חיים קורן
במחצית חודש יולי נערך המפגש הראשון של מובילי טכנולוגיה בכירים, במסגרת המרכז למצוינות טכנולוגית (ממ”ט). המפגש נערך ב “עץ ודעת”, אירוח עסקי בכפר בגן שורק.
ללא ספק, למרבית קוראי העיתון השמות הללו חדשים לחלוטין ואינם אומרים הרבה. אולם, מדובר כאן באחת היוזמות היותר חיוביות וחלוציות בזירת הטכנולוגיה הישראלית, יוזמה אשר פירות הצלחתה יבשילו בעתיד, וישפיעו השפעה מרובה ועמוקה על חיי היום-יום בעולם ההדרכה והחינוך הטכנולוגי של מהנדסים ומנהלים בכירים בארץ.
במפגש זה, אשר הוקדש ספציפית לנושא הנדסת המוצר, אך גלש לתחומים נרחבים יותר של הנדסת האלקטרוניקה והנדסת מערכות, נכחו כשלושים ממיטב המהנדסים הבכירים ומנהלים בעבר ובהווה בקרב תעשיית האלקטרוניקה שלנו. אנשים בעלי עשרות רבות של שנות ניסיון שצברו ידע נרחב בתחומם. הדגש הטבעי של הדיונים היה כמובן על תחומי ההנדסה ובדגש על תחומי מערכות האלקטרוניקה. היו בדיון הרבה יותר שאלות ותהיות מאשר תשובות נחרצות. הדוברים הצביעו על צרכי הידע הנדרש במגזר התעשייתי ועל הטעון שיפור בחינוך הטכנולוגי במוסדות הלימוד כפי שמתנהל כיום בישראל. מאחר שרבים מהנוכחים השתתפו במשך תקופות ארוכות בפעילות מקצועית או הדרכתית במוסדות ובחברות מובילות בחו”ל, נערכה השוואה בלתי-נמנעת עם הנעשה במקומות כמו ארה”ב, אירופה או יפן. כך אותרו בנקל הנקודות החלשות או החסרות בתכניות הלימודים שלנו, ונדונו גם אמצעים מעשיים כדי להתגבר עליהן בעתיד.
היעוד המרכזי של המרכז למצוינות טכנולוגית הוא העלאת הרמה המקצועית והניהולית לצורך השגת התייעלות ושיפור תהליכים בארגון. המרכז מציע שירותי תכנון וביצוע הדרכות, השתלמויות וימי עיון להקניית ידע טכנולוגי, תיאורטי ומעשי בתחומי הנדסת המוצר והניהול ההנדסי.
אנחנו מצטטים מתוך סדר היום של המפגש: “המטרה היא לדון בין עמיתים, בהשלכות ההתפתחויות הגלובליות, העסקיות והטכנולוגיות על הנדסת המוצר בישראל, לעסוק בסוגיות עקרוניות של יעילות התכנון, הורדת עלויות ובתהליכי שיפורים טכנולוגיים, ולערוך דיון בהתמקצעות ובטיוב הביצועים של אנשי ההנדסה ושל המקצועות המערכתיים”.
והציפיות של צוות המארגנים מהנוכחים? “להיות מוכנים לחלוק את הידע והניסיון למען המטרות שצוינו לעיל, ולסייע במיצוב הנושא על סדר היום המקצועי במסגרת הקשרים של כל אחד מכם”.
אם כן, קם גוף מקצועי מכובד, שעיקר שאיפתו היא לשפר ולטייב את רמת הידע המקצועי בקרב מהנדסים העוסקים בהנדסת המוצר ובהנדסת מערכות, באופן שיתרמו לשיפור תהליכים, להורדת עלויות ולשביעות רצון גבוהה יותר של הלקוחות ממיטב מוצרי התעשייה הישראלית. משימה כבדה ומורכבת, אך אפשרית וגם חיונית, שהמרכז למצוינות טכנולוגית חרת על דגלו, ואשר צעדיו הראשונים מתרחשים בימים אלה, בין היתר באמצעות המפגש הנסקר.
ובכן, יוזמה חיובית ביותר, מאתגרת ביותר ונחוצה ביותר; משב רוח רענן במציאות החדשנית של חברות ההזנק בארץ אך המציאות פחות זוהרת כשמדובר בגישה לייצוריות, לשיפור ולייעול תהליכים.
פתח את הערב אבי בריר, מנכ”ל ויסוניק אשר נתן לערב מימד חוויתי בנושא “שיתוף היום – צמיחה מחר”. אבי הדגיש את המוטיב המרכזי הנדרש בתעשייה היום והוא השיתופיות ככורח במאה הנוכחית, וכגורם הצלחה ראשון במעלה. אבי “תיבל” בפעלולי קוסמות להמחשת הצורך בשיתופיות (Collaboration).
ההרצאה המרכזית במפגש ניתנה על-ידי פרופ’ יוסי שחם, מאוניברסיטת תל-אביב, אשר דיבר על “האוניברסיטה והנדסת מערכות אלקטרוניות”.
