במשך שנים, עולם הקוונטים חי בין שני מצבים: הצהרות מבריקות ומציאות קשוחה של ניסויי מעבדה. IBM, אולי הסמל הבולט ביותר בתחום, הייתה מהמבטיחות הגדולות – וגם מהמאכזבות. מפת הדרכים שפרסמה ב־2020 הבטיחה מעבדים בקנה מידה חסר תקדים, עם יותר מ־1,000 קיוביטים כבר באמצע העשור. חלק מהיעדים לא הושגו, אחרים נדחו או הוחלפו. ואז, בנובמבר 2025, משהו השתנה.
לא חזון מהפכני. לא הבטחה של “מחשב קוונטי שימושי בשנה הבאה”. במקום זה: מעבד אחד, קטן בהרבה ממה שהובטח בעבר – אבל אמיתי.
קוראים לו IBM Quantum Nighthawk והוא מגיע עם נתונים צנועים יותר – אבל עם סיכוי גדול יותר לשימוש מעשי: 120 קיוביטים, 218 couplers (קישורים בין קיוביטים), והרצת מעגלים עמוקים של עד 5,000 שערים קוונטיים.
מאחורי Nighthawk מוצגת גם מפת דרכים חדשה:
- יתרון קוונטי מוכח עד סוף 2026.
- מחשב קוונטי חסין שגיאות עד 2029.
Nighthawk: פחות רעש, יותר הנדסה
במקום להמשיך לרדוף אחרי מספרי קיוביטים, IBM מציגה שינוי גישה: פחות “כמה” ויותר “איך”. הקישוריות גדלה, יציבות השערים משתפרת, וההנדסה מאחורי המעבד מתקרבת ליכולת להריץ אלגוריתמים שימושיים ולא רק הדגמות.
וזה לא רק טון – זה גם ניסוח. לראשונה מזה שנים, הצהרות החברה אינן מנותקות מהשבב שמונח על השולחן.
“ישנם עמודי תווך רבים בדרך להצגת מחשוב קוונטי שימושי באמת לעולם,” אמר ג’יי גמבטה, מנהל המחקר העולמי של IBM Quantum. “אנחנו מאמינים ש-IBM היא החברה היחידה שנמצאת בעמדה להמציא ולהציג במהירות את החומרה, התוכנה, יכולות הייצור וטכנולוגיית תיקון השגיאות למחשוב הקוונטי, כדי לאפשר יישומים מהפכניים”.
זה עדיין נשמע כמו חזון – אבל הפעם הוא מבוסס על תשתית קיימת, לא רק על הבטחה עתידית. וההבדל הזה חשוב.
האם זו באמת האצה – או פשוט תיקון מסלול?
כדאי לזכור: על פי מפת הדרכים המקורית, IBM הייתה אמורה להציג כבר ב־2023 את Condor – מעבד בן 1,121 קיוביטים. זה לא קרה. לכן, אף על פי שהחברה מגדירה את ההתקדמות ב־Loon וב־Nighthawk “שנה מוקדם מהצפוי”, מדובר למעשה בהדרה מחדש של לוחות הזמנים.
אולם מה שלא הצליחו מספרי הקיוביטים להשיג, מצליחים דווקא הגדלת קישוריות, העלאת עומק המעגלים ושיפור תיקון השגיאות.
ועדיין: הכל יקום או ייפול על תיקון שגיאות
כאן נכנס הפרויקט המשלים של IBM: IBM Quantum Loon, ארכיטקטורה ניסיונית שמטרתה לבנות את האב-טיפוס הראשון של מחשב קוונטי חסין שגיאות.
לראשונה, IBM מדווחת על פענוח שגיאות בזמן אמת תוך פחות מ־480 ננו־שניות – הישג שהגיע שנה לפני היעד המעודכן. זה עדיין לא פתרון מלא, אבל זו נקודת מפנה טכנולוגית: הוכחה מעשית שאפשר לבנות שכבות תיקון על גבי חומרה קוונטית.
