תפקידו של מנהל הנתונים המודרני מעולם לא היה מורכב יותר. מנהלים רבים ברחבי העולם מתמודדים עם שורה של אתגרים: מריביות עולות ושרשראות אספקה שבריריות ועד הידוק רגולציה – ועתה גם עם הכוח המשבש של הבינה המלאכותית. במקביל, הציפיות מעולם לא היו גבוהות יותר. בעלי מניות דורשים חוסן. לקוחות דורשים מיידיות. עובדים רוצים העצמה ותכלית.
מצב זה יוצר פער הולך ומתרחב בין שאיפה ליכולת. לעיתים קרובות אני רואה מנהלי IT שבוחרים בפתרונות קצרי טווח המפחיתים עלויות או מורכבות כעת, אך יוצרים שבריריות בהמשך. לכן יותר ויותר מנהלים מתחילים לחשוב מחדש על היסודות. ככל שזרימת נתונים בזמן אמת הופכת למערכת העצבים הקריטית של הארגון המודרני, מנהלים בוחרים בפלטפורמות שמתפתחות יחד איתם ומשלבות חוסן, ממשל נתונים ומוכנות לבינה מלאכותית בליבה. לעומת זאת, שירותים שמציעים רק את הבסיס משאירים ארגונים חשופים, ללא יכולת התרחבות, גמישות ושליטה.
מנהלים השואפים להיות מוכנים לעתיד לא שואלים "איזו אפשרות היא הזולה ביותר", אלא “האם ההחלטה הזו תשרת אותנו גם בעוד מספר שנים קדימה".
הסכנות שבחשיבה לטווח קצר
כאשר מנהלים עומדים בפני מצב של תקציב מצומצם לצד אתגרים כלכליים, טבעי להימשך לפתרונות שנראים יעילים בטווח הקצר. חשבון חודשי נמוך יותר או הבטחה ליכולות “מספיק טובות” עשויים להיראות כמו ניצחון. אך בחירות כאלה לרוב מסתירות את העלויות האמיתיות שמצטברות לאורך זמן.
אני נוהג להשתמש בביטוי “חינם כמו גור כלבים”. ייתכן שלא תשלם מראש, אך תצטרך להאכיל אותו, לטפל בו ולטייל איתו מדי יום. כך גם בטכנולוגיה. דמי הרישיון הם רק ההתחלה. העלויות הגדולות מגיעות מאוחר יותר — האנשים שיידרשו להפעיל, להרחיב ולפתור בעיות במערכת.
לעיתים הפערים נחשפים רק כשהטכנולוגיה כבר הוטמעה עמוק בפנים. שירותים שנראים פשוטים בהתחלה, לרוב מחסירים מרכיבים חיוניים: ניטור, איזון עומסים, ממשל נתונים או אפילו ממשק משתמש נוח. במוקדם או במאוחר הצוותים מוצאים עצמם מוסיפים כלים חיצוניים או מנהלים תשתיות נוספות בעצמם. מה שנראה זול יחסית ביום הראשון עלול בסופו של דבר לרוקן משאבים ולהאט חדשנות.
לכן אני מעודד מנהיגים לחשוב במונחים של CapEx יחד עם OpEx – אל תשאלו רק “כמה עולה התוכנה הזו?”, אלא “כמה יעלה להפעיל אותה? כמה אנשים אצטרך לתחזוקה שוטפת?”. רק כאשר מחברים את כל החלקים רואים את התמונה המלאה.
בניית חוסן בשווקים תנודתיים
מנהלים לא יכולים לדאוג רק לאופטימיזציה של ההווה. עליהם לדעת שהם מסוגלים לעמוד בכל זעזוע שיבוא מחר. קחו לדוגמה את תחום השירותים הפיננסיים. הרגולטורים לעיתים דורשים שמערכות קריטיות יוכלו לפעול בצורה חלקה במספר סביבות. אם הרגולטור דורש שהנתונים יהיו זמינים בענן אחד וישוכפלו לאחר בפרק זמן מסוים, אתם צריכים יכולת לעבור בין הסביבות בלי שיבוש. בפועל, המשמעות היא הפעלת סביבות כפולות אצל ספקים שונים, כך שאם אחת נופלת — הלקוחות והעובדים כלל לא שמים לב.
