יחד עם זאת, הנתונים מציגים תמונה ברורה של פערי חשש בין קבוצות שונות של עובדים בהייטק:
- 37% מהעובדים המנוסים מדווחים על רמת חשש גבוהה לעתידם התעסוקתי, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לדרגים אחרים
- 40% מתושבי הפריפריה מביעים חשש משמעותי בנוגע להשפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודתם, לעומת 24% בלבד בקרב תושבי המרכז
- 39% מהעובדים ללא השכלה אקדמית מדווחים על דאגה לעתידם המקצועי, בהשוואה ל 26.5% בלבד מבעלי תואר אקדמי
סקר חדש של רשות החדשנות, בשיתוף מכון ברוקדייל, חושף שימוש נרחב ועמוק של כלי בינה מלאכותית בענף ההיי טק הישראלי המגביר את איכות התוצרים ואת פריון העובדים: 95% מהעובדים משתמשים בהם באופן קבוע ו 78% מדי יום. כלי הבינה המלאכותית משמשים למגוון גדול של משימות בתחומי הפיתוח ומחוצה לו. לצד זאת, עובדים טכנולוגיים מביעים גם חשש גובר מהשפעת הכלים על עתידם התעסוקתי.
במסגרת הסקר המקיף שביצעה רשות החדשנות בקרב למעלה מ 500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל מגלה תמונה חדה וברורה: הבינה המלאכותית יוצרת מהפכה תעסוקתית שכבר מתרחשת כאן ועכשיו. כמעט כל עובד בענף ההייטק עושה שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת, והחדירה הזו אינה רק משנה את האופן שבו עובדים המתכנתים, אלא גם מתחילה לשנות מיהו עובד.
דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: סקר הבינה המלאכותית חושף את עומק השינוי שעובר על ההייטק הישראלי. כמעט כל עובדי הענף כבר משתמשים בה – זו איננה תחזית עתידית אלא מציאות עכשווית שמעצבת מחדש את תעסוקת ההייטק. תעשיית ההייטק הישראלית מגיבה במהירות, מאמצת את הכלים, בוחנת מודלים חדשים של עבודה ומשלבת בינה מלאכותית בתהליכי פיתוח, שיווק וניהול. זוהי עדות לחוסן ולגמישות של הענף, אך גם תזכורת לכך שהובלה טכנולוגית מחייבת יכולת הסתגלות מתמדת. המהפכה הנוכחית מחייבת ניהול מדויק של האיזון בין פריון גובר וצמיחה מהירה לבין השפעת השינוי על שוק העבודה. לצד עלייה ביעילות ובחדשנות נוצרות הזדמנויות חדשות, תפקידים משתנים ומקצועות חדשים מתגבשים אבל מקצועות אחרים עלולים להתבטל. על מנת למנוע פערים עוד יותר גדולים בין ההייטק לשאר הכלכלה הישראלית, נכון לוודא שבינה מלאכותית מאומצת בצורה נרחבת בכל ענפי הכלכלה ובשטחי הפעולה של הממשלה כגון חינוך, בריאות ועוד”.
95% מהעובדים משתמשים בכלי בינה מלאכותית בעבודתם ו 78% מהם מדי יום. השימוש הגבוה ביותר נמצא בקרב בני 25 עד 34 שמתוכם 86% מדווחים על שימוש יומיומי, ואילו בקרב עובדים מבוגרים יותר שיעור השימוש פוחת. מדובר במהפכה דרמטית שכבר אינה מוגבלת למפתחים בלבד ומקבלת משנה תוקף אצל אנשי שיווק, משאבי אנוש ומנהלי מוצר המשלבים את הכלים בשגרת עבודתם.
הסקר מצא כי העובדים אינם מסתפקים בשימוש בכלי אחד, אלא משלבים את הבינה המלאכותית במגוון רחב של משימות. עובדים טכנולוגיים משתמשים בכלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בעיקר כחלק מתהליכי הפיתוח ואילו עובדים שאינם טכנולוגיים משתמשים בהם לכתיבת תוכן מקצועי, חיפוש מידע ולמידה עצמית. כ 82% מהמשתמשים היומיומיים נעזרים בכלים בשלושה סוגי משימות או יותר ורבע מהם ביותר מששה סוגי משימות. ככל שעולה תדירות השימוש, כך גדל גם היקף השימוש במגוון תחומים, תופעה המעידה על התפשטות אורגנית של הכלים בתוך סביבת העבודה.
מעבר להשפעה על היעילות, המחקר מצביע על שינוי באופי התפקידים בהייטק הישראלי. עובדים מדווחים כי הכלים משנים את אופי המשימות, מחזקים יכולות למידה עצמית ומרחיבים את תחומי האחריות. תופעה זו ניכרת במיוחד בקרב עובדים צעירים בתפקידים טכנולוגיים, שמובילים באימוץ הכלים ומפתחים שילוב יומיומי בין מיומנויות אנושיות לטכנולוגיות.
