הדור השישי של התקשורת האלחוטית עדיין לא הגיע למוצרי קצה, ובוודאי שלא לרשתות מסחריות. ובכל זאת, בעולם האנטנות – 6G כבר נוכח מאוד. לא כסיסמה עתידנית, אלא כסט דרישות הנדסיות שמתחיל להשפיע בפועל על הדרך שבה מתכננים מערכי קרינה, מודולי RF וארכיטקטורות קצה.
הסיבה לכך פשוטה: ברגע שמנסים לתרגם את ההבטחות של 6G לשפה הנדסית – קצבי נתונים קיצוניים, ריבוי אלומות, תדרים גבוהים במיוחד, שילוב בין תקשורת לחישה ודרישות אמינות חדשות – מתברר שהעומס אינו נופל רק על האלגוריתם או על שכבת הבסיס. הוא נוחת, במלוא כובדו, על האנטנה.
בשנים האחרונות, וביתר שאת בפרסומים אקדמיים מ־2024–2025, הולכת ומתחדדת ההבנה: בדור השישי האנטנה כבר אינה “רכיב קצה”, אלא חלק פעיל ממערכת קבלת ההחלטות של הרשת.
מה באמת חדש ב-6G מנקודת מבט של אנטנות
אם 5G היה במידה רבה סיפור של מעבר ל-mmWave והרחבת רוחבי פס, הרי ש-6G משנה את נקודת המבט: האנטנה אינה רק משדרת או קולטת אות, אלא משתתפת פעילה בעיצוב המרחב האלחוטי.
הספרות העדכנית מתארת מעבר מאנטנות שממוטבות למדדי ביצוע נקודתיים – Gain, Efficiency או S- parameters (מדדי הביצוע הקלאסיים של רשתות RF, המתארים החזרים, העברות ואיבודים) – אנטנות שממלאות פונקציות מערכתיות: יצירת ריבוי אלומות במקביל, תמיכה בכמה תחומי תדר בו־זמנית, התאמה דינמית של דפוסי קרינה, ולעיתים גם תרומה ישירה ליכולות חישה ומיקום.
במילים אחרות, 6G אינו “עוד דור מהיר יותר”, אלא רשת שמצפה מהאנטנה להיות חכמה, גמישה ומודעת להקשר.
Hybrid Arrays : כשהמערך הופך לשכבת עיבוד
אחת המסקנות הבולטות שעולות ממאמרי הסקירה של 2025 היא החזרה, כמעט במלוא העוצמה, לארכיטקטורות של Hybrid Beamforming . לא כפשרה זמנית, אלא כבחירה מודעת.
מערכים דיגיטליים מלאים – עם שרשרת RF ו-ADC (ממיר אנלוגי־לדיגיטלי) לכל אלמנט – פשוט אינם סקלביליים בקנה־מידה של 6G לא מבחינת צריכת הספק, לא מבחינת ניהול חום ולא מבחינת עלות. הפתרון ההיברידי, שמשלב שליטה אנלוגית ברמת הפאזה והשהיה יחד עם עיבוד דיגיטלי מצומצם יותר, מאפשר לייצר אלומות מרובות ולשלוט בהן מבלי לפרוץ את מגבלות המערכת.
בפועל, בשיחות עם מהנדסים בתעשייה עולה לא פעם טענה פחות פופולרית: האתגר הגדול של G6 לא יהיה בהכרח הפיזיקה, אלא הכלכלה. מערכים היברידיים, שרשראות RF מורכבות ודרישות כיול קפדניות מתורגמים לעלות, צריכת הספק ותחזוקה – ולא ברור עדיין האם כל יישום יצדיק זאת בקנה מידה רחב. ייתכן שהפער בין מה שאפשר לבנות לבין מה שאפשר לפרוס יהיה אחד הסיפורים המרכזיים של העשור הקרוב.
Multibeam אנלוגי: פתרון ותיק לבעיה מודרנית
באופן כמעט פרדוקסלי, אחת הגישות שמקבלות רוח גבית מחודשת היא קליטה וקרינה רב־אלומתית אנלוגית – היכולת לייצר ולנהל כמה כיווני קרינה במקביל כבר ברמת ה-RF.
במקום להמיר כל אות לדיגיטלי ואז לבחור, המערכת מייצרת מראש מספר אלומות פיזיקליות ולעיתים מקשיבה לכמה כיוונים בו־זמנית. בתדרי mmWave ואף מעבר לכך, היכולת “לראות” יותר מכיוון אחד בזמן אמת עשויה להיות ההבדל בין מערכת שעובדת היטב בתנאי מעבדה לבין מערכת שמתפקדת בסביבה משתנה ועמוסת חסימות.
Reconfigurable Intelligent Surfaces : כשהסביבה עצמה הופכת לחלק מהמערכת
עד כאן דיברנו על אנטנות ומערכים שנמצאים בתוך תחנת הבסיס או בקצה המשתמש. ב-6G, זה כבר לא כל הסיפור.
אחד הנושאים החמים ביותר בשיח על הדור השישי הוא השימוש ב-Reconfigurable Intelligent Surfaces (RIS) – משטחים אלקטרומגנטיים חכמים, לעיתים פאסיביים ולעיתים אקטיביים למחצה, שמותקנים על קירות, תקרות או מבנים ומאפשרים שליטה מכוונת בגלים האלחוטיים.
