חברות טכנולוגיה ישראליות הגדילו פעילותן באירופה ב-3 השנים האחרונות; גרמניה ספרד וצרפת הן מוקדי החדשנות העיקריים
מספר האירופים המועסקים בחברות טכנולוגיה ישראליות שיש להן פעילות באירופה, צמח בממוצע שנתי של 4.8% בשלוש השנים האחרונות. חברות ישראליות הגדילו משמעותית את פעילותן ביבשת אירופה, הן מעסיקות כיום למעלה מ-30,000 עובדים ברחבי היבשת. כך עולה מדו”ח של EIT Hub Israel מרכז חדשנות של האיחוד האירופי, קרן הון סיכון האירופאית Planven הפועלת בישראל, ופירמת הייעוץ KPMG.
המחקר מגלה כי מחלקות המו”פ (R&D) מהוות כ-40% מכוח האדם שמעסיקות חברות ישראליות באירופה, מה שמדגיש את המיקוד של ההיי-טק הישראלי בחדשנות. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את המרכיב השני בגודלו, המשקף את האסטרטגיה הישראלית של פיתוח שווקים גלובליים.
המחקר מגלה התפלגות סקטוריאלית רחבה המדגימה את הבגרות והרב-גוניות של האקוסיסטם הישראלי באיחוד האירופי. בריאות ומדעי החיים מובילים עם 13% מכלל החברות הישראליות באירופה, אחריהן בינה מלאכותית ולמידת מכונה (12.8%), פלטפורמות תוכנה וכלי פיתוח (9.3%), אבטחת מידע (9%), תקשורת ומדיה (9%), טכנולוגיות פיננסיות (7%), טכנולוגיות תעשייתיות וניידות (7%), מחשוב ענן ו- SaaS (5.2%), ושירותי IT (4.3%), סקטורים מתעוררים קטנים יותר כוללים אנרגיה נקייה וחקלאות-מזון (2% כל אחד).
עוד מלמד המחקר כי 31% מהחברות הישראליות באיחוד האירופי מיוצגות ברמה של סמנכ”ל או מנכ”ל, כאשר שיעור זה עולה עד 71% בקרב החברות הגדולות. נוכחות ניהולית זו מאפשרת קבלת החלטות אסטרטגיות מקומיות ושיתוף פעולה הדוק עם שותפים אירופיים ותורמת ל’סגירת מעגל’ מהירה ואפקטיבית.
““הנתונים מראים בבירור, חברות ישראליות מעמיקות את האחיזה שלהן באירופה ומבססות שם נוכחות מקצועית, יציבה וארוכת טווח. אירופה הפכה בשנים האחרונות לטריטוריה אסטרטגית עבור סטארט-אפים ישראליים. היא מציעה שילוב נדיר של גישה לשוק רחב ומשמעותי, רגולציה אמינה ושותפים תעשייתיים מתקדמים, שמאפשר לחברות לצמוח,” אמרה אל טאיטו שפרוך, משקיעה בקרן הון-הסיכון האירופית Planven. “חברות שמעוניינות להוביל את השוק בתחומן מחויבות היום לחשוב על אירופה. אנחנו ב-Planven פוגשים מקרוב את מגמת ההתרחבות הזו: חברות ישראליות בשלבי צמיחה מוקדמים כבר מרחיבות את פעילותן המסחרית באירופה והבשלות שלהן לחדור לשוק הזה גבוהה מאי-פעם. אנחנו מחברים טכנולוגיה ישראלית למובילי חדשנות ואבטחת מידע בתאגידים אירופאים בתחומי האנרגיה, הפיננסים, הספנות, התעשייה והחומרה והרצון לשתף פעולה עם חדשנות ישראלית רק הולך וגובר. החיבור בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר ובריאות לבין סדר העדיפויות האירופי יוצר הזדמנות צמיחה אמיתית. השנים הקרובות יסמנו העמקה נוספת של הפעילות הישראלית ביבשת מהלך שישרת הן את אירופה והן את התעשייה הישראלית”.
הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה”, אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. “אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה) ,עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר , רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות (גרמניה, צרפת ובריטניה) וסדר העדיפויות האירופי החדש, בפרט בתחומים כמו ביטחון פנים וחוץ. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים.”
עדן דביר-זנו, מנכ״לית EIT Hub Israel: “הטכנולוגיה הישראלית הפכה לכוח כלכלי וחדשני משמעותי בתוך אירופה. הנתונים מדגימים עד כמה החברות הישראליות משתרשות בתוך השוק האירופי. הן לא רק יוצרות עשרות אלפי משרות, אלא גם מקימות מרכזי מו״פ, בונות שותפויות ארוכות טווח עם אוניברסיטאות ותעשייה, ותורמות ישירות לתחומי הליבה שאירופה הגדירה כעדיפות-בינה מלאכותית, סייבר, טכנולוגיות אקלים ותשתיות דיגיטליות. אירופה מספקת לחברות ישראליות את מה שהן צריכות כדי לצמוח: שוק מאוחד, מסגרת רגולטורית יציבה, מימון ציבורי נרחב ושותפים תעשייתיים מתקדמים. מה שאנחנו רואים במחקר הוא שחברות ישראליות אינן רואות באירופה תחליף לארצות הברית אלא שוק משלים שמאפשר להן לבנות פעילות עמוקה ולגדול בקנה מידה”.
על פי הממצאים, רוב החברות הישראליות הפועלות באירופה בחרו לבסס פעילות במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות כמוקדי החדשנות העיקריים. לצד זאת, המחקר מדגיש את התפתחות מזרח ומרכז אירופה כמרכזי פעילות חשובים, עם פולין, רומניה וצ’כיה המשמשות כבסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים; ומציין גם מדינות מסוימות כמו ליטא, בולגריה ורומניה, בהן חברות ישראליות מקימות מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ובכך יוצרות ריכוזי תעסוקה משמעותיים.
המחקר מצביע על פוטנציאל גדול לעתיד עבור חברות הייטק ישראליות באירופה, במיוחד לאור סדר העדיפויות של האיחוד האירופי לשנים 2029-2024. ההתמקדות האירופית בהגנה, קיימות וחדשנות דיגיטלית מתיישרת בצורה מושלמת עם החוזקות הישראליות באבטחת מידע, טכנולוגיות אקלים ותשתיות בינה מלאכותית.
המחקר מזהה שלוש מגמות מרכזיות החוצות את כל הסקטורים: בינה מלאכותית ואוטומציה החודרות לתחומי מידע, פיננסים וטכנולוגיות נדל”ן; קיימות ומודעות סביבתית בחומרים מתקדמים, אנרגיה נקייה וחקלאות; ופלטפורמות דיגיטליות וקישוריות בבריאות דיגיטלית, פינטק ושירותי צרכנות.
במילים אחרות, החוזקות הישראליות משלימות בצורה מושלמת את הצרכים והמטרות האסטרטגיות האירופיות.
לצד אלה, המחקר מנתח גם את מקור המשיכה של החברות הישראליות לאירופה, ומזהה מספר גורמי משיכה עיקריים: גישה לשוק של למעלה מ-500 מיליון צרכנים, קרבה גיאוגרפית המאפשרת תפעול יעיל ונסיעות נוחות, תמריצי מו”פ משמעותיים כולל מימון Horizon Europe והטבות מס מקומיות, ואקוסיסטמים של סטארטאפים דינמיים בברלין, פריז ואמסטרדם עם גישה להון סיכון ושותפויות רב-לאומיות.
המחקר בוצע על בסיס נתוני 2025-2022 ובחן את התפתחות נוכחות החברות הישראליות ברחבי אירופה, כולל ניתוח מפורט של התפלגות מחלקתית, סקטוריאלית וגיאוגרפית.
קרדיט: אייל רגב, לינוס זימן וניקי וסטפהל
