בשנת 2026 הדגש בהשקעות יעבור מהפחתת פליטות גזי חממה בלבד להשקעות בתשתיות קריטיות שיאפשרו בניית כלכלה, ובעיקר אספקת אנרגיה, התומכת בבינה מלאכותית, חוות שרתים ותשתית ייצור שתאפשר צמצום התלות במדינות המזרח באספקת חומרים קריטיים לתעשייה
הכוכבים של 2026: אנרגיה גיאותרמית, גרעינית, אגירת אנרגיה בקנה מידה גדול, שדרוגים ברשת החשמל וטכנולוגיות להפקה ולמיחזור של מינרלים לתעשייה
NetZero Tech Ventures, אחת מהמשקיעות הפעילות ביותר בישראל בהשקעה בשלבים מוקדמים בחברות המפתחות טכנולוגיות אקלים ואנרגיה, מפרסמת סקירה שבוחנת את השינויים האסטרטגיים הבולטים שיעצבו מחדש את ההשקעות בקליימטק ואנרגיה בשנת 2026. הסקירה מסיקה שסביבת הקליימטק עוברת את המהפך התפישתי המשמעותי ביותר שלה בעשור האחרון והנרטיב הגלובלי משתנה: במקום להתמקד אך ורק בקידום המעבר לאנרגיות מתחדשות, המטרה נעשית פרגמטית יותר – לספק אנרגיה נקייה, יציבה ושופעת שתענה על הביקוש הגובר, תחזק את הריבונות האנרגטית ותתמוך בתחרותיות הכלכלית.
נרטיב משתנה בטכנולוגיות קליימטק ואנרגיה: מהפחתת פליטות לאספקת אנרגיה נקייה ויציבה לצרכי המחשוב הגדלים
טכנולוגיות הקליימטק והאנרגיה אינן נחשבות עוד רק כאמצעי להפחתת פליטות גלובליות. הן מוכרות יותר ויותר כתשתית חיונית לכלכלה הנסמכת על העולם הדיגיטלי, התומכת בבינה מלאכותית, חוות שרתים וטכנולוגיות נוספות התלויות בזרימה אמינה של אנרגיה בקיבולת גבוהה. בארצות הברית, הדחיפות הנתפסת להשקיע באופן בלעדי בהפחתת פליטות הצטננה. שינוי זה מושפע ממדיניות פדרלית המדגישה ריבונות, חוסן ותזרים מזומנים, וכן מהאמונה כי החדשנות הטכנולוגית הפחיתה את הסיכון המיידי לאסון אקלימי, אם היה קיים מלכתחילה.
לעומת זאת, האיחוד האירופי, קנדה וחלקים מאסיה ממשיכים לתת עדיפות להפחתת פליטות. אך השינוי מורגש גם שם וניכר דגש מוגבר על ביטחון אנרגטי, עלות-תועלת וחוסן התשתיות, המשקף חששות מפגיעות בשרשראות אספקה ומהתלות באנרגיה חיצונית.
גם כאשר החדשנות מפחיתה את הפליטות הצפויות באופן שמצמצם את הסיכון האקלימי, רבות מהטכנולוגיות הנקיות עדיין יקרות יותר מהאלטרנטיבות המסורתיות הזמינות. צרכנים לעיתים נתקלים ב”פרמיה ירוקה” שחוסמת את פריסת הפתרונות הללו בהיקף רחב. נטזירו מדגישה כי צמצום פער העלויות הזה נותר אתגר קריטי לאימוץ נרחב של טכנולוגיות התומכות במאבק האקלימי.
נטזירו מצביעה על כך שכיום משקיעי קליימטק ואנרגיה מגדירים עצמם מחדש כמשקיעים בתשתיות המאפשרות בינה מלאכותית, תוך התמקדות בהזדמנויות בצומת שבין הפחתת פליטות פחמן, אמינות ואספקת אנרגיה. טכנולוגיות קליימטק משתלבות יותר ויותר באסטרטגיות לאומיות, ופותחות הזדמנויות בייצור מקומי, במינרלים חיוניים ובטכנולוגיות של כלכלה מעגלית שמטרתן להפחית תלות בשרשראות אספקה ארוכות ושבריריות.
סדרי העדיפויות החדשים לשנת 2026
נטזירו סיווגה את סדרי העדיפויות בהשקעות בקליימטק מנקודת מבט של משקיעים בשלבי השקעה מוקדמים לשלוש קטגוריות – חם, פחות חם ומתקרר, המשקפות להיכן ההון זורם בקצב המהיר ביותר, היכן ההשקעה זהירה, והיכן החדשנות נתקלת בלחצים תחרותיים משמעותיים מצד השחקנים התעשייתיים הקיימים.
