יצוא בשיא, גיוסים של כמעט 15 מיליארד דולר, אקזיטים בהיקף חסר תקדים והתחזקות תחומי ה AI וה DeepTech: דוח ההייטק 2026 של רשות החדשנות מציג תעשייה ישראלית שחזרה להוביל, ונכנסת לשלב חדש של צמיחה והתבגרות
אחרי שנים של אי ודאות ביטחונית, האטה עולמית בשוק ההון הטכנולוגי ותנודתיות כלכלית, ההייטק הישראלי סימן בשנת 2025 חזרה ברורה למסלול צמיחה. לא מדובר רק בהתאוששות זמנית או בתיקון מחזורי. נתוני דוח ההייטק 2026 של רשות החדשנות מציגים ענף שחוזר לתפוס מקום מרכזי במשק הישראלי, מושך הון, מגדיל יצוא ומבסס מחדש את מעמדו כאחד ממוקדי החדשנות הבולטים בעולם.
המספרים בהחלט מצדיקים את האופטימיות. תוצר ההייטק הישראלי הסתכם בשנת 2025 ב 352 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 8.2% לעומת השנה הקודמת. חלקו של הענף בתוצר המשק עלה ל 18.3%, והתוצר לעובד הגיע לכ 827 אלף שקל בשנה, הגבוה ביותר במשק בפער משמעותי.
ההייטק כבר מזמן אינו רק "ענף מצליח". הוא ממשיך להיות העוגן המרכזי של הכלכלה הישראלית. בעוד שהתמ"ג הישראלי צמח ב 2.9% בשנת 2025, תרומת ההייטק לבדה הייתה אחראית ל 1.44% מתוך הצמיחה הכוללת, כלומר למחצית מצמיחת המשק באותה שנה. עבור כלכלה קטנה הנשענת על ידע, יצירתיות וחדשנות, מדובר בנתון בעל משמעות אסטרטגית.
מנוע הצמיחה חוזר לעבוד
אחד הביטויים הבולטים ביותר להתאוששות הוא היצוא. בשנת 2025 הגיע יצוא ההייטק הישראלי לשיא של כ 85 מיליארד דולר והיווה 58% מכלל היצוא הישראלי. למעשה, כמעט ארבעה מכל חמישה דולרים שמייצר ההייטק הישראלי מגיעים משווקים בינלאומיים.
התלות הגבוהה בשווקים הגלובליים הופכת את הענף לרגיש יותר לתנודות גיאו פוליטיות, לשערי מטבע ולמצב הכלכלה העולמית. הדוח אף מציג סימולציה שלפיה ירידה בשער הדולר מרמה ממוצעת של 3.7 שקלים בשנת 2024 ל 3.45 שקלים בשנת 2025 מתורגמת לירידה של כ 21 מיליארד שקל בתוצר ההייטק. ובכל זאת, דווקא בתוך הסביבה הזו ממשיך הענף להפגין עמידות מרשימה.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל, מגדירה את החדשנות הישראלית כ"נכס לאומי" ולא רק כמנוע כלכלי. לדבריה, גם בתקופה של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, ממשיך ההייטק להוכיח את תרומתו לחוסנה של ישראל ולמעמדה הבינלאומי.
גם שוק ההשקעות משקף את החזרה למומנטום. בשנת 2025 גייסו חברות הטכנולוגיה הישראליות כ 14.6 מיליארד דולר, עלייה של 30% לעומת 2024. ברבעון הראשון של 2026 נשמר הקצב הגבוה עם גיוסים של יותר מ 3.3 מיליארד דולר.
במפה הגלובלית, ישראל ממשיכה לשחק בליגה של מרכזי החדשנות הגדולים בעולם. בשנת 2025 דורגה המדינה כהאב הרביעי בעולם בגיוסי הון לסטארטאפים, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק ובוסטון, והראשון מחוץ לארצות הברית. עבור מדינה קטנה ללא שוק פנימי רחב או משאבי טבע, מדובר בהישג יוצא דופן.
החומרה חוזרת למרכז הבמה
אבל נתוני 2025 מספרים גם סיפור נוסף. ההייטק הישראלי אינו רק צומח, הוא גם משנה בהדרגה את מבנה הפעילות שלו.
במשך שנים זוהתה ישראל בעיקר עם תוכנה, סייבר וסטארטאפים מהירים. דוח 2026 מצביע על התחזקות ברורה של טכנולוגיות עומק, DeepTech, לצד צמיחה בתחומי הבינה המלאכותית, החלל, הקוונטום, תשתיות AI והטכנולוגיות הביטחוניות, DefenseTech.
המגמה הזו בולטת במיוחד בתעשיית החומרה.
בשנת 2025 הייתה דווקא תעשיית החומרה, מחשבים, מכשור אלקטרוני ומערכות אופטיות, אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של ההייטק הישראלי והוסיפה כ 16 מיליארד שקל לתוצר בתוך שנה אחת בלבד. זהו קצב חריג ביחס לשנים האחרונות, שבהן עיקר תשומת הלב הופנה לעולמות התוכנה והשירותים הדיגיטליים.
הצמיחה הזו אינה מקרית. הביקוש העולמי לתשתיות חישוב עבור AI, למוליכים למחצה, למערכות אופטיות מתקדמות ולפלטפורמות חומרה עתירות ביצועים גדל במהירות. במקביל, עולמות הביטחון, החלל והמערכות האוטונומיות יוצרים ביקוש לטכנולוגיות מורכבות יותר ולחדשנות הנדסית עמוקה יותר.
