דו”ח חדש של רשות החדשנות לשנת 2025 חושף את פניה הכפולות של תעשיית ההייטק הישראלית. מצד אחד – שנת שיא באקזיטים, התאוששות ניכרת בגיוסי סטארטאפים ומעמד מוביל עולמי בתחום הדיפטק. מצד שני – קיפאון מדאיג בתוצר ובתעסוקה, ירידה במספר עובדי המו”פ וצמצום היזמות החדשה. התמונה המתקבלת מורכבת, אך מדגישה בעיקר את החוסן והיכולת של ישראל להמשיך ולייצר חדשנות פורצת דרך גם בשנים מאתגרות.
שנת מבחן להייטק הישראלי
ב־2024 הסתכם תוצר ההייטק בכ־317 מיליארד שקל – כ־17% מהתוצר המקומי – נתון שלא השתנה כמעט מאז 2023. בעוד שבעבר ההייטק הוביל את צמיחת המשק, כיום קצב גידולו נמוך מזה של יתר הענפים. במקביל, שיעור המועסקים בענף נותר על 11.5% מכלל המשק, עם ירידה של 6.5% במספר עובדי המו”פ במחצית הראשונה של 2025.
עם זאת, דווקא לנוכח מגמות אלה בולטת החוסן של ההייטק הישראלי: ענף עתיר טלטלות שמצליח לשמור על מעמדו בזירה הבינלאומית ולהציג הישגים מרשימים בתחומים קריטיים כמו יצוא, גיוסי הון והשקעות בדיפטק.
ישראל – ההאב המוביל בעולם המערבי בדיפטק
לראשונה צורף לדו”ח השנתי של הרשות גם דו”ח “Israeli Deep Tech 2025”, שנערך בשיתוף חברת המחקר הבינלאומית Dealroom. הדו”ח כולל ניתוח מקיף של יותר מ־1,500 חברות דיפטק הפועלות בישראל, ומציג נתון מרשים: מאז 2019 גייסו חברות אלו מעל 28 מיליארד דולר – כ־35% מכלל ההון שגויס בהייטק הישראלי.
השווי המצטבר של החברות הפרטיות חצה את רף 178 מיליארד דולר – פי 15 לעומת לפני עשור. ישראל מתבלטת כמעצמה עולמית בתחומים כמו AI, מכשור רפואי, שבבים ו־AgriFood, ומושכת חלק ניכר מההשקעות העולמיות: יותר מ־20% מההשקעות בדיפטק סייבר ו־10% במכשור רפואי ובחקלאות טכנולוגית.
הדו”ח מדגיש כי לישראל יש כבר 39 יוניקורנים וקנטאורים בתחום, ו־120 חברות שגייסו מעל 100 מיליון דולר כל אחת. לא פחות מ־6,000 בוגרים במקצועות דיפטק סיימו תואר מתקדם ב־2024, רובם בתחומי רפואה, ביולוגיה, מדעי המחשב והנדסת חשמל – נתון שממחיש את פוטנציאל ההון האנושי לשנים הקרובות.
אקזיטים: שנת שיא בכל הזמנים
בזירת המיזוגים והרכישות נרשמת מגמת שיא. העסקה הגדולה בתולדות ההייטק הישראלי – רכישת Wiz בידי Google תמורת 32 מיליארד דולר – הפכה לסמל. לצדה, נרשמו בעשור האחרון עסקאות בולטות נוספות: RunAI שנמכרה ל־NVIDIA, V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson ו־Noname Security שנמכרה ל־Akamai.
ב־2024 בלבד בוצעו יותר מ־100 עסקאות מיזוג ורכישה בסכום של 12 מיליארד דולר, עלייה משמעותית לעומת 2023. 2025 מסתמנת כשנת שיא בכל הזמנים מבחינת סכום העסקאות, ומבססת את ההייטק הישראלי כיעד אסטרטגי עבור תאגידי טכנולוגיה בינלאומיים.
יצוא ההייטק: עמוד תווך במשק
גם ביצוא נרשמים שיאים חדשים. בשנת 2024 הסתכם יצוא ההייטק ב־78 מיליארד דולר – עלייה של 5.6% לעומת השנה הקודמת. במחצית הראשונה של 2025 הגיע חלקו של ההייטק ל־57% מכלל היצוא הישראלי – השיעור הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.