חם: השקעות שמתמודדות עם הביקוש הגובר לאנרגיה ותשתיות AI
“חם” מייצג סקטורים שמושכים השקעות מהירות בשל ביקוש מואץ, היגיון כלכלי ברור וצורכי תשתית דחופים. אלו תחומים שיכולים לספק אנרגיה יציבה בקנה מידה גדול לחוות שרתים, להבטיח יעילות אנרגטית ולתמוך בתשתיות קריטיות לבינה מלאכותית.
על פי ה-IEA הביקוש העולמי לחשמל ממרכזי נתונים גדל בשיעור של פי ארבעה לערך מהר יותר מהביקוש העולמי הכולל לחשמל, וצפוי לעלות מ-1.5% מהצריכה העולמית של חשמל ב-2024 ל-3% ב-2030. בארצות הברית, רגולטורים כבר מזהירים כי הביקוש לחשמל יגיע לשיאים חדשים ב-2026, כאשר רוב הלחץ נובע מעומסי עבודה של בינה מלאכותית ומהקמת מתקני מחשוב חדשים בקצב מהיר. משקיעים נותנים עדיפות לטכנולוגיות שיכולות לספק אנרגיה יציבה וניתנת לחיזוי, תוך התגברות על האספקה הלא סדירה מאנרגיה מתחדשת.
תחומי השקעה מרכזיים כוללים אנרגיה גיאותרמית וגרעינית, אגירת אנרגיה בקנה מידה גדול, ושדרוגים ארוכי-טווח של רשת החשמל. השקעות אלו מכוונות להרחיב ולייצב את הרשת, ולהעניק את החוסן הנדרש לתמוך בכלכלה הנסמכת על יכולות מיחשוב גבוהות.
בתקופה שבה ההשקעות החמות מתרכזות בשרתים בעלי צפיפות גבוהה ובמאיצי AI, טכנולוגיות קירור מתקדמות – כולל קירור נוזלי, מערכות טבילה ופתרונות קירור נוספים לאלקטרוניקה – כיוון שהן הופכות לתשתית חיונית. משקיעים רואים בהן יותר ויותר כתשתית שמאפשרת בינה מלאכותית, דבר שמשקף את השילוב בין קליימטק, אמינות אנרגטית ותשתיות דיגיטליות.
יכולות ייצור מקומיות וחוסן שרשרת האספקה זוכים אף הם לתשומת לב. מינרלים קריטיים, החיוניים לתעשיות בעלות ערך גבוה כמו מיקרו-מעבדים וייצור סוללות, נמצאים בסיכון של תלות בייבוא. משרד האנרגיה של ארה”ב הודיע על מימון משמעותי לקידום ייצור מקומי של מינרלים קריטיים, והצעת חוק CIRCLE עשויה להעניק זיכוי מס של 30% עבור מתקנים למיחזור ושימוש חוזר. צעדים אלה מעידים על תמיכה פוליטית חזקה בפתרונות של כלכלה מעגלית וייצור מקומי, ויוצרים הזדמנויות חדשות למשקיעים.
פחות חם: השקעות סלקטיביות וממוקדות עלות – דלקים בני קיימא ואלטרנטיביים, אחסון והסרה של פחמן ועוד
התחומים הפחות חמים כוללים סקטורים שבהם העניין של המשקיעים נשמר, אך ההון מושקע בזהירות רבה יותר. הצלחה בקטגוריה זו תלויה בתחרותיות בהיבטי עלות, בקנה מידה ובביקוש מוכח בשוק.
דלקים בני קיימא ואלטרנטיביים, ובמיוחד דלק לתעופה בר קיימא (SAF) ממשיכים לעמוד במוקד בשל דרישות רגולטוריות. יעדי תערובת הדלקים המחייבים של אירופה במסגרת ReFuelEU Aviation, לצד מחסור מתמשך בהיצע, ממשיכים להניע חדשנות. נטזירו מציינת כי עמידה ביעד של 10% SAF עד 2030 תהיה אתגר, אך התחום נותר חשוב לפיתוח, במיוחד כמנוף לצמצום השימוש בדלקים פוסיליים לצרכי תחבורה.
הפחתת פליטות בענף התחבורה הימית מתקדמת באיטיות יחסית. בעוד שהארגון הבינלאומי לים (IMO) שומר על אסטרטגיית דקרבוניזציה רחבה, כללי איזון הפליטות (net zero) המפורטים מושהים לשנה, באופן שמותיר את הכללים האירופיים לגורם המרכזי באימוץ דלקי אמוניה ו-e-מתנול בטווח הקצר.
