חברת נביוס נבחרה להקים את מחשב העל הלאומי, שיאפשר לסטארטאפים, חברות וחוקרים ישראליים לאמן מודלי בינה מלאכותית בזמינות ומחיר חסרי תקדים בישראל
במקביל להקמת מחשב העל הלאומי, יוצאים לדרך פרויקטי דגל חדשים במסגרת הפעימה השנייה בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית: הקמת מכון לאומי למחקר בבינה מלאכותית, קידום מיזמי מחקר בחזית הידע העולמית (Moonshots) באקדמיה בתעשייה ובמערכת הביטחון, האצת השימוש הממשלתי בפתרונות AI המותאמים לצרכי השירות הציבורי, השקת מסלול לימודים לתארים מתקדמים בבינה מלאכותית בצה”ל, והקמת מעבדות לנסיינות במטרה לסייע בהבשלת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ואימוצם בחברה ובמשק.
רשות החדשנות מכריזה היום על זכייתה של קבוצת נביוס (Nebius) בקול הקורא – להקמת מחשב-על לאומי לשירות קהילת המחקר והפיתוח בתחום הבינה המלאכותית. ההכרזה מסמלת את סיומה של עבודת מטה משמעותית שהובילה להשקעה של מעל חצי מיליארד ש”ח ומתוכם מענק ממשלתי בגובה 160 מיליון ש”ח. לקול הקורא הוגשו ארבע הצעות איכותיות שכולן הציעו מפרטים גבוהים מדרישות הסף, עדות לעניין הרב שעוררה הקמת התשתית הלאומית בתעשייה.
מטרת הקול הקורא הייתה להגדיל את זמינות כוח העיבוד לאימון מודלי ה-AI לחוקרים ולחברות בישראל, תוך הוזלה משמעותית של עלויות העיבוד. הקול הקורא יצר מודל ייחודי בעולם לשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, בכך שהוא הכווין את התקציב הממשלתי לתמיכה בפעילויות מו”פ בשלבים המוקדמים והמסוכנים יותר של חברות שתעשנה שימוש בתשתית.
גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה: “הקמת מחשב העל הלאומי והשקת פרויקטי הדגל בתחום הבינה המלאכותית מסמנים שלב חדש ומשמעותי ביכולת של מדינת ישראל לעצב את עתידה. אנחנו בונים תשתית עצמאית וחדשנית שתאפשר לישראל לא רק להתמודד עם אתגרי העשור הבא – אלא להוביל אותו. זו לא רק השקעה בטכנולוגיה – זו השקעה בביטחון הלאומי, בצמיחה הכלכלית ובאיכות החיים של כל אזרחי ישראל.”
דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “בינה מלאכותית היא מנוע צמיחה גלובלי – אך גם חלק ממרוץ חימוש טכנולוגי עולמי. ישראל נמצאת היום בחזית הטכנולוגית במירוץ זה אולם כדי לשמור על יתרונה היחסי, עליה להשקיע בעקביות בתשתיות, באקדמיה ובתעשייה. מחשב העל והפרויקטים הלאומיים החדשים הם התשתית לעשור הבא של ההייטק הישראלי. מדובר ברגע מכונן: מחשב העל שיקום כאן בישראל יאפשר לכל חוקר, יזם וחברה גישה לכוח חישוב מהשורה הראשונה. יחד עם מודלים לאומיים, מעבדה ממשלתית ומדיניות אתית חכמה – אנחנו יוצרים אקוסיסטם שלם, עם חזון ועם יכולת ביצוע. בינה מלאכותית היא הזדמנות טכנולוגית וכלכלית שתקדם את החברה בישראל ואנחנו כאן כדי לוודא שישראל מממשת את ההזדמנות הזו עד תום.”
קבוצת נביוס – הזוכה שתקים את מחשב העל של ישראל
קבוצת נביוס היא חברה רב-לאומית חזקה ונמרצת. בשנים האחרונות סימנה עצמה נביוס כאחת מהקבוצות הפורצות והמבטיחות ביותר בעולם תשתיות עיבוד הנתונים לבינה מלאכותית. עם חמישה מרכזים פעילים ברחבי העולם וצוות הנהלה ישראלי, נביוס מביאה לישראל את האתר המתקדם ביותר שלה עד כה – במפרט ובקנה מידה שיחולל שינוי עמוק ביכולת המחקר, הפיתוח והחדשנות במדינה.
הפתרון שהציגה נביוס כולל כוח עיבוד הגדול פי ארבעה מדרישת הסף של הקול הקורא. החברה התחייבה להקים בישראל תשתית בהיקף של כ-16,000 Petaflop. מעבר לכך, החברה התחייבה להציע כוח חישוב מוזל בהיקף כפול מהנדרש, ולהשלים את הקמת התשתית ותחילת מתן השירותים כבר בתחילת 2026.
היתרונות המרכזיים בהצעת קבוצת נביוס:
- היקף השקעה כולל חסר תקדים ברכש והצבה של אלפי מעבדים בישראל בהשקעה של מאות מיליוני ש”ח
- פתרון מלא פשוט, חכם ומוכח של חומרה, תוכנה, שירותים וניהול גמיש, המותאם לצרכים המשתנים של חברות וחוקרים
- תכנון, הקמה, הפעלה ותמיכה על ידי צוות מנוסה עם הבנה עמוקה של השוק המקומי והעולמי
הייחוד של הפתרון טמון גם במודל ההפעלה: שילוב בין תשתית פיזית בישראל לבין מדיניות שימוש ממוקדת בשלבי מחקר מוקדמים – להפוך את משאבי המחשב זמינים בדיוק לאותם שחקנים שבדרך כלל לא זוכים לגישה אליהם: חברות סטרטאפ, חוקרים באקדמיה, וגופים ציבוריים המחפשים חדשנות.