המבנה מראה מגמה ברורה: 72% מהיצוא מבוסס על שירותי תוכנה, בעוד התעשייה הפיזית (כולל התעשייה הביטחונית) נותרה בקיפאון. לצד זאת, נחשפה רמת פגיעות נמוכה יחסית למדיניות סחר גלובלית – רק 6.6% מהיצוא חשוף ל”מכסי טראמפ”.
גיוסי סטארטאפים: התאוששות אחרי האטה
לאחר ירידות בשנים קודמות, גיוסי הון לסטארטאפים ישראליים התאוששו ב־2024 וחזרו להיקפי 2019–2020. עם גיוסים של 10.6 מיליארד דולר, ישראל ממוקמת במקום החמישי בעולם אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
הרבעון השני של 2025 היה הגבוה ביותר מאז 2022 – עדות לחזרת האמון של המשקיעים. עם זאת, ניכרת ריכוזיות גבוהה: שלושה מכל חמישה דולרים הופנו לתחומי הסייבר והתוכנה הארגונית, מה שמצמצם את פיזור החדשנות.
קרנות הון סיכון ויזמות: סימני אזהרה
בצד הפחות מעודד, נרשמה ירידה דרמטית של 80% בהון שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות מאז השיא של 2022. גודל הקרן הממוצעת ירד מ־90 מיליון דולר בעשור הקודם ל־60–65 מיליון דולר בלבד בשנים האחרונות. הירידה בישראל חדה יותר מאשר בארה”ב ובאירופה, ומעוררת דאגה לגבי זמינות ההון לסטארטאפים חדשים.
גם בנתוני היזמות נרשמה ירידה: בשנת 2024 קמו כ־500 סטארטאפים בלבד – פחות ממחצית ממספר החברות החדשות שהוקמו לפני עשור. מרביתם הוקמו בתחומים שכבר רוויים כמו סייבר, פינטק ומסחר מקוון, ולא בתחומי עומק חדשניים.
הקולות מהשטח: קריאה לאסטרטגיה לאומית
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, הדגישה: “גם בשנים מאתגרות, בהן ישראל מתמודדת עם מלחמה בשבע חזיתות ואנטישמיות עולמית, החדשנות הישראלית מוכיחה את כוחה וממשיכה לפרוץ גבולות“ – תוך קריאה להמשך השקעה בהון האנושי ובהעמקת שיתופי פעולה בינלאומיים.
ד”ר אלון סטופל, יו”ר רשות החדשנות, התריע כי מדובר ב”נקודת פיתול” וציין: “לישראל יש יכולות מתקדמות בתחומים קריטיים כמרכיב בביטחון הלאומי. נדרשים מהלכים מחוץ לקופסה כדי לשמר את היתרון“.
דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות, סיכם: “2025 חושפת את סיפורו הכפול של ההייטק הישראלי: מצד אחד – מרכז דיפטק עולמי מוביל, מצד שני – סימני האטה מדאיגים. רק מהלך אסטרטגי רחב יבטיח שהישגי היום יהפכו למנוע צמיחה עתידי“.
מבט לעשור הבא
דו”ח 2025 מציג תעשייה שמחזיקה בשיאים עולמיים אך מתמודדת עם אתגרי עומק פנימיים. עוצמת החדשנות הישראלית באה לידי ביטוי בהישגים בדיפטק, באקזיטים וביצוא, אך לצד זאת בולטים נתונים שמחייבים תשומת לב: ירידה ביזמות, קיפאון בתעסוקה והצטמצמות קרנות ההון סיכון.
המסר ברור: ישראל נמצאת בצומת קרי
טי. השקעה מחודשת בהון האנושי, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומי עומק טכנולוגיים תוכל להבטיח שההייטק הישראלי לא רק ישמור על מעמדו – אלא גם יוביל את מהפכת החדשנות העולמית בעשור הקרוב.
📌 קרדיט: מבוסס על דו”ח “תמונת מצב ההייטק 2025” של רשות החדשנות ועל דו”ח “Israeli Deep Tech 2025” שנערך בשיתוף חברת Dealroom.