פתרונות CO₂-to-value צוברים תאוצה. פתרונות אלה כוללים לכידה, אחסון והסרה של פחמן, וכן המרה שלו לדלקים או חומרים, במטרה להתמודד עם פליטות ממתקני נפט וגז. משקיעים מעדיפים גישות שבהן הפחמן שנלכד משמש כקלט למוצרים בעלי ערך כלכלי יציב, במקום להיות תלוי אך ורק בשוקי פחמן תנודתיים.
יעילות אנרגטית מחוץ לדטה סנטרים בהיקף ענק – כגון בנייני מסחר, תהליכים תעשייתיים ומערכות קירור – נשארת רלוונטית. מסגרות רגולטוריות כמו Local Law 97 של ניו יורק, המגביל פליטות פחמן בבניינים מעל 25,000 רגל מרובע, מספקות תמריצים לשדרוגים ושיפורים ביעילות. בעוד שהמיקוד היה במתקנים בהיקפים עצומים, יישומים רחבים בקנה מידה בינוני וקטן מציעים שוק משמעותי שעדיין לא מנוצל לטכנולוגיות יעילות אנרגטית.
מימן ממשיך להוות אתגר עבור משקיעים בשל העלויות. עם זאת, הוא נותר קריטי להפחתת פליטות בענפי פלדה, כימיקלים ותחומים אחרים שקשה לחשמל, וכן כבסיב לייצור דלקים סינתטיים כגון קרוסין, SAF ומתנול. משקיעים מתמקדים בדרכים חסכוניות, כולל הפקת מימן ממתאן.
תחום המאגרים הטבעיים של “מימן לבן” היה שקט יחסית השנה, אם כי השקעה משמעותית ראשונה של חברת דלק גדולה – BP – קרתה בתחילת 2025. התחום ממתין לתוצאות בשטח שיכריעו אם יהפוך שוב ללהיט.
מתקרר: חדשנות מול שחקנים תעשייתיים מבוססים – סוללות לרכב חשמלי, ייצור אנרגיה סולארית ועוד
קטגוריית “מתקרר” כוללת תחומים שבהם ההשקעות התעשייתיות ממשיכות להיות גבוהות, אך החדשנות מתקשה להתמודד מול שחקנים תעשייתיים מבוססים. בייצור סוללות לרכב חשמלי ובייצור אנרגיה סולארית, יצרנים סיניים ותאגידי ענק גלובליים גדולים שומרים על שליטה באמצעות יתרון הגודל, יעילות בהיבטי עלות ואופטימיזציה מתמשכת, ויוצרים לגורמים חדשניים בשלבי השקעה מוקדמים חסמי כניסה גבוהים.
חומרים דלי-פחמן ואלטרנטיבות לפטרוכימיה – כולל פולימרים בני קיימא, חומרי גלם ביולוגיים וחומרים חדשניים נוספים – גם הם מתמודדים עם אתגרים. רבים מהפתרונות נושאים עדיין “פרמיה ירוקה” ואינם יוצרים ביקוש ברור, מה שמגביל את היכולת להרחיבם ללא חקיקה, מדיניות או סטנדרטים מחייבים. בינתיים, מוצרי הפטרוכימיה הקיימים ממשיכים לשמור על יתרון בעלויות ותשתיות, מה שמקשה על כניסת שחקנים חדשים.
תובנות ומסקנות של נטזירו
“משקיעי קליימטק אינם מתנערים מהפחתת פליטות הפחמן, הם פשוט משנים את נקודת המבט שלהם”, אמר ד”ר גדעון פרידמן, CTO ב-NetZero Tech Ventures והמדען הראשי לשעבר במשרד האנרגיה. “בינה מלאכותית וחוות שרתים מוסיפים פרספקטיבות ודרישות חדשות למה שכבר ידענו על מעבר לסוגי אנרגיה חדשים. בנוסף, אסטרטגיות לאומיות המדגישות חיזוק של הייצור המקומי וחוסן בשרשראות האספקה יוצרות תנאים מיטיבים לפתרונות של כלכלה מעגלית שמפחיתים את התלות בשרשראות ארוכות ושבריריות.”
Dr. Gideon Friedmann, CTO of NetZero Tech Ventures Credit: NetZero Tech Ventures
במבט לעתיד, נטזירו מדגישה שהרף עבור חברות קליימטק עלה. משקיעים כיום מצפים מהטכנולוגיות להציג יעילות בהיבטי עלות, ביקוש בשוק וחוסן מול שינויים במדיניות. החברות שצפויות להצליח ב-2026 הן אלה שמשלבות חדשנות באנרגיה נקייה עם תשתיות אמינות, ניתנות להרחבה וכלכליות.
קרדיט תמונת שער: ישראל פנחסוב