הבינה המלאכותית מחליפה משימות ומגבירה פריון
רוב העובדים מזהים תרומה מובהקת לפריון העבודה: 70% מדווחים על שיפור רב באיכות התוצרים, 50% על קיצור משמעותי בזמן העבודה ו 40% אחוז על קיצור של יותר ממחצית מזמן הביצוע. הסקר פיתח מדד ייחודי למדידת התרומה לפרודוקטיביות הכולל את שני המשתנים האלה וקיבל מהימנות גבוהה במיוחד. לפי המדד כ 75% מהעובדים חווים עלייה ממשית בפרודוקטיביות ללא הבדל בין סוגי תפקידים או חברות.
הסקר מצביע על הבדלים מעניינים בין קבוצות שונות. עובדים בראשית דרכם המקצועית (ג’וניורים וצעירים) מובילים באימוץ הכלים הן בעבודות תוכן והן בפיתוח קוד, ו 74% מהעובדים הצעירים בתפקידים טכנולוגיים משתמשים בכלים ייעודיים לקוד כמו GitHub Copilot ו-Cursor. לעומתם עובדים בכירים וותיקים משתמשים פחות בכלים ואף מביעים תחושת איום גבוהה יותר על עתידם התעסוקתי. 37% מבין העובדים המנוסים (הסניורים) מדווחים על חשש גבוה לעומת שיעורים נמוכים בהרבה בדרגים אחרים.
נוסף לכך, נמצא קשר בין גיל להשפעת הכלים על דפוסי העבודה: ככל שהגיל עולה, השימוש בכלי GenAI מתמעט, אך התרומה הנתפסת לאיכות התוצרים נותרת גבוהה בקרב כל קבוצות הגיל. הממצא מצביע על כך שכלי הבינה המלאכותית הפכו לחלק קבוע בפרודוקטיביות של כלל העובדים – ללא תלות בדרג או בתפקיד.
פערים ניכרים נרשמו גם בין סוגי החברות: דווקא בסטארטאפים שבהם היה ניתן לצפות לחדשנות מהירה רק 64% מהעובדים הטכנולוגיים משתמשים בכלי AI ייעודיים לכתיבת קוד לעומת 77% במרכזי מו״פ בינלאומיים ובחברות שירותים ובתי תוכנה. הנתון עשוי להעיד כי חברות צעירות זהירות יותר בשימוש בכלים שעלולים להשפיע על הקוד הייעודי שהן מפתחות.
בעוד שהסקר מעיד על אימוץ נרחב ועמוק של כלי הבינה המלאכותית על ידי עובדי ההייטק בכלל המגזרים והחברות, הוא גם משקף פערים באופן שבו תופסות קבוצות אוכלוסייה שונות את השפעתה העתידית של הטכנולוגיה: עובדים בפריפריה חשים איום תעסוקתי גדול יותר מתושבי המרכז 40% לעומת 24%. בעלי השכלה לא אקדמית מדווחים על תחושת איום גבוה כמעט פי אחד וחצי בהשוואה לבעלי תואר אקדמי (39% לעומת 26.5%). במילים אחרות, הבינה המלאכותית עלולה להעמיק פערים קיימים בין מרכז לפריפריה ובין בעלי הכשרה גבוהה לנמוכה אם לא יושקעו מאמצים ייעודיים בהנגשת כלים והכשרות לכלל העובדים.
פערים מגדריים בשימוש בכלי בינה מלאכותית מצומצמים יחסית ומתגלים בעיקר בדפוסי השימוש: 31% מהגברים המועסקים בתפקידים טכנולוגיים משתמשים בכלים בהקשר ל-6 סוגי משימות או יותר, בהשוואה ל-18% מהנשים. בתפקידים שאינם טכנולוגיים המגמה הפוכה: 12% מהנשים לעומת 7% מהגברים. עם זאת אין פערים מגדריים בתחושת האיום או ההזדמנות, ממצא המעיד על שוויון תפיסתי מובהק בין נשים וגברים בעידן ה-AI.
עובדי ההייטק אופטימיים לגבי השפעת הבינה המלאכותית על עתידם התעסוקתי – רוב העובדים רואים בבינה המלאכותית הזדמנות להתפתחות תעסוקתית: 68% מהנשאלים רואים בה הזדמנות לעומת 27% בלבד הרואים בה איום. עם זאת ההבדלים בין קבוצות שונות בולטים: עובדים טכנולוגיים חשים מאוימים יותר, בעוד עובדים שאינם טכנולוגיים חשים מועצמים יותר. עובדים צעירים בני 25 עד 34 רואים בכלים גם איום וגם מנוף, ומגלמים את הסתירה שמאפיינת את עידן ה AI שבו עובדים חווים במקביל פחד והתרגשות.
98% מהנשאלים שענו על הסקר, הינם יהודים חילונים ומשכילים – כך שהממצאים משקפים בצורה טובה את התמהיל הדמוגרפי (95%) של אוכלוסיית המועסקים בענף ההייטק, אך ייתכן שהפערים החברתיים ביתר ענפי המשק כולו אף גדולים יותר.
הסקר של רשות החדשנות מציג תמונה מורכבת של שוק העבודה בעיצומה של מהפכה נרחבת ומהירה. מצד אחד אימוץ חסר תקדים של כלי בינה מלאכותית יוצרת המשפרים איכות ותפוקה. מצד שני תחושת חשש מוחשית של עובדים טכנולוגיים.
