מבצע “חומת מגן”, בתחילת 2002 היווה למעשה נקודת מפנה בתורת הלחימה של צה”ל. אם עד אז תרחישי הלחימה של ישראל היו נגד צבאות וגייסות משוריינים בשטחים פתוחים, הרי שהאינתיפאדה השנייה וכיבוש מחנות הפליטים היו ההתמודדות הראשונה של צה”ל באלף השלישי בלחימה א-סימטרית. לחימה שמצריכה להבדיל תוך כדי ירי בין אזרח למחבל.
קרב ג’נין במהלך מבצע “חומת מגן”, נחשב לאחד הטראומות הגדולות של צה”ל. לוחמי חי”ר מחטיבת המילואים 5 נכנסו לכיבוש מחנה הפליטים ותוך דקות נקלעו למארב מתוכנן שגבה 13 קורבנות מתוך חיילינו. רק אחרי יותר מעשר שעות של לחימה והכנסת כוחות השייטת למחנה עצמו, הצטיירה התמונה האמיתית של מה שהתרחש בסמטאות הצרות והתלולות של אחד ממעוזי ההתנגדות הקשים של חורף/אביב 2002.
“קרב ג’נין היווה מבחינת “רפאל” נקודת מפנה בכל הקשור לשדה הקרב המודרני”, אומר תת אלוף במילואים אריאל קארו, לשעבר קצין מודיעין ראשי וכיום ראש מנהלת מערכות מודיעין וסייבר ב”רפאל”. “הבעיות שצצו בקרב הצביעו על תמונה לא ברורה שצוירה למפקדים וחוסר יכולת לסנכרן בין כוחות ואמצעים. ההבנה הייתה שחייבים ליצור כלי עבודה אחר ש”יפשט” את השפה”.
שפת הפיקסל
במהלך השנים האחרונות עשה צה”ל קפיצת דרך משמעותית בכל הקשור ללחימה בסביבה אורבאנית, צפופה ורוויית אזרחים. אם בתחילת שנות ה-2000 היו אלה הגדה והרצועה בלבד, הרי שכיום ניתן בהחלט לומר כי גם לבנון וסוריה מהוות מבחינת ישראל איום א-סימטרי. לבנון עם התבססות חיזבאללה בכפרים בדרום לבנון ובסוריה התפתחות המיליציות החמושות ברמת הגולן.
“ככל שעבר הזמן וצה”ל עבר לזירות התמודדות מורכבות, התפתחה ההבנה כי חייבים לעבור למה שאנחנו מכנים כיום” שפת הפיקסל”. בעבר כדי שמפקד פלוגה בשטח ידבר עם מסוק קרב, היה צורך ב”הולכה באף” על ידי תיאורים: “אתה רואה את הבית השני מימין, שלושה עצים… וכו”. השפה הזאת הביאה לעיתים קרובות לסרבול במקרה הטוב, ולבלבול במקרה החמור. לא תמיד הטייס רואה ומבין את התכסית כפי שהמ.פ בשטח רואה זאת. הזווית והמימד שונים בין שניהם”.
אחד המקרים הטראומתיים בצה”ל בהקשר הזה הייתה פעולת יחידת דובדבן בכפר עצירה א שמלייה בסוף אוגוסט 2000. מטרת הפעולה הייתה מעצרו של מחמוד אבו הונוד, אז, בכיר המבוקשים בגדה. בשל טעות בזיהוי נפתחה אש צלפים לעבר כוח שעלה על גג בית. שלושה חיילים נהרגו וחייל נוסף נפצע. התברר כי תמונת פריסת הכוחות לא הייתה ברורה בשל שינוי שנעשה תוך כדי תנועת הכוח לעבר הבית.
מערכת MATCHGUIDE
בדיוק לצורך הזה פיתחה “רפאל” את מערכת “MATCHGUIDE”. המערכת הזו מסנכרנת בין כוחות שונים ואמצעי תקיפה ותצפית. [לכל כוח ו/או אמצעי], מורכבת יחידת עיבוד ושידור שמסונכרנת עם מערכות השליטה והבקרה. כך למשל יכול המ.פ בשטח לסמן על גבי מסך טאבלט את מיקומו שלו, מיקום האיום ומיקום כוחות סמוכים, גם אם הם שינו מיקום תוך כדי פעולה. הסיכה שמסמן המ.פ בשטח, מופיעה מיד לכל מי שמחובר למערכת השליטה והבקרה. כך למשל יכול טייס המסוק או הצלף לזהות מיד את מיקומי הכוחות ומיקומי האוייב, למרות שזווית הראיה שלו שונה לחלוטין. מעבר לכך, לקחי סבבי הלחימה האחרונים ברצועת עזה הצביעו על חשיבות דיוק הפגיעה. הרג בלתי מעורבים הפך לאחת מהמשימות המורכבות, שאיתן צריך צה”ל להתמודד וזאת מתוך הבנה שפעולה אחת לא נכונה, יכולה להשפיע על מהלך מבצע שלם.
“ה-MATCHGUIDE מתבססת על יכולות עיבוד תמונה גבוהות, יכולות אלגוריתמיקה מהמתקדמות בעולם ויכולות דיוק. כל אלה הם מענה לתרחישים המבצעיים שעימם מתמודדים היום צבאות בעולם. למעשה עברנו מתמונת דו מימד לתלת מימד. השטח הכתיב לנו את הצורך הזה. אם בעבר האיום היה בטווח משקפת בשטח פתוח, הרי שהיום הוא בטווח ראיה בתוך אזור בנוי. צריך גם לזכור שבתרחיש לחימה כזה, זמן “חיות מטרה” קצר מאד. כלומר, מחבל עם RPG יכול להיעלם בתוך שניות באחד המבנים ולכן לסגירת מעגל אש מהיר יש משמעות גדולה. לכך יש להוסיף גם את מימד הגובה. כל המאפיינים החדשים הללו של לחימה אורבאנית, חייבו הכנסת מרכיב חדש, של תלת מימד, כדי להמחיש טוב יותר את תמונת הקרב”, אומר קארו.
אחת המערכות הללו הוצבה לאחרונה בגבול הצפוני של ישראל. באחד הביקורים שלי במוצב צפוני, ניתן היה להתרשם מהשיפור המשמעותי במהירות פעילות הכוחות והסנכרון ביניהם. באחד המקרים זוהתה תנועה חשודה ליד גדר הגבול. התצפית שזיהתה את התנועה, “דקרה” אותה על גבי מפה וירטואלית, תוך שניות כוון למקום מל”ט שהיה במשימת סיור בגזרה שכנה כמו גם סיור רכוב שהיה בסמוך.
“אחד היתרונות הגדולים של MATCHGUIDE הוא ביכולת של המערכת “לדבר” עם מספר רב של פרוטוקולים”, מספר קארו. “כיום המערכת הזאת נמצאת גם בצבאות זרים שבהם הפרוטוקול שונה מזה הישראלי. בתצוגה שעשינו לאחרונה ללקוח זר, הוא נדהם מיכולת סנכרון הנתונים ויצירת תמונת הקרב והשפה האחידה והמדויקת”.
ברפאל לא מסגירים את זהות הלקוחות שכבר מפעילים את ה-MATCHGUIDE, אבל על פי יכולות המערכת בהחלט ניתן להבין כי צבאות נאטו הם בבחינת קהל יעד. נזכיר, נאטו פרוס כיום באופן נרחב באפגניסטן, שם הוא מנהל כבר יותר מעשור לחימה רציפה.
“צריך להבין את יתרונות המערכת, הרבה מעבר ליכולת הטכנולוגית שלה”, ממשיך קארו. “אם ניקח את הצבא האמריקני כדוגמא. הצבא הספציפי הזה פרוס בהרבה מאד גזרות. לעיתים קרובות אין לחייל והמפקד האמריקני, את הפריבילגיה ללמוד גזרות לעומק, כמו למשל בדרך שאנחנו לומדים את רצועת עזה או כפרי לבנון. ברגע שמגיע כוח לסביבה חדשה, לא מוכרת, לוקח לו זמן להכיר את השטח, ללמוד את התכסית ואת הגיאוגרפיה. עם ה-MATCHGUIDE התהליך הזה מתקצר בעשרות אחוזים. ניתן בהחלט לומר שהשפה המשותפת קיימת מיד עם הפעלת המערכת. כל פלטפורמה שתתחבר למערכת תיצור שפה מבצעית חדשה, ברורה, מהירה וקטלנית. צריך להבין שמדובר פה במהפכה של ממש.
-
- מערכת MATCHGUIDE איור: “רפאל”
