סקר המעסיקים של רשות החדשנות וצבירן לבחינת השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה קובע כי: בשנת 2025, למרות חדירה עמוקה של הבינה המלאכותית להייטק, לא נרשמו פיטורים משמעותיים ולא הייתה השפעה מהותית על היקף המשרות בענף
בקרב החברות שביצעו פיטורים רוחביים, 75% ציינו התייעלות כסיבה מרכזית ו 27% ציינו את מצבן העסקי, בעוד שרק 13% ציינו את הטמעת הבינה המלאכותית כאחת הסיבות, בדרך כלל כסיבה נלווית ולא בלעדית. הסקר נערך בדצמבר 2025 וכלל 263 מעסיקים, מתוכם 192 חברות הייטק, ומייצג כ 80% מהעובדים בענף
אחרי יותר מעשור של צמיחה מהירה במספר המועסקים בהייטק, ובמיוחד לאחר שנות שיא חריגות בשנים 2021 ו 2022, שוק העבודה בענף נכנס בשנים האחרונות לשלב של התמתנות וסטגנציה יחסית. חלקם של עובדי ההייטק מסך המועסקים במשק עומד בארבע השנים האחרונות סביב 11%, ללא גידול משמעותי. אחת הסברות אשר הועלו הייתה כי אנו רואים את השפעתה של הבינה המלאכותית אשר מחליפה עובדים (גורמת לפיטורים ומצמצמת גיוסי כ"א). סקר רשות החדשנות מגלה, הבינה המלאכותית כבר בליבת הפעילות של ההייטק, אך לפחות עד כה השפעתה על התעסוקה אינה משמעותית.
מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין: "הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין השיח הציבורי סביב הבינה המלאכותית לבין מה שקורה בפועל בשטח. ה AI כבר מוטמע בליבת הפעילות של חברות ההייטק בישראל ומשנה אותן, אך עד כה הוא אינו מחליף עובדים בהיקפים משמעותיים. לפחות בשלב זה נראה כי שוק העבודה עובר התאמה הדרגתית, לא זעזוע. האתגר המרכזי אינו אובדן משרות, אלא התאמת מיומנויות, הכשרת עובדים ושילוב נכון של טכנולוגיות חדשות".
לפי ממצאי הסקר ההייטק הישראלי עובר לשלב בוגר ומפוכח יותר. לאחר תקופה של צמיחה מהירה וגיוסי כוח אדם אגרסיביים, הענף מתכנס לדפוסי פעולה זהירים יותר, עם דגש על פריון, איכות והטמעה אחראית של טכנולוגיות. הבינה המלאכותית אינה נתפסת כאמצעי לצמצום כוח אדם, אלא ככלי אסטרטגי לשיפור האפקטיביות, חיזוק יכולות והגדלת הערך העסקי..
בעוד השיח הציבורי והתקשורתי סביב הבינה המלאכותית מתמקד בשאלות של החלפת עובדים, פיטורים נרחבים ושינוי דרמטי בשוק העבודה, סקר מעסיקים חדש של רשות החדשנות, שבוצע על ידי חברת צבירן, מצייר תמונה מורכבת, שקולה ומתונה בהרבה. על פי ממצאי הסקר, הבינה המלאכותית כבר מוטמעת באופן רחב ועמוק בפעילותן של חברות ההייטק בישראל, אך בשלב זה השפעתה הישירה על היקף התעסוקה בענף נותרת מוגבלת.
הסקר נערך בדצמבר 2025, וכלל 263 מעסיקים, מתוכם 192 חברות הייטק. המדגם מייצג מעסיקים של כ 80 אחוז מהעובדים בענף ההייטק בישראל, והוא כולל חברות מקומיות וחברות רב לאומיות הפועלות בישראל, ממגוון רחב של תחומים, בהם תוכנה, חומרה, סייבר, מוליכים למחצה, אינטרנט, גיימינג, טכנולוגיה ביטחונית, ביוטק ומדעי החיים.
ממצאי הסקר מצביעים על כך שמדובר בתהליך של התאמה מבנית ולא בשבר חד. בשנת 2025 נרשמו סימני התאוששות זהירים בהיקף גיוסי כוח האדם, לצד המשך תהליכי התייעלות. 94 אחוז מחברות ההייטק במדגם דיווחו כי גייסו עובדים חדשים במהלך השנה האחרונה, אך שיעור העובדים שגויסו מסך המועסקים עומד על 7.9 אחוז בלבד, נמוך מעט בהשוואה ליתר המשק.
