HPE מתכננת לשלוח מחשב עתיר ביצועים אל הקוטב הדרומי של הירח, שם ינסה להפעיל יישומי בינה מלאכותית, לנתח נתוני שטח ולבצע משימות מחשוב ללא תלות מתמדת בכדור הארץ. הניסוי, שייערך על גבי רכב ירחי רובוטי, עשוי לספק הצצה לתשתיות המחשוב שיידרשו למשימות חלל עתידיות.
על פני הירח אין חדרי שרתים, אין מערכות מיזוג תעשייתיות ואין טכנאי שאפשר להזעיק במקרה של תקלה. גם התקשורת עם כדור הארץ אינה זמינה תמיד, וכל העברת נתונים כרוכה בזמן ובמשאבים. ובכל זאת, ככל שמשימות החלל הופכות מורכבות יותר, גובר הצורך במחשבים שיוכלו לעבד מידע ולקבל החלטות קרוב למקום שבו הוא נאסף.
זה בדיוק האתגר שאליו מכוונת חברת HPE עם מחשב החלל החדש שלה, Spaceborne Computer-4. המערכת מיועדת לפעול על גבי רכב ירחי רובוטי ולבחון, לראשונה לדברי החברה, מבחני ביצועים של מחשוב עתיר ביצועים (HPC) על פני הירח, לצד יישומי בינה מלאכותית. במקום להסתפק באיסוף נתונים ושליחתם לכדור הארץ, הניסוי יבדוק עד כמה אפשר לבצע את עבודת העיבוד כבר בשטח.
המשימה מתוכננת לשיגור בסוף 2026 במסגרת יוזמת ommercial Lunar Payload Services (CLPS) של נאס"א. מחשב HPE יותקן על רכב הירח FLIP של חברת Astrolab, שאותו אמורה לשאת הנחתת Griffin-1 לאזור הקוטב הדרומי של הירח.
מחשב קטן, סביבה קיצונית
במבט ראשון, הדרישות ממחשב על הירח אינן שונות מאוד מאלה המוכרות ממרכזי נתונים בכדור הארץ: כוח עיבוד, זיכרון, אחסון ויכולת להריץ כמה יישומים במקביל. ההבדל מתחיל בתנאי הסביבה.
הירח חסר אטמוספרה משמעותית, ולכן אי אפשר להסתמך על זרימת אוויר לצורך קירור רכיבים. הפרשי הטמפרטורות עשויים להיות קיצוניים, אבק הירח עלול להקשות על מערכות מכניות, וכל ואט של אנרגיה מחייב תכנון מוקפד. גם הגישה למערכת לאחר הנחיתה מוגבלת מאוד.
Spaceborne Computer-4 תוכנן כמערכת קומפקטית, קלת משקל וללא מאווררים. הוא משלב מעבד מרכזי חסכוני בחשמל ומעבד גרפי, לצד כונני SSD של KIOXIA לאחסון הנתונים. השילוב נועד לאפשר הרצת יישומים עתירי חישוב במסגרת מגבלות המשקל, האנרגיה והסביבה של המשימה.
מערכת ללא מאווררים אינה מערכת שאינה זקוקה לקירור. החום שמייצרים הרכיבים עדיין חייב להתפזר, ובתנאי ריק אין אפשרות להשתמש בקירור רגיל באמצעות הסעת אוויר. זהו אחד ההבדלים המרכזיים בין מחשב המותקן במרכז נתונים לבין מחשב שצריך לפעול על פני הירח.
מה יעשה המחשב על הירח?
אחד הניסויים המתוכננים עוסק בעיבוד מידע באמצעות מודלי שפה גדולים. HPE מתכננת להפעיל מודלים בשילוב טכנולוגיית RAG, המאפשרת למודל לאחזר מידע ממסמכים וממקורות נתונים רלוונטיים לפני שהוא מייצר תשובה.
במשימת חלל, יכולת כזו עשויה לסייע בחיפוש מידע טכני, בניתוח נתונים ובגישה להנחיות תפעוליות המאוחסנות במערכת. במקום להעביר כל שאלה לכדור הארץ ולהמתין לתשובה, אפשר יהיה לבדוק כיצד המחשב המקומי מספק מידע מתוך מאגר הנתונים הזמין לו.
תחום נוסף הוא עיבוד נתוני LiDAR, טכנולוגיה המשתמשת במדידות מרחק באמצעות אור כדי ליצור ייצוג של הסביבה. הנתונים יכולים לשמש למיפוי תוואי הקרקע, לזיהוי מכשולים, לניווט ולתכנון תשתיות. כאשר רכב רובוטי נע באזור לא מוכר, עיבוד מהיר של המידע עשוי להיות חשוב לא פחות מאיכות החיישנים עצמם.
