שדה הקרב המודרני אינו מוגדר עוד רק על ידי טווחים, מהירויות או דיוקי פגיעה. יותר ויותר, הוא מוכרע בזירה פחות נראית לעין – הספקטרום האלקטרומגנטי. מי ששולט בו, שולט ביכולת לראות, לתקשר, לזהות ואף לפעול.
בתוך הזירה הזו, מערכות רדאר הפכו לכלי מרכזי. אך גם הן עברו בשנים האחרונות מהפכה עמוקה. אם בעבר הסתמכו על אנטנות מכניות כבדות שסורקות את המרחב בתנועה פיזית, הרי שכיום הדור החדש של הרדארים מבוסס על שליטה אלקטרונית מלאה – מהירה, מדויקת וגמישה בהרבה.
בלב השינוי הזה עומדת טכנולוגיית Beamforming.
במקום לכוון אנטנה שלמה, מערכות מודרניות מבוססות על מערכים של אנטנות קטנות (Phased Array), שכל אחת מהן משדרת אות עם מופע מעט שונה. החיבור ביניהן יוצר אלומה ממוקדת שניתן להזיז כמעט מיידית, ללא חלקים נעים. התוצאה: יכולת לעקוב אחרי מספר רב של מטרות במקביל, לבצע סריקות רחבות לצד מעקב ממוקד, ולהגיב במהירות לשינויים בשטח.
מאחורי היכולת הזו עומדת שכבת חומרה קריטית – שבבי Beamforming (BFIC). אלו הרכיבים שאחראים לשליטה המדויקת בעוצמה ובמופע של האות בכל אחד מערוצי השידור והקליטה. ככל שמספר הערוצים גדל, כך עולה גם החשיבות של דיוק, יציבות ואחידות בין כל הרכיבים.
כאן משתלבת ההכרזה האחרונה של Tower Semiconductor וחברת Axiro Semiconductor, שדיווחו על זמינות שבבי Beamforming מתקדמים לרדאר, המבוססים על טכנולוגיית סיליקון-גרמניום (SiGe) של טאואר. הרכיבים, המיוצרים בארה״ב ומיועדים לשילוב במערכות ביטחוניות, פועלים בתדרי X ו-Ku band ונמצאים בשלבי מעבר לייצור סדרתי.
המשמעות של מהלך כזה חורגת הרבה מעבר להשקת רכיב חדש. היא משקפת את המעבר של טכנולוגיות Beamforming מתקדמות משלב הפיתוח לשלב הפריסה המבצעית – ואת הדרישה הגוברת לרכיבים אמינים, ניתנים לייצור בהיקף ובעלי ביצועים עקביים.
אחד האתגרים המרכזיים בשדה הקרב המודרני הוא רוויה אלקטרומגנטית. מערכות פועלות בסביבה שבה מתקיימים במקביל שידורים, הפרעות, שיבושים וניסיונות הטעיה. רדאר שאינו מסוגל להתמודד עם תנאים כאלה עלול לאבד מטרות, לייצר התרעות שווא או פשוט לאבד אפקטיביות.
כאן נכנסת לתמונה היכולת של Beamforming לייצר אלומה צרה וממוקדת יותר, עם שליטה דינמית בכיוון ובמאפיינים שלה. מערכות מתקדמות מסוגלות לסנן הפרעות, לשנות תדרים במהירות ולהתאים את עצמן לתנאי הסביבה בזמן אמת.
השלב הבא באבולוציה הוא השילוב בין גילוי לבין פעולה אלקטרומגנטית. מערכות רבות אינן מסתפקות עוד בזיהוי מטרות, אלא משתלבות בארכיטקטורות רחבות יותר של לוחמה אלקטרונית, הכוללות גם יכולות שיבוש, הטעיה או הגנה.
במסגרות אלו, Beamforming מאפשר למקד אנרגיה אלקטרומגנטית לא רק לצורך גילוי, אלא גם לצורך פעולה – למשל יצירת אלומות ממוקדות לשיבוש או הפרעה, כאשר הפלטפורמה כולה תוכננה לכך. בניגוד לשידור הפרעה רחבה, הגישה הממוקדת מאפשרת יעילות גבוהה יותר וניהול מדויק של המשאבים.
במערכות מתקדמות, השילוב בין Beamforming לבין אלגוריתמים של לוחמה אלקטרונית מאפשר לא רק תגובה לאיומים, אלא גם התאמה דינמית לתרחישים משתנים. המשמעות היא מעבר ממערכות הגנה פסיביות למערכות אדפטיביות, הפועלות כחלק מזירה אלקטרומגנטית מורכבת.
