני ארצות הברית. חלק מהמאמץ האמריקני להביא להסדר אזורי במזרח התיכון ולייצב אותו מבחינה ביטחונית הוא הרצון למקד בעתיד הקרוב את המאמצים הצבאיים האמריקניים במזרח אסיה, שם בעיני רבים בוושינגטון מתפתח האיום המשמעותי על ההגמוניה האמריקנית. האיום הזה מתבטא בבניית בסיסים סיניים סים סין הדרומי, עריכת תרגילים ימיים ואוויריים גדולים מסביב לטאיוואן והגברת הנוכחות הימית הסינית סביב הפיליפיניים ואוסטרליה.

כחלק מהמאמץ להתמודד עם האיום הזה ולייצר יכולות תגובה חדשות, מתקדמות ומהירות, החל חיל הנחתים האמריקני לשתף פעולה עם חברת הזנק בשם Craft Regent הבונה פלטפורמה רב שימושית היכולה לתפקד בים בשלושה מצבים: שייט, ריחוף מעל המים וטיסה בגובה נמוך. כלי השיט החדשני הזה תחת השם Paladin שנמצא בשלבי ניסוי מתקדמים הוא בעל 12 מדחפים ומוטת כנף באורך של 20 מטרים. הוא יוצא מהמעגן ככלי שיט לכל דבר, אחר כך מתחיל בריחוף מעל פני הים כאשר הוא נעזר בכנפונים מתחת למים ובשלב מסוים מתנתק לחלוטין מהמים ועובר לטיסה בגובה נמוך. המעבר הזה מריחוף מעל פני הים לטיסה באוויר מתאפשר על ידי המנועים שמספקים ל- Paladin עילוי במהירות נמוכה, תוך ניצול אפקט פיסיקלי שנקרא GROUND EFFECT. ה- GROUND EFFECT, אפקט הקרקע מתרחש כאשר המטוס מתקרב אל האדמה או הים בגובה השווה בערך למוטת הכנפיים שלו. שיא האפקט, המזכיר כרית אויר, מושג כאשר המטוס מנמיך עד לגובה השווה למחצית ממוטת הכנפיים של ואז הגרר יורד משמעותי ( גרר – כוח ההתנגדות הנגדי). ב Paladin הניצול של האפקט הזה מגיע מלמטה למעלה, כאשר הפלטפורמה עוברת ממצב ריחוף נמוך למצב טיסה. בשלב מסוים כוח העילוי שמושג בעזרת המנועים לאורך כנף עילית מאפשר למטוס להתרומם לאוויר למרות המהירות הנמוכה תוך ניצול הירידה בגרר.

תמונה: ה PALADIN בריחוף צילום: Amory Ross / REGENT

“היה לנו את החזון הזה של seaglider לפני חמש שנים, ליצור פלטפורמה בעלת יכולות משולשת” סיפר מנכל Craft Regent בילי טאלמאייר בראיון לאתר האמריקני TECHXPLORE. בחודש אוגוסט האחרון ביצע אב הטיפוס של המטוס שיוט – ריחוף ראשון במפרץ Narragansett Bay בחוף המערבי של ארצות הברית, סמוך לסן פרנסיסקו. בניסוי עצמו המטוס המרחף ביצע יציאה מהנמל בשייט ואחר כך ריחף במשך דקות ארוכות מעל המים. מהירות השיוט של ה Paladin עומדת על 50 מייל בשעה (כ 85 קמ”ש) בזמן הריחוף כשהוא נמצא בגובה של כ 1.5 מטרים מעל המים. במצב טיסה הוא מתרומם לגובה של כ 10 מטרים מעל פני הים, וזו היכולת שקורצת לצי האמריקני. בגובה הזה קשה מאד לאתר אותו על ידי מערכות מכ”מ.

לצד ההתעניינות של חיל הנחתים האמריקני בפלטפורמה הזו, Craft Regent מייעדת אותו גם לשימושים אזרחיים. למעשה התכנון הראשוני היה לשוק האזרחי ואחרי הוכחת היכולת החל משרד ההגנה האמריקני להתעניין ב Paladin. בגרזה הצבאית שלו המנועים מתוכננים להתבסס על דלק סילוני ולא חשמל כמו בגרסה האזרחית, בכדי להגדיל את טווח הטיסה. השווקים האזרחיים שאליהם מייעדת Craft Regent את המטוס – ספינה, הם הוואי, יפן והמפרץ הפרסי. אזורים שמאופיינים באיים רבים המצריכים תחבורה מהירה וזולה ביניהם. כרגע התכנון הוא לספק פלטפורמות אזרחיות ראשונות כבר במהלך 2027.

DARPA – סוכנות המחקר והפיתוח של משרד ההגנה האמריקני הכריזה במהלך 2022 על תכנית דומה בשם Liberty Lifter, לפיתוח מטוסים על בסיס “אפקט הקרקע”. ב DARPA הגדירו את גובה הטיסה המבצעי הדרוש ל 3000 מטר. הכוונה היא לייצר מטוסי תובלה ומטען שיוכלו להמריא ממסלולים ימיים ובכך לייצר גמישות מבצעית מקסימלית באזורים שמרוחקים מבסיסים אמריקניים. במהלך 2023 העניקה DARPA חוזי מחקר ופיתוח לשתי חברות שהציגו פתרונות ישימים: BOEING ו- GENERAL ATOMICS. בשלב הבא העלתה DARPA את הדרישות המבצעיות שלה לטיסה בגובה נמוך של עד 30 מטר מעל גובה הים, יכולת טיסה נמוכה לטווח של עד 12,000 ק”מ, ויכולת המראה ונחיתה בתנאי ים מורכבים של מצב 4 (מצב ים 4 – מהירות רוח של עד 30 קמ”ש וגלים בגובה של עד מטר) ויכולת שהיה על המים בים מצב 5 ( מהירות רוח של עד 43 קמ”ש וגלים בגובה של עד 2 מטר). הפלטפורמה אמורה להוביל מטען במשקל של עד 90 טון, בדומה ליכולת הנשיאה של בואינג 17-C GLOBEMASTER. במאי 2024 אחרי ששתי החברות הציגו את הפיתוחים שלהם, הוחלט ב DARPA לבחור בפתרון של בואינג שנקרא Aurora כאשר תאריך היעד לטיסת הבוכרה נקבע לסוף 2027 או תחילת 2028.