מפת הסטארט-אפים בתעשיית השבבים בישראל
דו”ח חדש ממפה 70 סטארטאפים ישראלים בתחום השבבים שגייסו 5.5 מיליארד דולר מאז הקמתם
משנות ה-80 ועד היום בוצעו כ-72 אקזיטים של חברות שבבים בהיקף מצטבר של יותר מ-44 מיליארד דולר, כך עולה ממחקר שפורסם על ידי Earth & Beyond Ventures ו־Deloitte Catalyst, שבחן את תעשיית השבבים הישראלית. הבולטים שבהם: מלאנוקס שנמכרה לאנבידיה, מובילאיי והבאנה לאבס שנמכרו לאינטל ואנאפורנה לאבס שנמכרה לאמזון; זוהי עדות להתעניינות הבינלאומית בפיתוחים הטכנולוגיים, בחדשנות וברוח היזמית הייחודית שמאפיינת את ישראל. זאת ועוד: הקמתם של מרכזי מחקר ופיתוח (R&D) בתחום השבבים מעידים על מידת האטרקטיביות של ההון האנושי המקומי בעיניהן של הענקיות בתחום. בישראל פועלות כיום כ-200 חברות בתחום השבבים שמעסיקות מעל ל-45 אלף עובדים.
הדוח כולל מיפוי של כ-70 סטארטאפים המרכיבים את תעשיית השבבים הישראלית, 26 מהם בשלבי צמיחה ו-44 בשלב מוקדם, ואשר גייסו בסך הכל 5.5 מיליארד דולר מאז הקמתם.
תחומי ההתמחות בהם עוסקים הסטארטאפים נחלקים למספר קטגוריות:
- עיבוד וחישוב (22 חברות שגייסו 1.8 מיליארד דולר) – שבבים המבצעים פעולות להרצת פקודות ולעיבוד נתונים. בקטגוריה זאת נכללים הסטארטאפים המפתחים צ׳יפים המיועדים למודלי AI ושיטות חדשות של מחשוב כגון מחשוב אופטי, קוונטי, נוירומורפי ועוד.
- חישה (17 חברות שגייסו 2 מיליארד דולר) – שבבים הקולטים אותות מהעולם הפיזי וממירים אותם לנתונים דיגיטליים.
- תקשורת (10 חברות שגייסו קרוב למיליארד דולר) – שבבים המאפשרים העברת וקבלת נתונים בין מכשירים, מערכות או תשתיות.
- זיכרון (5 חברות שגייסו 350 מיליון דולר) – שבבים האוגרים או שולפים נתונים דיגיטליים במהלך חישוב, לשימוש מיידי או ארוך טווח.
- הספק (4 חברות שגייסו 90 מיליון דולר) – שבבים המווסתים, ממירים או מנהלים אנרגיה חשמלית לשם פעולה יציבה ויעילה של המערכת.
- תשתית לשבבים (12 חברות שגייסו 220 מיליון דולר) – חברות שמובילות חדשנות לאורך שרשרת האספקה של ייצור שבבים.
תעשיית השבבים הגלובלית חווה שינויים דרמטיים בשנים האחרונות. ההאצה של מודלי AI גדולים דורשת כח מחשוב עצום אשר מצריך ייצור מאסיבי של שבבים לצד הצורך בפיתוח של שבבים ייחודיים למודלי AI. צורך זה הוביל לעלייה המטאורית של אנבידיה, כאשר לאחרונה שווי השוק שלה חצה את רף הארבעה טרילון דולר. לצד זאת, יחסים גיאופוליטיים ואירועים גלובליים משנים את תעשיית השבבים הגלובלית. משבר הקורונה יצר שיבושים משמעותיים בשרשראות האספקה הגלובליות, מה שהביא למחסור חמור של שבבים במערב, שכן רוב הייצור של שבבים מתבצע במזרח אסיה. שוק מרוכז זה יוצר מתח בין ארה׳׳ב לסין, בעוד שארה׳׳ב אחראית לרוב הפיתוח של שבבים מתקדמים וסין מחזיקה במצבורים של מתכות נדירות החיוניות לתעשיית השבבים. כתוצאה מכך מדינות המערב וארה”ב בפרט, החלו מקדמות במרץ את עצמאותן בייצור השבבים ושיפור התחרותיות שלהן בתחום, הן מסיבות מסחריות והן מסיבות של בטחון לאומי. ארה”ב נוקטת בצעדים משמעותיים לשם כך, לרבות הטלת מגבלות על ייצוא שבבים וטכנולוגיות רלוונטיות לפיתוח שבבים, קידום מדיניות מכסים והקצאת השקעות עבור חיזוק היכולת המקומית בתעשייה.
על אף היותה מדינה קטנה, ישראל שיחקה תפקיד מרכזי בתעשיית השבבים הגלובלית לאורך השנים: החל מההקמה של מרכזי פיתוח של חברות ענק כמו אינטל ו-IBM בשנות השבעים, דרך הקמתה של חברת שבבים מקומית שהובילה להקמת חברת טאוור, ועד להתבססות חברות גלובאליות נוספות לאורך שנות ה-90 והאלפיים דוגמת קוואלקום, מיקרוסופט ואנבידיה. אלו יצרו קרקע פוריה לצמיחה של חברות הזנק רבות הפועלות בכל התחומים, החל מפיתוח, עיצוב ובדיקה של שבבים. שילוב ההון האנושי האטרקטבי בישראל שקידם את התבססותם של מרכזי מו”פ בינלאומיים, סטרטאפים המפתחים פתרונות לאורך כל שרשרת הערך של התעשייה ואקוסיסטם תומך – הפך את ישראל לשחקן משמעותי בתחום, עם מספר רב של אקזיטים, הנפקות, יוניקורנים ושני מפעלי ייצור שבבים של חברת טאוור וחברת אינטל.
תעשיית השבבים בעתיד תעוצב ביתר שאת על ידי אירועים גיאו-פוליטיים, ביקוש גובר למודלי AI, והיכולת של מדינות וחברות לבנות תשתיות ייעודיות ולפתח הון אנושי עשיר. אנו צופים לראות עלייה משמעותית בהשקעות בפיתוח וייצור שבבים הן מהון פרטי והן ממדינות. השימוש הגובר במודלי AI ככל הנראה יעצים את החדשנות בשבבים המיועדים למודלים אלו ובאופן כולל לחדשנות לאורך כל שרשרת הערך של תעשיית השבבים. חוזקותיה של ישראל והחדשנות המובלת בידי סטארטאפים, בתמיכת תאגידים בינלאומיים, מציבים אותה בעמדת מפתח בתעשייה. אם התעשייה בישראל תעמוד באתגרים של תחרות על הון אנושי מתעשיות מקבילות, הגבלות ייצוא גלובליות ותחרות מצד ייצור שבבים בחו׳׳ל ובפרט במזרח אסיה, אנו צופים כי תפקידה בזירה הגלובלאית ימשיך להיות משמעותי.
עמית הראל, שותף ומוביל, Deloitte Catalyst: ״בעידן בו הטכנולוגיה מהווה מרכיב משמעותי ונכס אסטרטגי לביטחון הלאומי, תחום השבבים נתפס כבעל חשיבות עליונה ביכולת של מעצמות ומדינות לחזק את מעמדן בעולם. היכולת לפתח IP חדשני, כמו גם שדרוג מתמיד של יכולות ייצור ופיתוח של שבבים מתקדמים, מהווים תשתית ליצירת יתרון תחרותי בין מדינות בעתיד. ישראל מיצבה את עצמה כשחקן משמעותי במירוץ, אך אל לנו להוריד ולו לרגע את הרגל מדוושת הגז. המדינה, בשילוב שחקניות מקומיות ובינלאומיות, חייבת להשקיע בתחום יותר מבעבר – הן דרך השקעות מעודדות צמיחה, והן דרך השקעות באקדמיה ובהון האנושי״.
זאק פייגן, שותף, Earth & Beyond Ventures: ״החוזקות של ישראל בתחומי דיפטק מרכזיים כגון תכנון שבבים, חומרים מתקדמים ופוטוניקה מהוות תשתית טכנולוגית קריטית לעידן הבא של תעשיית השבבים. השילוב בין הון אנושי איכותי לבין נוכחות משמעותית של תאגידים בינלאומיים יוצר קרקע פורייה לחדשנות בקרב סטארטאפים ישראליים חדשים וקיימים. במקביל לכך, הביקוש ההולך וגובר לפתרונות התומכים במודלי AI גדולים משנה את התפיסה לגבי השקעות בתחום. בעוד שבעבר קרנות הון סיכון היססו להיכנס לתחום בשל ההון המשמעותי שנדרש להביא מוצר לשוק, כיום אנו עדים לעלייה במספר ההשקעות בשלבים מוקדמים מצד מגוון רחב יותר של קרנות. מכלול זה מוביל לסיבה לאופטימיות לגבי עתיד הסטארטאפים בתחום השבבים בישראל.״
קרדיט: מעין רחימה ועדי כהן-צדק
