הלוחמה הרב-ממדית בעידן הAI- : כך נבנה שדה הקרב של הדור הבא
במשך עשורים נתפס שדה הקרב כמרחב שבו פועלות פלטפורמות נפרדות: טנקים, כלי טיס, מערכות מודיעין ויחידות קרקעיות, שלכל אחת מהן תפקיד מוגדר ושרשרת פיקוד משלה. בעשור האחרון, ובעוצמה גוברת מאז 2022, התמונה הזו משתנה מן היסוד. שדה הקרב המודרני מתפקד כמערכת אחת רציפה, רב-ממדית, שבה אוויר, קרקע, סייבר וחלל מחוברים בזמן אמת, וקבלת ההחלטות חשובה לא פחות מעוצמת האש.
המעבר הזה אינו מתרחש רק ברמת הדוקטרינה, אלא בעיקר ברמת המימוש הטכנולוגי. מערכות שליטה ובקרה מבוססות בינה מלאכותית, פלטפורמות אוטונומיות ושילוב הדוק בין אדם למכונה משנים את האופן שבו כוחות פועלים, מתמרנים ומגיבים לאיומים משתנים. במקום היררכיה נוקשה ותהליכים ליניאריים, מתגבשת תפיסה מבצעית גמישה יותר, הנשענת על קישוריות, סנכרון ויכולת לפעול במקביל במספר ממדים.
אחת הדוגמאות הבולטות למעבר הזה מוצגת על ידי ST Engineering, קבוצת הנדסה ביטחונית ותעופתית מהגדולות באסיה. באמצעות שילוב של מערכות שליטה חכמות, פלטפורמות מאוישות ולא מאוישות, חימושים מדויקים ויכולות חלל תומכות, מציגה החברה תפיסה של לוחמה רב-ממדית שבה האדם נשאר במרכז ופועל כחלק ממערכת רחבה, מהירה ומקושרת. מדובר בגישה מבצעית שכבר מיושמת ונבחנת בתרחישים מציאותיים.
:Human-Machine Teaming האדם בלולאה, בסביבה עתירת מידע
אחת מאבני היסוד של הלוחמה הרב-ממדית היא שינוי תפקידו של האדם בתוך המערכת. החששות המוקדמים מפני אוטונומיה מלאה והוצאת המפעיל האנושי מהמשוואה לא התממשו. בפועל, מתגבשת גישה אחרת: הרחבת יכולתו של האדם לפעול בסביבה רוויית חיישנים, נתונים וקצב.
במרכז הגישה הזו ניצבות מערכות שליטה ובקרה מבוססות בינה מלאכותית, שתפקידן לארגן את זרם המידע העצום המגיע מהשטח. חיישנים קרקעיים, רחפנים, פלטפורמות מאוישות ומקורות מודיעין חיצוניים מייצרים יחד תמונת מצב מורכבת, שבמתכונתה המסורתית דרשה זמן עיבוד ארוך מדי. מערכות AI מאפשרות סינון, תיעדוף והצגת המידע הרלוונטי למפקד בזמן הנכון.
המשמעות המבצעית ברורה. במקום מעבר מתמיד בין מערכות נפרדות, מסכים וערוצי תקשורת, מתגבשת סביב המפקד מעטפת אחת של נתונים ותובנות. החלטות מתקבלות מהר יותר, תחת עומס קוגניטיבי נמוך יותר, ובתיאום הדוק בין כוחות הפועלים במקביל במספר זירות. במציאות שבה חלון ההזדמנויות המבצעי נמדד לעיתים בדקות ולעיתים בשניות, מדובר ביתרון קריטי.
מיחידה בודדת למערך משולב: אוטונומיה בקנה מידה טקטי
המעבר ללוחמה רב-ממדית בא לידי ביטוי גם באופי הפלטפורמות הפועלות בשטח. במקום רחפן בודד או כלי קרקע לא מאויש הפועל כיחידה עצמאית, מתפתחת תפיסה של מערכים משולבים: פלטפורמות מאוישות ולא מאוישות הפועלות יחד ככוח אחד, עם חלוקת משימות ברורה.
כל פלטפורמה מביאה עמה יתרון שונה. כלי מאויש מספק שיקול דעת אנושי והבנה הקשרית, בעוד שכלים לא מאוישים תורמים התמדה, כיסוי שטח רחב והפחתת סיכון לכוח הלוחם. החיבור ביניהם מאפשר ביצוע משימות מורכבות יותר – סריקה, זיהוי, תמרון ותגובה – לעיתים בו זמנית.
האוטונומיה המיושמת כאן היא אוטונומיה תחומה. פלטפורמות פועלות באופן עצמאי בתוך גבולות מוגדרים מראש, תוך שמירה על קשר רציף עם מרכז השליטה ועם הכוח המאויש. כך ניתן, למשל, להפעיל רחפנים לאיסוף מודיעין קדמי, להעביר את המידע בזמן אמת לכלי הקרקע, ולהגיב במהירות לשינויים בתמונת האיומים, מבלי להעמיס על המפקד ניהול מיקרו של כל רכיב.
חימוש משוטט ולחימה אורבנית: סגירת מעגל בזמן אמת
העלייה הדרמטית בשימוש בחימושים משוטטים וברחפנים חמושים היא אחד הסממנים הבולטים של שינוי שדה הקרב. אמצעים אלה הפכו לכלי מבצעי מרכזי, במיוחד בסביבות אורבניות צפופות ובתרחישי לחימה מבוזרים.
היתרון שלהם טמון בשילוב בין שהייה ממושכת מעל הזירה, יכולת תגובה מהירה והפחתת התלות במודיעין מוקדם מושלם. שילוב זה מאפשר סגירת מעגל מבצעי בזמן אמת – מזיהוי ואימות ועד תקיפה – בתוך מערכת שליטה אחת.
כאשר חימושים משוטטים משולבים במערכות שליטה מבוססות AI, מתקבלת יכולת תקיפה מבוססת הקשר. ההחלטה אינה מתמקדת רק בשאלת המטרה, אלא גם בתזמון, בסדר הפעולות ובהשפעה הכוללת על הסביבה המבצעית, תוך שקלול סיכונים, נוכחות אזרחית והשלכות מערכתיות.
כשירות כבסיס לעליונות מבצעית
לצד החידושים המבצעיים, הלוחמה הרב-ממדית נשענת על שכבת עומק פחות נראית לעין: היכולת לשמר כשירות לאורך זמן. פלטפורמות אוטונומיות, חימושים מתקדמים ומערכות שליטה חכמות אינם אפקטיביים אם אינם זמינים ברגע האמת.
כאן נכנסות לתמונה תפיסות חדשות של ייצור ותחזוקה, הנתפסות כחלק בלתי נפרד מהמערך המבצעי. הדפסה תלת ממדית, ייצור מבוזר ותחזוקה חכמה תורמים לקיצור זמני השבתה, להתאמה מהירה של מערכות לצרכים משתנים ולשמירה על קצב פעולה תחת שחיקה מתמשכת.
נקודת המוצא כאן היא מבצעית מובהקת: הבטחת זמינות רציפה של המערכת כולה – מאדם ועד חימוש – בתנאים של לחץ, פגיעה ואי ודאות.
החלל כממד תומך לחימה
הלוחמה הרב-ממדית משלבת גם את ממד החלל כחלק אינטגרלי מהפעולה. מערכות ניווט, תקשורת ותצפית מבוססות לוויין תורמות למודעות המצבית של הכוחות הפועלים בקרקע ובאוויר.
החידוש המרכזי טמון בשילוב הנתונים. בינה מלאכותית מאפשרת עיבוד מהיר של כמויות עצומות של נתוני תצפית, מכ"ם ודימות, והפיכתם לתובנות מבצעיות. כך הופך החלל מממד תומך לגורם פעיל המשפיע על קבלת החלטות טקטיות ואופרטיביות.