במקביל פורסם דו”ח תמונת מצב 2025 – על הבינה המלאכותית בישראל, על התקדמותה של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית ועל יציאתם לדרך של פרויקטים חשובים כמו Moonshots, המכון הלאומי למחקר בינה מלאכותית ועוד.
הדו”ח שנערך על ידי מנהלת התכנית הלאומית עבור כלל הגופים השותפים בתכנית (משרד החדשנות מדע וטכנולוגיה, ות”ת, מפא”ת, מערך הדיגיטל, משרד האוצר, ורשות החדשנות) הינו מהמקיפים והעמוקים שנעשו עד כה ומתבסס על ראיונות עם שחקנים רבים ושונים באקו-סיסטם הישראלי, על שיתופי פעולה עם עשרות גופי ממשלה, ועל ניתוחי שוק והשוואות בינלאומיות רבות. הדו”ח מציג תמונה מורכבת: מעמדה של ישראל כיצרנית בינה מלאכותית (AI Maker) חזק מאוד על אף התחרות העולמית העזה, וזאת בין היתר בעקבות גידול מרשים בכמות החברות המוקמות בישראל בתחום ה-AI, השקעות פרטיות של כ-15 מיליארד דולר בחברות בינה מלאכותית בישראל בעשור האחרון, והובלה במדדי ההון האנושי. עם זאת, בכל הנוגע למיצוי הפוטנציאל המשקי והחברתי הגלום בבינה המלאכותית (AI Taker) הפעילות הממשלתית נמצאת בחיתוליה ויש צורך ברור בהאצת ההיערכות הממשלתית להשפעת טכנולוגית הבינה המלאכותית על כלל היבטי החיים. הבינה המלאכותית היוצרת אשר פרצה לחיי היום יום לפני כשנתיים וחצי, ואשר הבשילה בצורה משמעותית בשנה האחרונה, עתידה ליצור שינוי עמוק בכל תחומי החיים. כעת ישנו צורך ברור ברתימת הטכנולוגיה לטובת מיצוי הפוטנציאל המשקי-חברתי שבה, ולהכנת המשק לשינויים החזויים.
לצד ניתוח תמונת המצב הנוכחית, ופרסום המלצות להמשך, מתאר הדו”ח את הצעדים הבאים בתכנית הלאומית:
פרויקטי “Moonshot” בחזית הטכנולוגיה העולמית – לראשונה, מדינת ישראל תשקיע בפרויקטי מחקר רחבי היקף (Moonshots) הנמצאים בחזית מחקר הבינה המלאכותית בעולם. הפרויקטים בהשקעה תקציבית כוללת של כ-90 מיליון שקלים בשנים הקרובות, יפותחו בגישה רב-משרדית, תוך שיתוף פעולה הדוק בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, וייבנו על בסיס מאגרי מידע ציבוריים ותשתיות חישוב מתקדמות – בראשן מחשב העל החדש.
מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית – הקמת מכון מחקר בסיסי ויישומי במטרה לשמור את ישראל בחזית המחקר העולמית, משיכת חוקרים בעלי שם מהעולם, ויצירת שיתופי פעולה ייחודיים בין גופים אקדמיים ותעשייתיים. המכון יהווה בית למחקרים ארוכי טווח ורב תחומיים, יסתמך על התשתיות המוקמות במסגרת התכנית, כדוגמת מחשב העל ותשתיות הנתונים, וימצב את המחקר בישראל בחזית העולמית.
נכסי דאטה תחומיים – איגום והנגשה של מאגרי המידע הייחודיים הקיימים בישראל (למשל בעולמות החקלאות, האקלים והחינוך) במטרה למצות את פוטנציאל החדשנות הגלום בהם. “נכסי הדאטה” התחומיים יספקו פתרון שלם: איגום המידע אשר מחולק על פי רוב בין שחקנים שונים; הנגשת המידע למחקר ופיתוח תוך הבטחת שימוש בטוח ואחראי ומתן מענה לסוגיות של פרטיות, קניין רוחני וכדומה; ומתן שירותי סיוע במו”פ לחוקרים וחברות השואפים למנף את הנתונים האגורים ב”נכס”
הגדלת מספר מומחי הבינה המלאכותית בישראל – בישראל קיים חוסר משמעותי במומחי בינה מלאכותית, וזאת אף כי היא מדורגת בראש הדירוגים העולמיים בכל הנוגע לאיכות וצפיפות ההון האנושי בתחום. פער זה משקף את המקום המרכזי של תעשיית ההייטק בכלכלה הישראלית, ואת הכניסה המהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית לכלל ענפי המשק. בכדי להגדיל את מספר המומחים משיקה התוכנית בפעם הראשונה תכנית להכשרה אקדמית מתקדמת של מומחים בצה”ל, תכנית למשיכה של הון אנושי מחו”ל, תכנית מלגות להגדלת מספר הלומדים לתארים מתקדמים, ותוכנית הכשרה (upskilling) לבעלי תארים מחקריים בתחומי המדעים.