זה לא רק בפיננסים. חברות תעשייה צריכות לשמור על זרימת נתונים בין מפעלים לענן במדינות שונות. קמעונאים צריכים לעמוד בחוקי ריבונות נתונים משתנים. חברות תקשורת חייבות להבטיח זמינות מלאה למיליוני לקוחות. המילה “חוסן” נשמעת הרבה, ויש לכך סיבה טובה. זהו המרווח שמאפשר לארגונים להסתגל במהירות, לנהל סיכונים ולשמור על אמון הלקוחות כשהבלתי צפוי קורה. פתרונות קצרי טווח כמעט לעולם לא מספקים זאת. פלטפורמות אסטרטגיות כן.
היערכות לעתיד מונע בינה מלאכותית
אם החוסן הוא כרית ההגנה מפני סיכון, הרי שהחדשנות היא מנוע הצמיחה. וברגע זה, הכוח המשנה ביותר את מודלי העסקים הוא הבינה המלאכותית. מנהלים שואלים: כיצד ננצל את הבינה המלאכותית באופן אחראי, וכיצד נבנה את תשתיות הנתונים שיאפשרו זאת?
בינה מלאכותית טובה רק כמו הנתונים שהיא צורכת. נתונים לא מנוהלים, מקוטעים או לא מאובטחים לא רק פוגעים בתוצאות, הם יוצרים סיכון רגולטורי ותדמיתי. אני מאמין שהארגונים המוכנים לעתיד הם אלה שמשלבים ממשל נתונים, תיעוד מעקב ואבטחה כבר בשכבת היסוד של הנתונים שלהם.
ראינו זאת קורה במקרים מהעולם האמיתי. בקמעונאות, מנועי המלצות נשענים על נתונים נקיים ואמינים. בשירותים פיננסיים, זיהוי הונאות בזמן אמת תלוי בזרמי נתונים מאובטחים ובעלי השהיה נמוכה. בתעשייה, אופטימיזציה של שרשרת אספקה מבוססת על זרימות נתונים אמינות חוצות גבולות. ללא ממשל נתונים ותיעוד מעקב חזקים, כל זה אינו בר-קיימא.
ובאופן קריטי, פשטות חשובה לא פחות מעוצמה. כאשר הופכים משהו טכני ומורכב לנגיש וקל לשימוש, יותר צוותים יכולים לעבוד ישירות עם נתונים, להתנסות במהירות ולהחיות רעיונות מבלי להיתקע בצוואר בקבוק של מומחים. בעולם שבו מהירות החדשנות מגדירה תחרותיות, הנגישות הזו היא יתרון עצום.
תפיסת מנהיגות שמעבר לכלים
בחירות טכנולוגיות הן בחירות מנהיגותיות. הן לא רק על תכונות, אלא על החלטות איפה להציב משאבים, איך לאזן סיכונים, ואיך להתכונן לעתיד.
כשאני מדבר עם לקוחות, אני נוטה לחזור תמיד לאותה שאלה: “איזה עתיד אתם בונים?” אם התשובה היא חיסכון לטווח קצר, אתם עלולים להישאר עם יסודות שבירים. אם התשובה היא חוסן, הסתגלות וחדשנות — אסטרטגיית ההשקעות שלכם תיראה אחרת לגמרי.
כאן גם נכנסת חשיבות השותפות. מנהלים שרואים בפלטפורמות שותפים אסטרטגיים ולא רק כלים חד-פעמיים, זוכים בביטחון שתשתיות היסוד שלהם ימשיכו להתפתח יחד עם צורכי השוק. והביטחון הזה הוא שמאפשר להם להתמקד ביצירת ערך ללקוחות — ולא בכיבוי שריפות בתשתיות.
מעבר ל“מספיק טוב” – בנייה למען העתיד
הלחצים המופעלים על מנהלים הם אמיתיים ורצופים. הפיתוי לבחור בפתרונות מהירים הוא מובן לחלוטין. אך מניסיוני, הם כמעט אף פעם לא מחזיקים מעמד לאורך זמן. הסביבה הנוכחית דורשת לא רק החלטות מהירות יותר, אלא החלטות טובות יותר — כאלה שמבוססות על חוסן, הסתגלות ויכולת לחדש.
בשיחותיי עם מנהלי נתונים אני מזהה דפוס ברור: המנהלים שמובילים קדימה אינם אלה שרודפים אחר חיסכון מיידי. אלה המנהלים שעושים הימורים מחושבים וממוקדי עתיד, כאלה שיישאו אותם דרך חמש שנות השיבוש הבאות, לא רק חמשת הרבעונים הקרובים.
כי בסופו של דבר, “מספיק טוב” כמעט אף פעם לא באמת מספיק טוב.
דניאל לוית מנהל פעילות קונפלואנט בישראל
קרדיט תמונת שער: shutterstock