במציאות שבה איומים כמו נחילי רחפנים וחימוש משוטט הופכים לנפוצים יותר, היכולת של מערכות מבוססות Beamforming “לנעול” על מטרה זעירה בתוך סביבה רוויית רעש ושיבושים אינה עוד יתרון תפעולי – אלא תנאי בסיס ליכולת גילוי ועקיבה אמינה.
היתרונות הללו באים לידי ביטוי במגוון רחב של יישומים – ממערכות הגנה אווירית, דרך פלטפורמות ימיות ועד מטוסי קרב מתקדמים. במקביל, הטכנולוגיה מחלחלת גם לפלטפורמות קטנות יותר, כולל כלי טיס בלתי מאוישים ומערכות קרקעיות ניידות.
מאחורי היכולות הללו עומד גם אתגר הנדסי משמעותי. ככל שמספר הערוצים במערכת גדל, כך עולה הרגישות לסטיות בין רכיבים – בעוצמה, בפאזה ובתזמון. במערכים צפופים, סטייה קטנה בכל ערוץ עלולה להצטבר לעיוות משמעותי של האלומה. לכן, הדרישה לאחידות וליציבות ברמת השבב הופכת לקריטית, במיוחד בתדרים גבוהים ובתנאי סביבה משתנים.
כאן נכנסת החשיבות של טכנולוגיות כמו SiGe, המאפשרות שילוב בין ביצועים בתדרים גבוהים לבין יציבות ויכולת ייצור סדרתי. עבור מערכות ביטחוניות, מדובר לא רק בפרמטר הנדסי, אלא בשאלה של אמינות מערכתית לאורך זמן.
אחד ההיבטים הבולטים בהכרזה של Tower Semiconductor ו-Axiro Semiconductor הוא מיקום הייצור. העובדה שהשבבים מיוצרים בארה״ב אינה מקרית.
בעולם שבו התחרות הטכנולוגית בין מעצמות מתחדדת, השליטה בייצור רכיבי SiGe על אדמת ארה״ב נתפסת יותר ויותר כנכס אסטרטגי. מעבר לשיקולי ביצועים, מדובר ביכולת להבטיח שרשרת אספקה אמינה, שקופה וברת־שליטה – כזו שמאפשרת רציפות תפקודית גם בתנאי משבר ומפחיתה תלות בגורמים חיצוניים.
מעבר לכך, שליטה בשרשרת האספקה מאפשרת גם גמישות הנדסית גבוהה יותר, קיצור זמני פיתוח והתאמה מהירה לצרכים מבצעיים משתנים – יתרון משמעותי בעידן שבו מחזורי הפיתוח מתקצרים והאיומים מתפתחים במהירות.
ישראל היא שחקנית מובילה בפיתוח מערכות רדאר ולוחמה אלקטרונית, עם ניסיון מבצעי רחב. חברות כמו רפא"ל והתעשייה האווירית פיתחו לאורך השנים מערכות מבוססות AESA ליישומים מגוונים.
בתוך האקו-סיסטם הזה, חברת טאוור פועלת בזירה משלימה – ייצור שבבים אנלוגיים מתקדמים, המהווים תשתית קריטית למערכות אלו.
הכיוון שאליו התעשייה הולכת ברור: יותר ערוצים, יותר תדרים, יותר אינטגרציה ופחות פשרות בין ביצועים ליכולת ייצור. אם בעבר מערכות רדאר מתקדמות היו נחלתן של פלטפורמות גדולות בלבד, כיום הטכנולוגיה מחלחלת גם למערכות קטנות יותר – מכלי טיס בלתי מאוישים ועד מערכות קרקעיות ניידות.
בסופו של דבר, מאחורי כל אלומה חכמה עומד רכיב קטן יחסית – שבב שמבצע שליטה מדויקת באותות בתדרים גבוהים מאוד. ההתקדמות בשכבת הרכיבים הזו היא שמאפשרת למערכות שלמות להפוך למהירות יותר, מדויקות יותר ורלוונטיות יותר לשדה הקרב של היום.
קרדיט
מבוסס על הודעה רשמית של Tower Semiconductor ו-Axiro Semiconductor (אפריל 2026), ועל פרסומים פומביים בתחום מערכות רדאר ו-AESA.