נקודות שבר: קישוריות, אתיקה והפער בין חזון לשטח
ככל שמערכות הלחימה הופכות מחוברות, חכמות ותלויות־נתונים יותר, כך מתחדדות גם נקודות התורפה שלהן. לוחמה רב־ממדית הנשענת על קישוריות רציפה בין פלטפורמות, חיישנים ומערכות שליטה מעלה שאלה מבצעית בסיסית: מה קורה כאשר הקישוריות הזו נפגעת. שיבושי GPS, לוחמה אלקטרונית התקפית או מתקפות סייבר ממוקדות אינם תרחיש קצה, אלא חלק בלתי נפרד משדה הקרב המודרני.
במצב כזה, הערך של מערכות מבוססות AI נבחן לא רק ביכולתן לפעול בתנאים מיטביים, אלא גם ביכולתן להידרדר באופן מבוקר. האם הכוח יודע להמשיך לפעול כאשר שכבת הנתונים נפגעת, התמונה המשותפת מתערפלת והמערכת החכמה נאלצת לפנות מקום ליוזמה אנושית ולנהלים בסיסיים יותר. עבור צבאות, המשמעות ברורה: לצד השקעה בטכנולוגיה מתקדמת, נדרשת גם חשיבה על יתירות, פשטות תפעולית ויכולת תפקוד ב”חשיכה”.
לצד האתגרים הטכניים, מתחדדות גם סוגיות אתיות. שילוב בינה מלאכותית בתהליכי זיהוי מטרות, תיעדוף איומים ותמיכה בקבלת החלטות מעלה שאלות כבדות משקל לגבי אחריות, שקיפות וטעויות אלגוריתמיות. גם כאשר האדם נשאר “בלולאה”, עולה השאלה עד כמה המלצות מערכתיות משפיעות בפועל על שיקול הדעת האנושי, במיוחד תחת לחץ מבצעי, קצב גבוה ועומס מידע. טעויות קוד, הטיות נתונים או הקשרים שלא נלמדו כראוי עלולות לקבל ביטוי מבצעי, וההתמודדות איתן אינה רק טכנולוגית אלא גם פיקודית וערכית.
נוסף על כך, קיים פער מובנה בין החזון הטכנולוגי לבין המציאות התקציבית. מערכות שליטה חכמות, פלטפורמות אוטונומיות וחיישנים מתקדמים הן יקרות לפיתוח, לפריסה ולתחזוקה. האתגר של צבאות מודרניים אינו רק להוכיח יכולת במפקדות העליונות או ביחידות עילית, אלא להוריד את הטכנולוגיה לקצה הטקטי – אל החייל בשטח, הכלי הקדמי והיחידה הפועלת בתנאי קצה. ללא התאמה של עלות, פשטות ואמינות, קיים סיכון שהלוחמה הרב־ממדית תישאר יכולת מרשימה על הנייר, אך מוגבלת בהשפעתה המעשית.
דווקא על רקע האתגרים הללו, נבחנת בשלותן של תפיסות לוחמה מבוססות AI. לא רק ביכולת לחבר מערכות, אלא ביכולת להתמודד עם ניתוק, שיבוש, טעויות והגבלות משאבים – ולשמר אפקטיביות גם כאשר התנאים רחוקים מאידיאליים.
סיכום: יתרון מחיבור, לא מעוצמה בודדת
הדוגמה שמציגה ST Engineering משקפת מגמה רחבה בתעשיות הביטחוניות: מעבר מלוחמה המבוססת על פלטפורמות בודדות ללוחמה המבוססת על מערכות מחוברות. היתרון הצבאי נמדד ביכולת לחבר בין אדם, מכונה ומידע, ולפעול כמערכת אחת מתואמת ומהירה.
בעידן שבו שדה הקרב צפוף, שקוף ודינמי יותר, השאלה המרכזית אינה מי מחזיק באמצעי המתקדם ביותר, אלא מי יודע לשלב אותו בתוך מארג מבצעי שלם. הלוחמה הרב-ממדית אינה תרחיש עתידי, אלא מציאות שמעצבת כבר היום את אופי העימותים של השנים הקרובות.
קרדיט: מבוסס על פרסומים רשמיים של ST Engineering וניתוח מגמות בלוחמה רב־ממדית.
קרדיט תמונת כותרת: ST Engineering
