רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות משיקים אתגר לאומי חדש, שמבקש למצב את ישראל כמעצמת טכנולוגיה סביב שרשרת הערך של מינרלים קריטיים, למרות היעדר משאבי מחצבים משמעותיים.
במסגרת התחרות, שתפעל תחת מסלול תנופה של רשות החדשנות, יוענק פרס ראשון של מיליון שקל למיזם שיציג פריצת דרך טכנולוגית בתחום, לצד ארבעה מענקים נוספים של 200 אלף שקל כל אחד. התחרות פתוחה ליזמים, חוקרים וחברות בתחילת הדרך, ומטרתה לעודד פיתוח פתרונות חדשניים בתחומי האיתור, ההפקה, העיבוד, המחזור והתחליפים.
בשנים האחרונות הפכו מינרלים קריטיים למשאב אסטרטגי עבור תעשיות האנרגיה, האלקטרוניקה, התחבורה, הביטחון והטכנולוגיה המתקדמת. הביקוש הגובר, לצד ריכוזיות גבוהה בשלבי העיבוד והזיקוק, הפכו את שרשראות האספקה לפגיעות יותר ולרגישות ללחצים גיאופוליטיים.
התחרות מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים:
Deep Tech בכרייה – לקיצור מחזורי חיפוש והגדלת סיכויי איתור;
Processing & Recovery – לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות להפרדה, זיקוק ומחזור, כולל טיפול בתמלחות והפקה מפסולת;
Substitution & Efficiency – לפיתוח חומרים חלופיים ושיפור נצילות, במטרה להפחית תלות במינרלים נדירים ולייצב עלויות.
לדברי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "המרוץ העולמי אחר מינרלים קריטיים כבר אינו נקבע רק לפי היקף המשאבים, אלא לפי היכולת לפתח וליישם טכנולוגיות שמאפשרות להפיק, לעבד ולהחליף אותם". לדבריו, ישראל פועלת ממקום של חדשנות ודיפטק, עם אקוסיסטם של חוקרים וחברות שכבר עוסקים בתחום.
גם במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים את ההיבט האסטרטגי. מנכ"ל המשרד, יוסי דיין, ציין כי מינרלים קריטיים הם מרכיב יסוד בביטחון האנרגטי וביכולת לעמוד ביעדי המעבר לאנרגיה נקייה, וכי המהלך נועד לחזק את חוסן שרשראות האספקה ולבסס יתרון ישראלי בשרשרת הערך הגלובלית.
בעולם שבו השליטה בחומרי הגלם קובעת את קצב החדשנות, היכולת לפתח טכנולוגיות בתחום המינרלים הקריטיים הופכת לגורם מכריע — וישראל מבקשת להיות חלק מהחזית הזו.
קרדיט: מבוסס על קול קורא רשמי של רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות
