מאת: אמיר בר שלום.
את האמירה המפורסמת ביותר של נפוליאון “הצבא צועד על קיבתו”, מרבים לצטט. אלא שאמירה אחרת שלו, גם כן באותו עניין, מעסיקה עד היום צבאות רבים בעולם “אל לו לחייל להישאר בלי אחד מחמשת הדברים הבאים: רובהו, אשפת התחמושת שלו, תרמיל הגב שלו, מזון לארבעה ימים לפחות וגרזן וקרדום החפרים שלו”. במילים אחרות, כך צריך להיראות ציודו הבסיסי של חייל חי”ר. זה היה נכון אז, זה נכון גם היום.
ציודו של חייל החי”ר הוא בבחינת משחק סכום אפס – ככל שתעמיס על החייל יותר, כוח האש שלו יהיה גדול, אבל גמישותו המבצעית תרד. במקרה ההפוך, גמישות מבצעית גדולה תתאפשר רק בנשיאת ציוד קל יחסית. נתון נוסף שהתווסף עם השנים ללחימת החי”ר הוא הטכנולוגיה המתקדמת בשדה הקרב. טכנולוגיה במקרים רבים משמעותה היא משקל.
באחד הגיליונות הקודמים הצגנו כאן את ה”שלד הביוני” – BIONIC SKELETON, שלד הבנוי ממתכת קלה, מולבש על החייל מצוואר ומטה, מונע על ידי מנועים קטנים באזור המפרקים ומחלק את המשקל בין הגוף האנושי למבנה המתכת של השלד. בעזרת ה-BIONIC SKELETON יכול חייל החי”ר לשאת משקל גדול יותר למרחק רב יותר. אלא שפתרון זה נחשב יקר מאד ונמצא עדיין בשלבי הפיתוח הראשונים שלו.
– Defense Advanced Research Projects Agency – המקבילה האמריקנית למפא”ת במשרד הביטחון, פרסמה בתחילת חודש אוגוסט האחרון “קול קורא” להצגת פתרונות חדשניים, שיקלו על חיילי חי”ר בנשיאת משקל. התכנית
“WARIOR WEB PROGRAM”, אמורה להציג מכשיר קל, רך ומתאים ל”לבישה”, מתחת או מעל לבגד. דרישה נוספת מהמכשיר היא הורדה משמעותית של סיכויי פציעה בעת נשיאת משקל כבד, כלומר גם ייצוב המפרקים הרלוונטיים. מעבר לכך דורשים בצבא האמריקני גם נוחות, יכולת לנקות/לכבס את המערכת או להשמיש אותה במקרה של תקלה בתוך זמן קצר. על פי הדרישה המבצעית, המערכת אמורה לפעול במתח חשמלי שלא יעלה על 100 וואט.
פתרונות מבצעיים
לתחום הצבאי
חברת “מה טוב”, חברה ישראלית לתכנון ופיתוח מוצרי הדרכה ופתרונות מבצעיים לתחום הצבאי, אפיינה את האופן שבו הצבא האמריקאי מחלק את סוגי הציוד הנישא על ידי חיילי חי”ר. החברה שעל לקוחותיה נמנות החברות הביטחוניות המובילות בישראל , ערכה מחקר מקיף על האופן שבו מטפלים צבאות בעולם בבעיית משקל הציוד של חיילי חי”ר:
ציוד הקרב – Assault Load – זהו הציוד הנדרש למהלך הלחימה עצמה, ציוד זה יכלול בעיקר מים ותחמושת. ההתייחסות הפיזיולוגית למשקל זה הינה המשקל המקסימאלי שחייל יכול לשאת עליו בלי לפגוע בתפקוד הלחימה המלא שלו.
ציוד “גיחה” – Approach March Load – זהו הציוד הנדרש על מנת להמשיך ולבצע משימה קרבית לאורך זמן, תוך קבלת הספקה לוגיסטית יומית. ציוד זה אמור לספק את צרכי החייל בקרב עד לחידוש הלוגיסטי. מבחינה פיזיולוגית משקל זה אמור לאפשר לחייל לנוע 30 ק”מ בתוך 8 שעות ולשמר 90% מיכולות הלחימה שלו.