פרופ’ שחם, בעל תואר ראשון, שני ושלישי מהטכניון, פוסט דוקטורט בברקלי ולאחר מכן חבר סגל באוניברסיטת קורנל בארה”ב. במסגרת זו, וגם במשך שהותו הנוספת בת השנה ביפן, גם שם הוא לימד באוניברסיטת ווסדה בטוקיו, הוא נחשף לשיטות הלימוד האקדמי של הנדסת החשמל בחו”ל, ובשובו ארצה, כאשר התמנה כפרופסור להנדסת חשמל במחלקה לאלקטרוניקה פיסיקלית של אוניברסיטת ת”א, שם הוא ראש המחלקה וסגן הדקאן של הפקולטה, ניתנה לו ההזדמנות לערוך השוואה מעמיקה בין שיטות הלימוד השונות ולהתמקד על החוסרים בתכניות הלימודית במוסדות שלנו. זה היה נושא הרצאתו הנוכחית, אשר הסתיימה בשורת הצעות קונקרטיות לשינויים בשיטת הלימוד שלנו כדי להגיע לרמה הראויה בעידן הנוכחי:
במאה ה-21, המערכות מבוססות על אלקטרוניקה ותוכנה עם רכיבים אלקטרוניים ומכניים. כלי תכן של הנדסת מערכות מאפשרים התפתחות מהירה יותר בתכן המערכות. מכאן שכיום אנשי התוכנה ואנשי המערכות משתפים פעולה.
בימינו העולם עובר שינויים מהותיים: הגלובליזציה, השימוש במיקור-חוץ, התחרות הבינלאומית והתלות בדרישות המשתנות של השוק הם חלק מהסממנים הנותנים אותותיהם על אופי העולם הטכנולוגי והמחייבים שינויים מתאימים בדרכי לימוד המקצועות המדעיים והטכניים.
כיום, אומר שחם, ישנו כרסום נמשך והולך ביכולתם של מהנדסים צעירים לתכנן מערכות. הסיבות לכך הן שהמערכות נעשות מסובכות יותר הן מבחינת הטכנולוגיה והן מבחינת הארגון והמנהלות. נרשמת עלייה בכמות הדרישות מטעם ציבור ההולך וגדל של לקוחות החשופים למוצר ולסביבתו דרך כל אמצעי התקשורת, כולל האינטרנט.
הפתרון המותווה אפוא על-ידי המרצה:
הקניית כלים וגישות לתכנון מערכות כבר במהלך לימודי התואר הראשון:
הכוונה לכלים לשילוב טכנולוגיות, כלים לניהול פרויקט, כלים לטיפול בשילוב דרישות במהלך הפרויקט.
“תכנון מערכות”, אומר שחם, “דומה לירי על מטרה נעה: שלביו הם לימוד המטרה, לימוד הירי, אימון בסדר הפעולות ושילובן”.
בין השינויים הדרושים שיש לשלב בתכנית הלימודים, חייב להופיע לימוד מושגים חדשים כגון עלות סיכונים ודרישות הלקוח.
הנדסת מערכות היא דיסציפלינה בפני עצמה. נהוג כיום לשייך אותה להנדסת תעשייה וניהול. אולם מבנה נוכחי זה הוא לקוי ביסודו, זו בעיה פדגוגית מאחר שהנדסת המערכות נחוצה בכל תחומי ההנדסה כבר בשלבי ההכשרה של התואר הראשון. הכוונה להנדסת מערכות אלקטרוניות, מכניות, כימיות, אווירונאוטיות, מזון ועוד.
להטמעת נושאים חדשים לתוך מערכת הלימודים, ניתן לבנות אשכול קורסים המגדיר מסלול מוכר לתואר ראשון מבין שלושת מסלולי החובה, או לבנות תכנית של תואר שני על-יחידתי בהנדסת מערכות. כל התכניות האלו יהיו “עם הפנים לתעשייה” לשם הכשרת הבוגרים בתכניות ייעודיות העשויות לשמש אותם במהלך חייהם המקצועיים העתידיים.
בסיום ההרצאה העלה המרצה מספר נקודות לביצוע מעשי:
יש להגביר את לימוד נושא הנדסת המערכות בכל הרמות:
•תואר ראשון
•תארים גבוהים
•השלמות ולימודי חוץ
•השתלמויות
יש להטמיע את החשיבות והמודעות להנדסת מערכות בכל לימודי ההנדסה.
ההרצאה הבאה ניתנה על-ידי דוד בר-יהושע, בין מייסדי הפורום, הרוח החיה שלו וחבר בהנהלת המרכז (אל”מ במילואים, מנהל בכיר לשעבר בחברת אי. סי. איי. טלקום, יועץ מקצועי לחברות וגופים טכנולוגיים, מנכ”ל חברת Solutions BPGainומנהל Rose Solutions, המאגדת בתוכה את המרכז למצוינות טכנולוגית – ממ”ט). נושא ההרצאה הוגדר כ-”דרישות וצרכים של התעשייה בישראל, בעיות ודילמות, כיוונים לשיפור” והיא כללה סקירה מקיפה על מהות הנדסת המוצר כמקצוע הנדסי, תחומי הפעילות שלה, והצעות לנושאים ופעילויות בעתיד:
מטרת המרכז למצוינות טכנולוגית, היא העלאת הרמה המקצועית והניהולית בתחומי: הניהול, הפיתוח, ההנדסה והייצור לצורך התייעלות ושיפור תהליכים בארגון.