מי במירוץ?
שחקנים נוספים ממשיכים להתקדם במסלולים שונים, כל אחד בגישה טכנולוגית אחרת.
- Google נחשבת לחלוצה שהציתה את הגל הנוכחי, לאחר שהדגימה “עליונות קוונטית” ב־2019 עם מעבד מוליכי־על. מאז לא פרסמה התקדמות משמעותית ברמת חומרה, לפחות לא בגלוי.
- IonQ פועלת בגישת יונים כלואים. למרות שהקצב איטי יותר לעומת מוליכי־על, IonQ מציגה היום את רמת ה-Fidelity הגבוהה ביותר בתעשייה, ובעיקר – קישוריות מלאה בין כל זוג קיוביטים, יתרון משמעותי לעומת תצורות רשתיות.
- AWS Braket – אמזון נכנסה לתחום דרך הפלטפורמה ולא דרך שבבים. Braket פועלת כתשתית ענן שמחברת בין טכנולוגיות שונות (מוליכי־על, יונים, פוטונים), ומציעה גישה דרך API – אך לא מפעילה חומרה קוונטית משלה.
- PsiQuantum פועלת בגישה פוטונית, עם חזון שאפתני למערכות בעלות מיליון קיוביטים. נכון להיום, טרם הציגה שבב פעיל, אך ממשיכה לקבל השקעות אסטרטגיות משמעותיות.
- Rigetti משתמשת אף היא במוליכי־על, עם דגש על סביבת פיתוח פתוחה ושיתופי פעולה אקדמיים. עם זאת, ההתקדמות איטית והחברה מתמודדת עם אתגרים פיננסיים.
ישראל – Quantum Machines ו-Classiq – ישראל אינה מפתחת קיוביטים משלה, אך ביססה מעמד משמעותי בשכבות הבקרה והתוכנה הקוונטית. Quantum Machines מספקת בקרת חומרה וסיסטם קוונטי, ו-Classiq מפתחת פלטפורמת תכנון אלגוריתמים. שתיהן משמשות כשכבה חיונית בין החומרה לבין המשתמשים.
תמונה: IBM Quantum Nighthawk Chip קרדיט: באדיבות IB
בוקסה: שלושת המונחים שחייבים להכיר
ומה יקרה כשהמחשב הזה באמת יעבוד?
סביר להניח שיישומי כימיה מתקדמת וחקר חומרים יגיעו ראשונים, אבל ההשלכה המיידית והקריטית ביותר תהיה בתחום אבטחת המידע. מחשב קוונטי אמיתי יוכל לפרק RSA ו-ECC – מה שיאלץ את העולם לעבור ל־Post-Quantum Cryptography הרבה לפני שהמחשב הזה יגיע לשוק הרחב.
NIST כבר אישר את תקני ה-PQC, אבל רוב הארגונים לא נערכים. מי שמחכה למוצר גמור – יגלה שזה מאוחר מדי.
לסיכום: הפעם השאלה אינה “מתי” – אלא “עד כמה באמת”
IBM לא הציגה שינוי פרדיגמה. היא הציגה תהליך יציב ומדיד – ולראשונה מזה שנים, סוף־סוף ברור מה קורה מאחורי המילים.
האם נראה יתרון קוונטי ב־2026? אולי. האם מחשב חסין שגיאות יגיע ב־2029? יתכן – ועדיין לא בטוח.
אבל הפעם, דבר אחד ברור: אם IBM תעמוד ביעדים, זו תהיה הפעם הראשונה שהתחום כולו יוכל לומר: זה לא רק אפשרי – זה קורה.
קרדיט: חלק מהמידע בכתבה מבוסס על פרסומי IBM Quantum, נובמבר 2025.
תמונת שער: IBM Quantum Nighthawk Wafer
קרדיט: באדיבות IBM