ציוד שהייה – Existence Load – ציוד זה מוגדר כציוד הנלקח מנקודת היציאה לשטח הערכות. ציוד זה אמור לספק את הצרכים הלוגיסטיים של החייל ללא הספקה לוגיסטית חיצונית, סדירה. מנקודת מבט פיזיולוגית, המשקל המקסימאלי בקטגוריה זו מאפשר לחייל לנוע ברכב, כלי שייט או טייס וללכת מרחקים קצרים לשטח ההערכות. התנועה עם משקל זה תעשה כאשר אין צפי להיתקלות עם אויב.
“הרבה פתרונות שנבחנו עד עתה הראו פוטנציאל גדול”, אומר סגן אלוף ג’וזף היט, ראש פרויקט WARIOR WEB PROGRAM ב-DARPA. “התכנית הנוכחית אמורה לשלב בין כל הפיתוחים, ואולי גם לבחון חדשים. הכוונה היא ליצור מערכת שכל חייל יכול להשתמש בה בכל מתאר לחימה”.
אחד הפתרונות שהוצגו ל-DARPA,
היה ה-2nd Generation Bionic Energy Harvester.
את המערכת שנקראת Power Walk, מייצרת חברת הסטארט אפ הקנדית, Bionic Power. המערכת בנויה ממתכת קלה ה”מתלבשת” על רגל החייל מכף הרגל ועד הירך ומפיקה אנרגיה חשמלית מתנועת ההליכה. היא שוקלת 750 לכל רגל, ומפיקה עוצמה של 12 וואט מהליכה בקצב רגיל. בשנת 2008 הוצגה המערכת לצבא הקנדי, שמאז עורך בה ניסויים בעיקר לצורך שימור האנרגיה להפעלת מכשירי תצפית, קשר ואיכון. בשנה שעברה נכנסה לתמונה גם ארצות הברית,
DARPA בשיתוף ה-ARMY, העניקה ל-Power Walk חוזה ראשוני לפיתוח.
הדרישות המבצעיות הספציפיות של הצבא הקנדי שהוצגו ל-Bionic Power בחוזה האחרון, הן בבחינת דרכים לשיפור האלוגירתם של המערכת, כדי לסייע לחייל חי”ר נושא מטען בתנועה בירידות תלולות. סיוע כזה אמור להפחית את עייפות השריר ובכך להוריד את הסיכון לפציעה. בנוסף ביקשו האמריקנים גם להקטין את המערכת. פתרון נוסף שבוחנת Bionic Power בשנה האחרונה, הוא שימור אנרגיה באמצעים לא חשמליים, כמו למשל קפיצים חכמים שידעו לשחרר אנרגיה ברגע הנכון במהלך הצעידה.
הדגם הראשוני של ה-Power Walk הוצג לראשונה ב-2008. הרעיון הראשוני היה הפקת חשמל מאנרגיית התנועה הרגילה של גוף האדם, והתבסס על הידע שנצבר בתעשיית המכוניות ההיברידיות. המיקוד הראשוני של ה-Bionic Energy Harvester היה לייצר אנרגיה זמינה ממקורות מיידים, לאנשים שחייהם תלויים במכשירים חשמליים. המגזין TIME בחר
ב-2008 ב-Bionic Energy Harvester כאחת ההמצאות המבטיחות של השנה. בניסוי הראשון עם הצבא הקנדי הצליחה המערכת לייצר מתח של 12 וואט, שהספיקה אחרי שעת הליכה, להטעין ארבעה טלפונים סלולאריים.
“ככל שטכנולוגיית שדה הקרב היבשתי מתפתחת, כך גדל גם הצורך במקורות אנרגיה זמינים”, אומר הד”ר רוברט ווקר, מנהל מחלקת המחקר והפיתוח במשרד ההגנה הקנדי, – Defense Research and Development Canada. “הדברים האלה מקבלים משמעות גדולה יותר בקרב חיילי חי”ר, בניגוד לשריון או תותחנים שנעים בכלים ממונעים המשמשים כמקור אנרגיה למערכות. עצם ההטענה בתנועה מורידה מחיילי חי”ר את הצורך בנשיאת סוללות רזרביות”. על פי ניתוח מערכת ה-Bionic Energy Harvester שהוצג למשרד הביטחון הישראלי, חוסכת מחלקה בצבא הקנדי נשיאת משקל של 70 ק”ג סוללות.
אין ספק שמדובר בהמצאה פורצת דרך, אלא שנראה שעד להטמעה המבצעית שלה הדרך עוד ארוכה.
