שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, הציג היום רפורמה חדשה במדיניות המיסוי שמטרתה הקלה על פעילות והגברת האטרקטיביות בענף ההייטק בישראל. הרפורמה כוללת שורה של צעדי חקיקה ושינויים בנהלי העבודה של רשות המסים, אשר יסירו חסמים ויעניקו תמריצים לצמיחה של חברות הייטק ישראליות בישראל, לפעילות של חברות הייטק רב לאומיות בישראל, לרכישת חברות הייטק ישראליות, לחזרה מהירה של הייטקיסטים לישראל מרילוקיישן ולהשקעה בחברות לכל אורך מחזור החיים של הענף: החל משלב ההתאגדות וסבבי גיוס ההון הראשוניים, עבור בשלב הצמיחה וסבבי הגיוס המתקדמים וכלה בשלב ההנפקה או המכירה לחברה רב לאומית.
בין היתר כוללת הרפורמה צעדים לאסדרת פעילותן של קרנות השקעה בהייטק (ישראליות וזרות) ומשקיעים (זרים וישראלים); חקיקה להגברת השקיפות והודאות בעולמות מס הכנסה והמע”מ; הסרה של חסמי השקעה לגופי השקעה וחברות בהשקעה ישירה בחברות הייטק; הקלות רגולטוריות בתחום שינוי המבנה להגברת פעילות של מיזוגים ורכישות במיוחד בענף הייטק הישראלי; צעדים להגברת הודאות המיסויית לחברות רב-לאומיות בדגש על שלבי הרכישה של חברות ישראליות וניהול מרכזי מו”פ בישראל; מהלך להגברת הוודאות במיסוי נכס שיווקי; וצעדים להגברת הכדאיות המיסויית לחזרה מהירה לישראל מרילוקיישן.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’: “כבר היום ישראל היא אחת המדינות האטרקטיביות ביותר בעולם להשקעה בהיי טק בשל שיעור המיסוי ואיכות כוח האדם. מהיום היא תהיה גם מדינה אטרקטיבית מבחינת פשטות תהליכי המס והוודאות הרגולטורית”.
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ’: “רשות המסים מכירה במעמדו של ענף ההיי טק כקטר של המשק הישראלי ומבינה את הצורך של הענף במהלכים שיוצרים סביבת מס יציבה ושקופה שתומכת בהרחבת השקעות קיימות, במשיכת השקעות חדשות ובהתרחבות של חברות ישראליות”.
דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “ישראל ידועה ביכולות החדשנות שלה, אך כדי לשמור על מעמדה כמעצמת הייטק עולמית, עליה להיות לא רק יצירתית ומתקדמת טכנולוגית, אלא גם מדינה שבה קל, ודאי ומשתלם לעשות עסקים. הרפורמה שאנחנו מביאים היום נולדה מתוך היכרות עמוקה עם צורכי האקוסיסטם ומייצרת שינוי מהותי בסביבה העסקית ע”י הענקת ודאות מיסויית, פישוט תהליכים ומתן תמריצים. זהו שינוי מבני עמוק שממשיך ומבסס את ישראל כיעד אסטרטגי לחברות רב לאומיות, לקרנות השקעה וליזמים.”
מטרתה העיקרית של הרפורמה היא להגביר את הודאות המיסויית ולקצר תהליכים בירוקרטיים בצמתים קריטיים בכדי לעודד את המשך צמיחת הענף בישראל. הרפורמה גובשה על ידי צוות שכלל נציגים ממשרדי ממשלה שונים (רשות המסים, נציגי משרד האוצר ורשות החדשנות) בשיתוף נציגות התעשייה. עבודת הצוות החלה בצוותי חשיבה שעסקו באיתור הסוגיות המרכזיות שעימן יש להתמודד והמשיך בישיבות שבהן גובשו הצעדים להתמודדות עם אותן סוגיות בצורה מוסכמת.
הסוגיות המרכזיות שעלו הן:
- הגברת הוודאות בנוגע למדיניות המיסוי ביחס לדמי ניהול ודמי הצלחה בפעילות של קרנות השקעה, ככלל ובפרט ביחס להשקעותיהם של זרים וישראלים בקרנות
- אסדרת סוגיית המע”מ על דמי ההצלחה והניהול.
- תמריצי מס להשקעה ישירה של גופי השקעה וחברות, שלא באמצעות קרנות.
- הקלות מס נדרשות בעולמות שינויי המבנה שיקלו על גדילה של חברות ישראליות (באמצעות מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות).
- הגברת הוודאות המיסויית בקרב חברות רב לאומיות ברכישה של חברות ישראליות וניהול מרכזי מו”פ בישראל.
- הגברת הוודאות המיסויית בקרב עובדים שחוזרים לארץ מרילוקיישן וצמצום תמריצים שליליים, בכדי לעודד חזרה מהירה לישראל – בדגש על חבות המס בגין תשלומים הוניים (אופציות לעובדים).
הפתרונות שמציעה הרפורמה:
- פעילות קרנות הון סיכון:
- שיעור מס הכנסה אחיד על דמי הצלחה לקרנות השקעה: ישראליות וזרות.
- פטור ממע”מ על דמי הצלחה בקרנות בישראל להשקעות זרות וישראליות.
- פטור ממס רווחי הון לגופי השקעה וחברות זרות על השקעות עצמיות בעולמות ההייטק ללא מגבלת היקף וללא תלות בפעילותן בישראל.
- נוסחה קבועה לחישוב המע”מ על דמי ניהול בהתאם ליחס בין משקיעים זרים לישראלים בקרנות.
- סיווג ההשקעה של משקיעים ישראלים בקרנות הון סיכון כהשקעה פאסיבית.
- מיזוג ורכישה של חברות ישראליות:
- שורה של הקלות בתהליך של רכישת חברות ומיזוג חברות – שכבר אושרו ונכנסו לתוקף.
- רכישת חברה ישראלית על ידי חברה רב לאומית:
- קביעת כללים מנחים לקביעת שווי של קניין רוחני.
- קביעת כללים מנחים לתהליך קביעת שיטת התמחור של מרכזי מו”פ, ומיקוד הטיפול על ידי גורמי מטה בכירים.
- יצירת מסלול לקבלת אישור מקדמי מרשויות המס לקביעת מודל שיטת התמחור אשר יקנה ודאות למרכזי המו”פ לגבי חבות המס הצפויה בישראל.
- אימוץ כללי PILAR 2 של ה-OECD וקביעת מנגנון תמריצים התואם לכללים הבינלאומיים
- אימוץ מודל המס הגלובלי המינימלי האחיד במודל ה-QDMMT
- חזרה של עובדים מרילוקיישן
- קביעת כללים מנחים לאופן חלוקת הכנסה מתגמול הוני בין ישראל לחו”ל
- מתן פטור ממס על הכנסה שהופקה ונצמחה מחוץ לישראל.
- קביעת מנגנון זיכוי בגין מיסי חוץ ששולמו על הכנסה שחייבת במס גם בישראל.
- יצירת מסלול ירוק למעבר ממיסוי של תגמול הוני לפי סעיף 3ט למיסוי לפי סעיף 102 לפקודה.
- במקביל מקודמת חקיקה להגברת הוודאות בקביעת תושבות לצורכי מס – בהתבסס על מספר ימי שהייה בארץ בלבד.