הנדסת המוצר משלבת טכנולוגיות מתפתחות יחד עם תהליכים משתנים, המשפיעים על היכולות והרמה המקצועית של העוסקים בפיתוח, בהנדסה, בייצור ובאספקת מוצרים ללקוחות. היא כוללת לימודי ההנדסה, המתקיימים במוסדות להשכלה הגבוהה, המקנים לבוגריהן את היסודות ואת הידע התיאורטי בלבד.
כיום, רוב המשתמשים בענף, מנהלים ועובדים מקצועיים בתעשייה, רוכשים את הניסיון בתחומי הנדסת המוצר תוך כדי עבודה מעשית ושיפור המושגים לאורך שנים. כל זאת בעולם גלובלי ותחרותי שבו הדבר היחיד הקבוע בארגון הוא…שינוי.
קיים צורך להעלות את הרמה המקצועית והניהולית של העוסקים בתחום, ובכך לאפשר לחברות תוספת יכולות חשובות ותורמות ובזמן קצר יחסית.
תחומי הפעילות במסגרת מחזור הפיתוח, התכנון, הייצור והתמיכה של מוצרים ומערכות כוללים מקצועות רבים בהנדסת המוצר (בנושאי תכנון, פיתוח וייצור ותהליכי ניהול ובקרה) ובמחשוב ובקרה (מחשוב ותהליכים, מערכות וטכנולוגיות) כאשר המטרה המשותפת של כולם היא מתן מענה לצרכי הלקוחות ומתן תוספת ערך עסקית למוצר או למערכת.
אוכלוסיית היעד ללימוד נושאים אלה היא בעלי תפקידים בתחומים מקצועיים:
פיתוח מערכות, מוצרים, חומרה, תוכנה, טכנולוגיות.
הנדסת מוצרים.
הנדסת ייצור, תמיכה במוצר.
ניהול פרויקטים, מוצרים חדשים (NPI).
תפעול, רכש ולוגיסטיקה (ניהול שרשרת האספקה).
בדרג הניהולי היא כוללת:
מנהלים בכירים, מנהלי אגפים, סמנכ”לים – פיתוח, הנדסה, ייצור, תפעול.
מנהלי מחלקות מקצועיות – פיתוח תוכנה, טכנולוגיות, ניהול תצורה, בדיקות, קווי מוצר, שירות לקוחות וכד’.
מהנדסים ובעלי מקצוע.
בהמשך מנה המרצה שורה של נושאים בביצוע הדרכות, השתלמויות וימי עיון להקניית ידע טכנולוגי, תיאורטי ומעשי בתחומי הנדסת המוצר והניהול ההנדסי, המיועדים למנהלים, מהנדסים ובעלי תפקידים מקצועיים. בין היתר הוזכרה הטמעת תהליכי ניהול פרויקטים (NPI) והיכרות מעמיקה וידע רחב עם הסביבה העסקית, רגולציות ותקנים ולימוד השימוש בטכנולוגיות עדכניות.
בהמשך המפגש נערך דיון פורה בין המשתתפים, אשר כלל הצגת רעיונות ונושאים שבמוקד העשייה בתחום.
להלן תמצית הפעילות המתוכננת בעתיד:
* ארגון מפגשי הדרכה וכנסים שייעודם להעלות את הרמה המקצועית של מנהלי פיתוח, הנדסה, ייצור ותפעול. המטרה שמפגשים אלה ישמשו כבמה להחלפת ידע ולהפקת לקחים.
*מפגשים במליאה ובצוותי משימה, שתכליתם הצפת נושאים מהותיים בתחומי ההנדסה שיש להתמקד בהם לצורך בניית מערך נושאים להדרכה המוצר בישראל.
את המפגש סיכם מר דוד רובנר, תעשיין, מנהל חברות הון סיכון וחברות הזנק, לשעבר מנכ”ל ונשיא חברת אי.סי.איי טלקום.
גם לאחר הסיום הרשמי של המפגש, נותרו במקום קבוצות רבות של משתתפים אשר ניהלו ביניהם שיחות ערות. הם סרבו להיפרד…
* הקמת צוות מייעץ לכנס בתחום לקראת דצמבר השנה.
את המפגש סיכם מר דוד רובנר, תעשיין, מנהל חברות הון סיכון וחברות הזנק, לשעבר מנכ”ל ונשיא חברת אי.סי.איי טלקום.
גם לאחר הסיום הרשמי של המפגש, נותרו במקום קבוצות רבות של משתתפים אשר ניהלו ביניהם שיחות ערות. הם סרבו להיפרד…