לצד יישומי הבינה המלאכותית, HPE מתכננת לבצע מבחני ביצועים של HPC. בין היתר, ייבחנו יכולות המערכת בעומסי חישוב מתמטיים המשמשים להערכת מחשבים עתירי ביצועים. המטרה אינה להוכיח שמחשב ירחי יכול להתחרות במחשב-על בכדור הארץ, אלא לבדוק כיצד חומרת מחשוב מתקדמת מתפקדת בסביבה שבה המשאבים מוגבלים והאפשרות לתחזוקה כמעט אינה קיימת.
ניסוי נוסף יתמקד בהפעלת שירותי AI באמצעות קונטיינרים, המאפשרים לארוז יישומים ואת התלויות שלהם בסביבת תוכנה מוגדרת. הגישה מוכרת היטב מעולם מחשוב הענן, אך על הירח היא עשויה להקל על פריסה וניהול של יישומים שונים על אותה מערכת חומרה.
נאס"א ודלויט מצטרפות לניסוי
המשימה אינה מסתכמת בבדיקת החומרה של HPE. נאס"א ודלויט צפויות להשתתף בניסויים שיבחנו שימושים נוספים בבינה מלאכותית.
נאס"א מתכננת להפעיל במסגרת ניסוי FLUID רשת עצבית שאומנה באמצעות נתונים מכדור הארץ, מהירח ומתחנת החלל הבינלאומית. הניסוי יבחן גם תיאום בין שלושה מודלי AI נפרדים. בנוסף, הסוכנות מתכננת לבדוק מודל שפה המותאם לעיבוד סמנטי, כדי לאפשר חיפוש וניתוח של מסמכים המאוחסנים במערכת.
דלויט תשלב את Silent Shield, מערכת לזיהוי חדירות סייבר, שתבחן ניתוח איומים וזיהוי חריגות כמעט בזמן אמת. גם כאן מדובר באתגר שונה מזה המוכר ממערכות ארגוניות בכדור הארץ: ציוד המותקן הרחק ממרכז הבקרה צריך להיות מסוגל לזהות אירועים חריגים גם כאשר הקשר עם המפעילים מוגבל.
במקביל, HPE תספק למרכז בקרת המשימה של Astrolab בקליפורניה תשתית ענן פרטית וכלי ניהול ואוטומציה. כך תיבחן לא רק פעולת המחשב על הירח, אלא גם הדרך שבה אפשר לנהל את עומסי העבודה ולנתח את תוצאות הניסויים מכדור הארץ.
מתחנת החלל אל פני הירח
עבור HPE, זו אינה ההתנסות הראשונה במחשוב מחוץ לכדור הארץ. החברה הפעילה דורות קודמים של Spaceborne Computer בתחנת החלל הבינלאומית, ובחנה שם את האפשרות להשתמש בחומרת מחשוב מסחרית בסביבת חלל.
אבל תחנת החלל והירח הם שני אתרים שונים מאוד מבחינה תפעולית. בתחנת החלל פועלים אסטרונאוטים, קיימות תשתיות מסודרות יחסית, ויש אפשרות מסוימת לטפל בציוד. מחשב המותקן על רכב רובוטי בירח חייב לפעול במידה רבה ללא התערבות פיזית.
גם המרחק משנה את התמונה. אות רדיו זקוק לכ־1.3 שניות כדי לעבור מכדור הארץ לירח, לפני שמביאים בחשבון עיכובים נוספים בתקשורת ובעיבוד. עבור פעולות מסוימות זהו פרק זמן זניח, אבל במערכות רובוטיות שצריכות להגיב לשינויים בסביבה, היכולת לעבד נתונים באופן מקומי עשויה להיות בעלת משמעות רבה.
החזון הרחב יותר הוא יצירת תשתיות מחשוב שיתמכו בעתיד ברכבים אוטונומיים, במכשירי מדידה מדעיים ובמערכות תפעול על פני הירח. אם משימות עתידיות יכללו מספר רב של רובוטים, חיישנים ומתקנים, לא בהכרח יהיה יעיל לשלוח כל תמונה, מדידה או בקשת חישוב לכדור הארץ.
נכון לעכשיו, Spaceborne Computer-4 עדיין עומד בפני המבחן החשוב ביותר: הפעלה ממשית על פני הירח. רק לאחר הנחיתה וביצוע הניסויים יהיה אפשר לדעת כיצד התמודד עם התנאים ומהן יכולותיו בפועל.
אם הניסוי יצליח, ייתכן שאחד המרכיבים החשובים בתשתית הירחית העתידית לא יהיה דווקא רכב חדש או מכשיר מדידה מתקדם, אלא מחשב קטן שיוכל לעבד את המידע שלהם, במקום שבו הוא נוצר.
מקורות לאימות ולקרדיט: הודעת HPE מ־20.10.2026 וסקירת תוכנית Spaceborne באתר החברה
קרדיט תמונה: יח"צ HPE