בניגוד לאנטנה קלאסית, RIS אינו משדר או קולט מידע במובן הרגיל, אלא משנה את מאפייני ההחזר, הפאזה והקיטוב של הגל הפוגע בו. בכך הוא מאפשר לעצב מחדש את ערוץ התקשורת עצמו: לשפר כיסוי באזורים חסומים, להפחית הספק שידור ואף לייצר מסלולים חלופיים.
עם זאת, המחקר האקדמי מציג גישה מפוכחת: האתגר המרכזי אינו רק בתכנון המשטח, אלא בשליטה, בכיול ובאמידת הערוץ – במיוחד כאשר משלבים RIS במערכות מרובות אלומות ובתדרים גבוהים. במובן זה, RIS ממחיש היטב את רוח ה-6G: לא עוד תקשורת “דרך האוויר”, אלא מערכת שבה גם הסביבה היא רכיב פעיל.
Joint Communication & Sensing אנטנה אחת, שתי פונקציות
מאפיין נוסף שמייחד את חזון ה-6G הוא הטשטוש בין תקשורת לחישה – Joint Communication & Sensing. אותה אנטנה, אותה אלומה ולעיתים אותו אות משמשים גם להעברת נתונים וגם לאיסוף מידע על הסביבה.
תארו לעצמכם רכב אוטונומי של סוף העשור, שנע בסביבה עירונית צפופה. האנטנות שלו אינן רק מקבלות נתוני תנועה או מפות ענן, אלא משמשות בפועל כחיישן מרחבי, שמזהה הולכי רגל, אופניים ותנועת כלי רכב אחרים באמצעות אותה אלומה שמשדרת נתונים. במקרה כזה, כל סטייה בפאזה או בכיול אינה רק בעיית תקשורת – אלא פער בתפיסת המציאות.
האתגר האמיתי: כיול, יציבות וRF Impairmentu-
ככל שהאנטנה חכמה יותר – כך היא גם רגישה יותר. זה אולי אחד המסרים החשובים ביותר שעולים מהספרות העדכנית.
במערכים היברידיים ומרובי אלומות, בעיות כמו drift תרמי, חוסר התאמה בין ערוצים ורעש פאזה מצטבר משפיעות ישירות על איכות האלומה, על הבידוד בין זרמים ועל יציבות המערכת לאורך זמן. בתדרי THz האתגר מחריף עוד יותר: סטיות ייצור זעירות, סבילות מכנית ואפילו אריזת הרכיב הופכות לחלק בלתי נפרד מתכנון האנטנה.
כאן כבר לא מדובר רק באלקטרומגנטיקה, אלא בשילוב הדוק בין RF, חומרים וייצור.
AI באנטנות: מאיץ, לא קיצור דרך
במקביל, הולך ומתרחב השימוש בכלי AI ולמידת מכונה בתכנון ובניתוח אנטנות. אך בניגוד לרושם השיווקי, המחקר מציג גישה זהירה: AI אינו מחליף פיזיקה טובה, אלא מאיץ תהליכים.
רשתות נוירונים משמשות כ-surrogate models לסימולציות EM כבדות, ככלי אופטימיזציה לפרמטרים גיאומטריים ולעיתים גם לכיול ולניטור בזמן אמת. ההצלחה תלויה, כפי שמודגש שוב ושוב, באיכות הדאטה ובמודל האלקטרומגנטי שמאחוריו. AI יכול להוציא יותר מאנטנה טובה – אך אינו מציל תכנון בעייתי.
THz לא לכל מקום, אבל בהחלט למקומות מסוימים
המעבר ל-sub-THz ו-THz מזוהה אולי יותר מכל עם 6G. הפסדי התפשטות גבוהים, בליעה אטמוספרית ורגישות לכיווניות מחייבים חשיבה מחדש על אנטנות ומערכים.
ובכל זאת, המחקר מצביע על יישומים שבהם THz הוא פתרון ריאלי: קישורי Line-of-Sight קצרים, backhaul נקודתי, תקשורת chip-to-chip או board-to-board אלחוטית, וכן testbeds אקדמיים לחקר MIMO קיצוני וריבוי אלומות.
לאן הולך מהנדס האנטנות?
אולי השינוי המשמעותי ביותר שמבשר 6G אינו טמון בתדר כזה או אחר, אלא באופן שבו מתכננים מערכות. מהנדס האנטנות של העשור הקרוב אינו פועל עוד בוואקום אלקטרומגנטי: הוא נדרש לעבוד בצמידות למהנדסי RFIC, אלגוריתמים, חישה, חומרים וייצור.
האנטנה כבר אינה רכיב שמוסר “למערכת” אות נקי ככל האפשר. היא שותפה פעילה בעיצוב הערוץ, בניהול המרחב האלחוטי ובהחלטות מערכתיות.
במובן זה,G6 אינו רק דור חדש של תקשורת – אלא נקודת מפגש בין תחומים. והאנטנה, יותר מאי פעם, נמצאת בלב המפגש הזה.
קרדיטים ומקורות
IEEE Transactions on Antennas and Propagation (2024–2025)
IEEE Communications Surveys & Tutorials – Terahertz Communications and Sensing
IEEE Vehicular Technology Magazine – Reconfigurable Intelligent Surfaces
Scientific Reports (2025) – THz MIMO Antennas and ML-assisted Evaluation
מאמרים נבחרים מכנסי IEEE AP-S / URSI (2024–2025)
