המהפכה הקוואנטית אינה אירוע עתידי, אלא תהליך שמתחיל עכשיו כהערכות לפריצה מסחרית בשנים הקרובות. דווקא כשהמחשבים יהפכו לחזקים מאי פעם, הערך האנושי יעבור למקומות הרכים של אתיקה, ניהול ורגולציה. שלושה מומחים מסבירים איך צריך להתכונן לצונמי הקוונטי שישטוף את שוק התעסוקה והאם ישראל נערכת או משתרכת מאחור
מהו המחשוב הקוואנטי ולמה הוא יצור מהפכה?
המחשוב הקוואנטי צפוי, על פי ההערכות, לפרוץ לשימוש מסחרי בין השנים 2027 ל־2030. מדובר בטכנולוגיה חדשה לגמרי, שבה המחשב לא פועל לפי הכללים הרגילים של "אחד ואפס", אלא מסוגל לחשב מספר רב של אפשרויות בו־זמנית. זה מאפשר לו להתמודד עם משימות מורכבות במיוחד, כמו חיזוי מדויק של מזג האוויר, פיתוח תרופות חדשות או עיבוד עצום של מידע, בקצב שמחשבים רגילים לא מתקרבים אליו.
לכן, ממש כפי שהאינטרנט והסמארטפון יצרו מקצועות חדשים ושינו אחרים, הוא צפוי לחולל שינוי עמוק בשוק העבודה: תפקידים מסוימים ייעלמו, אחרים יהפכו לאוטומטיים, ותידרש מומחיות מסוג חדש לחלוטין.
השינויים בשטח כבר התחילו – התפקידים שייעלמו ואלה שצומחים
עוזי יערי, סמנכ"ל דיגיטל באלעד מערכות, מצביע על 2026 כנקודת מבחן קריטית לשוק העבודה:
"בעוד שהתחזיות מסמנות את 2027 כשנת הפריצה, אני משוכנע ש־2026 היא שנת המבחן האמיתית."לדבריו, ההשפעה של מחשוב קוואנטי על עולם התעסוקה אינה תיאורטית, אלא כבר מתחילה לבוא לידי ביטוי במבנה התפקידים:
"השפעת הקוואנטום על שוק העבודה צפויה להיות דרמטית ולייצר תפקידים חדשים שכבר החלו לצוץ, כגון מפתחי אלגוריתמים קוואנטיים, מהנדסי קוואנטום ומומחים להצפנה מתקדמת. הטכנולוגיה עתידה להשתלב במגוון רחב של סקטורים: פיננסים, ביטוח, לוגיסטיקה, אנרגיה, בריאות, ביטחון, חינוך ואמנות."הוא מצביע על שינוי עמוק במקצועות קיימים: "מקצועות המבוססים על אנליזה וחישובים מורכבים כמו מעריכי סיכונים, מתכנני מסלולים ואנליסטים עשויים לעבור שינוי יסודי או להיעלם כליל."
אך יערי מדגיש שהשינוי אינו טכנולוגי בלבד:
"ברגע שהמחשב לוקח על עצמו את המעמסה החישובית והאנליטית הכבדה, הערך האנושי נודד דווקא למקומות ה'רכים' והלא־טכנולוגיים."לדבריו, הביקוש ינוע לעבר תפקידים שמחברים בין עולמות:
"תצמח דרישה לאנשים שיודעים לחבר את הטכנולוגיה למציאות: פילוסופים ואנשי אתיקה שיגדירו גבולות, משפטנים שיבנו רגולציה, ומנהלים שידעו לתרגם יכולות חישוב לאסטרטגיה עסקית."
החשיבה הארגונית תשתנה
המהפכה תשפיע, לפי עינבל נמיר, דירקטורית מנהלת ב־Deloitte ומובילת פרקטיקת סביבת העבודה העתידית, על האופן שבו ארגונים פועלים ומקבלים החלטות.
"מהפכת הקוואנטום לא צפויה לשנות את שוק העבודה דרך החלפת עובדים, אלא דרך ערעור עמוק של האופן שבו ארגונים מגדירים תפקידים, מיומנויות ומנהלים תהליכי קבלת החלטות."האתגר המרכזי אינו בפיתוח הטכנולוגיה עצמה:
"לפי דו״ח Quantum Computing Futures של Deloitte הפער המרכזי בעידן הקוואנטי אינו טכנולוגי אלא אנושי: היכולת של ארגונים לתרגם בעיות עסקיות מורכבות, כמו אופטימיזציה, ניהול סיכונים וסימולציה, לבעיות חישוביות בתנאי אי־ודאות קיצונית."נמיר מתארת צורך בתפקיד חדש שמחבר בין עולמות:
"המחסור הקריטי לא יהיה במהנדסי קוואנטום, אלא באנשים שמסוגלים לחבר בין אסטרטגיה, תפעול וטכנולוגיה תפקידי 'מתרגמים קוואנטיים."
מדובר בשינוי תפיסתי עמוק: "זהו מעבר מחשיבה דטרמיניסטית, מבוססת KPIs ו־Best practices לעבודה עם פתרונות הסתברותיים והחלטות שאין להן תשובה אחת נכונה."
מבחן ההיערכות של ישראל
משה קרקו, מנהל הטכנולוגיות הראשי של NTT ישראל, בוחן את התמונה מנקודת מבט לאומית.
"ישראל מסתמנת ככוח חשוב בתחום המחשוב הקוונטי. חוקרים מאוניברסיטאות כמו וייצמן והעברית, יחד עם סטארטפים פורצי דרך כמו Quantum Machines ו-Classiq, מובילים את התעשייה הישראלית קדימה במחקר באלגוריתמים, קריפטוגרפיה ומערכות בקרה. עם זאת, ההשקעה הממשלתית בתשתיות קוונטיות, מימון מחקר והשכלה רלוונטית משתרכת מאחור, ויוצרת פער בין היכולות האקדמיות והיזמיות המצוינות לבין התמיכה הלאומית הנדרשת לביסוס מעמד מוביל בזירה הבינלאומית המתהווה.האתגר שלנו בישראל הוא מחסור חמור בטאלנטים קוונטיים. בעוד שארה"ב, סין ואירופה משקיעות מיליארדים בהכשרת כוח אדם, ישראל מפגרת בתוכניות אקדמיות. ללא פעולה דחופה – הרחבת לימודים, מלגות, ושיתופי פעולה בין צה"ל, האקדמיה והתעשייה – המדינה תאבד את יתרונה הטכנולוגי. ההזדמנות לעצב את העתיד הקוונטי מצטמצמת, והשעון מתקתק"
מי שיתכונן ירוויח
המהפכה הקוואנטית אינה אירוע עתידי רחוק אלא תהליך שמתחיל עכשיו. מי שיידע להיערך אליו בזמן, עשוי להרוויח יתרון משמעותי. מי שלא, עלול לגלות שהפער שנוצר קשה הרבה יותר לגישור.
ענבל נמיר קרדיט: יחצ דלויט
עוזי יערי קרדיט: רועי שור
משה קרקו קרדיט: אמיר בוחניק
