עם חזרתם של מאות אלפי מילואימניקים לשוק העבודה, חברות רבות מבינות שלא פשוט להחליף את הנשק במקלדת והחזרה לשגרה דורשת היערכות מיוחדת. כך ארגונים מפתחים מודלים יצירתיים כדי לגשר על הפער העצום שבין שדה הקרב למשרד
“בשבוע הראשון אחרי שחזרתי, מנהל הצוות שלי שאל אותי אם סיימתי את המשימה באקסל. הראש שלי עוד היה בתוך עזה, וכל מה שחשבתי עליו זה שהכול נראה חסר משמעות”, מספר א’, שחזר למשרד הייטק במרכז הארץ לאחרונה, אחרי 5 סבבי מילואים.
הסיפור של א’ הוא סיפורם של רבים מתוך כ-360,000 המילואימניקים שגויסו מאז המלחמה. הנחיתה בחזרה במשרד היא מורכבת, והפער בין שדה הקרב לחדר הישיבות עצום. לכן יש חברות שמבינות שהאחריות לקליטה חזרה היא עליהן, והן מפתחות מודלים יצירתיים כדי לגשר על הפער.
מודל ‘הנחיתה הרכה’: “באדי” צמוד ושירות פסיכולוגי
למשל, כשע’ חזר למשרד באלעד מערכות אחרי שלושה חודשי מילואים, הוא הופתע לגלות שהצמידו לו “באדי”. לא מנהל, לא מפקד, אלא חבר לצוות, שמטרתו היחידה היא ללוות אותו בחזרה לשגרה.
“בהתחלה לא הבנתי למה צריך את זה,” הוא מספר, “אבל ביום השני, כשהתחלתי להרגיש שאני הולך לאיבוד, הוא היה שם. לא שאל שאלות קשות, פשוט דיבר איתי, הסביר לאט, נתן תחושת ביטחון.”“אי אפשר לצפות ממי שחזר מהקרב לשבת מול לפטופ ולהתחיל לעבוד כרגיל” מסבירה ענבל סינמן, סמנכ”לית משאבי אנוש באלעד מערכות. “אפילו שאלה תמימה כמו ‘איך היה?’ עלולה לפתוח פצע”.
כדי להיערך לכך, החברה מפעילה מערך קליטה הכולל הדרכות למנהלים וליווי אישי לעובדים החוזרים, מבלי להעמיס, באופן נגיש ומכיל.
תמיכה בדרום: מהשדה החקלאי ועד חדר הישיבות
ב־Hazera Seeds, שפועלת בדרום, ההתמודדות הייתה כפולה: גם החזרה מהחזית וגם האיום הביטחוני היומיומי.
“אחרי שחזרנו, האזעקות עדיין המשיכו, ואנשים היו צריכים לבחור בין העבודה לבין לרוץ למקלט,” מספר עובד מהחברה.
בתוך המציאות הזאת, החברה בחרה להשקיע בחיזוק הצוות, דרך שיחות פתוחות, מפגשי Townhall המחברים בין העובדים להנהלה, ייעוץ פסיכולוגי דיסקרטי ומפגשים עם מומחים לתמיכה נפשית. בנוסף, כשהבינו שיש עובדים שפונו מבתיהם, הקימו עמיתיהם קרן סיוע פנימית, שהחברה בחרה להכפיל מכספה.
האתגר המיידי: מה קורה כשכל ההנהלה מגויסת?
אם חברות רבות התמודדו עם עובדים שנעדרו חודשים רבים לפני שחזרו, היו גם לא מעט חברות שנאלצו להמשיך לפעול גם כשהביקוש במלחמה עלה באלפי אחוזים אבל המנהלים גויסו. באורטק מערכות מיגון, חברה טכנולוגית מהעוטף, שישה מתוך עשרת מנהלי החברה, בהם גם המנכ”ל, גויסו לשירות ממושך. עקב כך הופסקה זמנית חלק מפעילות הייצור, למרות ביקוש מוגבר לפתרונות מיגון.
“כשחזרנו, האתגר היה כפול: לייצב מחדש את העסק ולסייע להם להיכנס חזרה לתפקידי הניהול”, אומר המנכ”ל רן נאור. בחברה התקיימו הכשרות נקודתיות לחזרה לתפקידי ניהול, ולצדן הוצעו שירותים מקצועיים לטיפול רגשי, לפי צורך.
לא רק ללוחמים, גם למי שנשארו בעורף
ישנן חברות שהבינו כי מעבר למגויסים, בני ובנות הזוג שנשארו בעורף מצויים בתוך מאמץ תמידי בין עבודה, בית ומשפחה. למשל חברת ריסקיפייד אשר מעניקה תמיכה מקיפה לעובדיה המשרתים במילואים ולבני זוגם. התמיכה כוללת ליווי ממוקד, מענקים, חבילות סיוע וייעוץ פסיכולוגי למנהלים ועובדים וגם ימי התרעננות בסוף תקופת המילואים.כמו כן לצורך הקלה על המילואימניקים החברה השיקה בוט ייעודי המקל על דיווחי שעות המילואים.
בדו”ח הלמ”ס מספטמבר 2025 הוצג המחיר כבר שמשלמות משפחות המילואמניקים. בהתייחס לצורך בסיוע 61% מבנות הזוג של משרתי המילואים דיווחו כי נזקקו לסיוע כלשהו בעקבות שירות המילואים 55% נזקקו לסיוע נפשי או רגשי ו-38% נזקקו לסיוע כלכלי .עוד עולה מהדו”ח כי 57% מבנות הזוג הנשואות למשרתי מילואים ששירתו 200- 350 ימים דיווחו על פגיעה בזוגיות.
ריסקיפייד גילתה ערנות למצב ושותפה ביוזמה המסייעת לנשות מילואימניקים להשתלב מחדש בשוק העבודה באמצעות קורסים מקצועיים ייעודיים בנוסך לכך החברה פעילה בימי התנדבות כמו במיזם “חזית הבית” לאבזור בתי משפחות שנפגעו ותרומות. מלבד זאת על מנת לאפשר זמן איכות משפחתי ובמטרה להפיג מתחים החברה הציעה לעובדיה המשרתים במילואים ולעובדים שהם בני ובנות זוג של משרתי מילואים, מגוון רחב של סיורים ופעילויות חווייתיות ברחבי הארץ. יוזמת תומכת גם במורי דרך ועסקי תיירות מקומיים שנפגעו במהלך המלחמה.
לא עלות, אלא השקעה
האחריות לגישור על הפער שבין הלחימה למשרד אינה מוטלת רק על כתפי הלוחמים. ארגונים המיישמים תהליכי תמיכה מבינים כי סבלנות ניהולית והתאמות בשגרה אינן “הטבה”, אלא הכרח לשמירה על הרציפות התפקודית ועל כוח האדם המיומן שלהם.
צילום: יח”צ ריסקיפייד