במקביל, כ 23 אחוז מהחברות ציינו כי הן מעריכות שהיקף גיוסי כוח האדם בשנת 2026 יהיה נמוך יותר בהשוואה לשנת 2025. הסיבות המרכזיות לכך אינן טכנולוגיות, אלא נובעות משיקולי התייעלות וממצב עסקי, כאשר הטמעת כלי בינה מלאכותית מהווה ברוב המקרים גורם משני בלבד.
גם בתחום הפיטורים, הנתונים אינם מצביעים על ה AI כגורם המשמעותי. 35 אחוז מחברות ההייטק דיווחו כי פיטרו עובדים בחצי השנה האחרונה, על רקע צמצום או סגירה של צוותים ומחלקות. עם זאת, כאשר בוחנים את הסיבות לפיטורים אלה, מתברר כי הבינה המלאכותית אינה הגורם המרכזי. מעניין לציין כי אחוז החברות ביתר המשק, אשר פיטרו עובדים בחצי שנה האחרונה במסגרת פיטורים רוחביים, היה נמוך בהרבה ועמד על כ-22%.
בקרב החברות שביצעו פיטורים רוחביים, 75 אחוז ציינו התייעלות כסיבה מרכזית, ו 27 אחוז ציינו את מצבה העסקי של החברה. רק 13 אחוז מתוך החברות שביצעו פיטורים רוחביים ציינו את הטמעת ה AI כאחת הסיבות לפיטורים וברוב המקרים מדובר בסיבה נלווית ולא בלעדית.
בהסתכלות קדימה, המגמה ברורה אף יותר: 15 אחוז מהמעסיקים בענף מתכננים פיטורים בחצי השנה הקרובה, אך 71 אחוז מהם ציינו שלבינה מלאכותית אין כל השפעה על ההחלטה והיתר ציינו השפעה מועטה בלבד. אף חברה לא ציינה כי הטמעת AI מהווה גורם משמעותי בהחלטה לפטר עובדים.
לצד ההשפעה המוגבלת על היקף התעסוקה, הסקר מצביע על חדירה עמוקה של הבינה המלאכותית לתוך תהליכי העבודה עצמם. 52 אחוז מחברות ההייטק דיווחו על הטמעה משמעותית של כלי AI בתהליכי העבודה הטכנולוגיים, כלומר שילוב עמוק בתוך מערכות, פיתוח ותשתיות, ולא שימוש נקודתי או אישי בלבד.
בנוסף, 43 אחוז מחברות ההייטק דיווחו על שימוש בכלי AI גם בתפקידים שאינם טכנולוגיים, כגון שיווק, מכירות, תפעול ומשאבי אנוש. עם זאת, רק 13 אחוז מהחברות ציינו הטמעה רוחבית מלאה עם אינטגרציה עמוקה למערכות הארגוניות, נתון המעיד על כך שהתהליך עדיין נמצא בעיצומו.
ממצאים אלה מחזקים את ההבנה כי מדובר בשלב זה מדובר במהפכה הדרגתית, שבה חברות מאמצות כלים חדשים, בוחנות השפעה על פריון ויעילות, ומתקדמות שלב אחר שלב.
אחד הנתונים הבולטים בסקר נוגע לשינוי בהרכב התפקידים בהייטק: 42 אחוז מחברות ההייטק דיווחו כי הן מעסיקות עובדים בתפקידים ייעודיים לתחום הבינה המלאכותית, בהם חוקרי AI, מהנדסי GenAI מפתחי מודלים, מומחי הטמעה ומנהלי תאימות.
גם בענפים שאינם הייטק נרשמה חדירה מסוימת של תפקידי AI אך בהיקף נמוך בהרבה. המשמעות היא שלפחות בעת הזו הביקוש לכוח אדם אינו נעלם, אלא משתנה, עם מעבר למיומנויות חדשות ולשילוב עמוק יותר בין טכנולוגיה, נתונים ואנשים.
עוד עולה מהסקר כי לאורך השנתיים האחרונות נרשם מעבר הדרגתי אך ברור משוק עבודה שמובל על ידי עובדים לשוק שמובל על ידי מעסיקים. לאחר שנות השיא של 2021 ו-2022, שהתאפיינו בביקוש גבוה לעובדים ובהיקף עזיבה מרצון חריג, הנתונים מצביעים על שינוי דפוס, היצע המשרות החדשות מצטמצם, שיעור העזיבה מרצון יורד, וההתאמות במצבת כוח האדם נעשות יותר באמצעות פיטורים ופחות באמצעות תחלופה טבעית. גם העלייה המתונה בגיוסי כוח אדם בשנת 2025 לוותה בעלייה מקבילה בפיטורים ולא בחזרה לשוק תחרותי על עובדים, מה שמעיד על שינוי מבני מתמשך ולא על תנודה זמנית.
בתמונה: דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. קרדיט: חנה טייב