בתוך המציאות הזו, היתרון הישראלי בתחומי השבבים, האלקטרו אופטיקה והמערכות המתקדמות חוזר לתפוס מקום מרכזי. חברות הפועלות בתחומי הסמיקונדקטור, הפוטוניקה ותשתיות המחשוב נהנות מרוח גבית גלובלית, והדוח מצביע על כך שהשינוי כבר ניכר גם במספר החברות החדשות ובהעדפות המשקיעים.
לצד הצמיחה המרשימה של החומרה, חשוב לזכור כי שירותי התוכנה ממשיכים להוות את עמוד השדרה של ההייטק הישראלי ומהווים עדיין כ 69% מתוצר הענף. במילים אחרות, התוכנה לא נחלשה, אלא שלצידה מתחזקת כעת שכבה נוספת של טכנולוגיות עומק ותעשיות מתקדמות.
יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, הזכיר כי יתרונה של ישראל מעולם לא נשען על גודל השוק או על משאבי טבע, אלא על היכולת "לחשוב אחרת, לקחת סיכונים ולהפוך רעיונות פורצי דרך למציאות". בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אינטנסיבית יותר, לדבריו, ישראל חייבת להמשיך להשקיע במו"פ ובבניית חברות טכנולוגיה גדולות ומבוססות.
כסף גדול, שוק בוגר יותר
ההתבגרות של האקוסיסטם הישראלי ניכרת גם במבנה השוק.
חברות הטכנולוגיה גייסו כמעט 15 מיליארד דולר בשנת 2025, אך הדוח מצביע על שינוי באופי ההשקעות. מספר סבבי הגיוס הקטנים המשיך לרדת, בעוד שחלק גדול מהכסף זרם לחברות צמיחה ולגיוסי ענק. ישראל אף דורגה חמישית בעולם בקצב הצמיחה בגיוסים, עם עלייה של 33%.
גם תחומי ההשקעה משתנים. כ 35% מכלל ההשקעות הופנו לחברות Core AI, בעוד שסקטורי הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק היו אחראים ליותר מ 60% מההון שגויס.
במקביל, ישראל ממשיכה לחזק את מעמדה כמרכז חדשנות בינלאומי. בסוף 2025 פעלו בישראל 511 חברות רב לאומיות, כאשר 35 מהן נוספו במהלך השנה בלבד. הנתון הזה ממחיש עד כמה האקוסיסטם הישראלי משולב במערכת הטכנולוגית הגלובלית וממשיך למשוך פעילות והשקעות.
ההתבגרות הזו ניכרת גם באקזיטים. בשנת 2025 נרשמו 198 אקזיטים של חברות ישראליות, ובהם 189 עסקאות מיזוג ורכישה. כאשר כוללים עסקאות גדולות שאושרו ב 2026, מגיע היקף האקזיטים הכולל לכ 84 מיליארד דולר, אחד הנתונים הגבוהים שנרשמו אי פעם עבור חברות ישראליות.
גם ההנפקות חזרו לתמונה עם עלייה של 319% בשוויין לעומת השנה הקודמת, וחברות ישראליות עצמן רכשו 81 חברות זרות במהלך השנה. לא מדובר עוד רק באקוסיסטם של חברות צעירות המחפשות את סבב ההשקעה הבא, אלא בשוק שמייצר גם חברות בוגרות, פעילות בינלאומית והתרחבות גלובלית.
לשמור על היתרון הישראלי
לצד נתוני השיא, הדוח מציג גם אתגר שמלווה את ההייטק הישראלי בשנים האחרונות.
לראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו"פ בישראל. חלקם היחסי של עובדי הפיתוח ירד מ 51% ל 49% מכלל המועסקים בענף, במקביל לעלייה בתפקידי מוצר ולשינויים בתמהיל התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית. מדובר גם בירידה של כ 3,500 עובדי מו"פ בישראל.
במקביל נמשכת התרחבות הפעילות של חברות ישראליות מעבר לים.
הנתון הבולט ביותר מופיע במרץ 2026: רק 62% מעובדי החברות הישראליות הפרטיות הועסקו בישראל, לעומת 69% בשנת 2019. משמעות הדבר איננה שחברות עוזבות את ישראל או שההייטק המקומי נחלש. להפך. החברות ממשיכות לצמוח, אך חלק הולך וגדל מהצמיחה הזו מתרחש מחוץ לישראל, בעיקר בארצות הברית.
מגמת הפעילות מעבר לים ניכרת גם בתנועת העובדים עצמם. לפי הדוח, בקיץ 2024 נרשם גידול נוסף של 14% במספר עובדי ההייטק שיצאו מישראל לטווח ארוך, בהמשך לזינוק של 42% שנרשם כבר בקיץ 2023.
גם מוקדי הניהול משתנים. עד מרץ 2026 ירד חלקם של בכירי ההייטק המועסקים בישראל בכ 9.6%, במקביל לגידול במספר הבכירים הפועלים בארצות הברית. עבור רשות החדשנות, מדובר במגמה המחייבת תשומת לב, שכן היא עשויה להעיד לא רק על התרחבות גלובלית אלא גם על התרחקות הדרגתית של מוקדי הניהול וקבלת ההחלטות מישראל.
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, מסכם את התמונה בצורה המדויקת ביותר. לדבריו, ההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ויכולת התאוששות יוצאת דופן, אך האתגר המרכזי הוא לוודא שהחדשנות ממשיכה לייצר ערך, מקומות עבודה וצמיחה גם בישראל.
"האתגר הגדול שלנו עכשיו", אמר בין, "הוא לא רק להמשיך לייצר חדשנות, אלא לוודא שהחדשנות הזאת ממשיכה לייצר ערך, מקומות עבודה וצמיחה כאן בישראל."
ד"ר אלון סטופל, ויו"ר רשות החדשנות. קרדיט: חנה טייב
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. קרדיט: חנה טייב.
מקור: דוח מצב ההייטק 2026, רשות החדשנות הישראלית
