חדשות היום

מערכת הקולטת שיחות ופעימות לב – ממרחק מאות מטרים

זאב זלבסקיקבוצת חוקרים בראשותו של פרופ’ זאב זלבסקי מביה”ס להנדסה באוניברסיטת בר אילן פיתחה מערכת הכוללת מצלמה וקרן לייזר שאינה מזיקה, שאם מכוונים אותם אל אנשים שנמצאים במרחק מאות מטרים מהמערכת, ניתן לשמוע מה הם מדברים בינם לבין עצמם, לצותת לשיחות הטלפון שלהם וכן למדוד את פעימות הלב ואפילו מדידה המתקשרת ללחץ הדם שלהם.
ראיה היא החוש החשוב ביותר של האדם אבל מסתבר שאפשר גם לשמוע וגם לחוש באמצעות אור.
מסביר פרופ’ זלבסקי: אנחנו מאירים גיזרה עם לייזר ומסתכלים עם המצלמה על החזרות האור מהאובייקטים שנמצאים בגזרה. מתוך עיבוד תמונה מתאים אנחנו יכולים לשמוע מה אנשים מדברים אפילו ממרחק רב, ובלבד שישנו קו ראיה בינינו לבין האנשים הללו. אחד היתרונות של המערכת לעומת מערכות הקלטה קוליות היא שאם יש כמה דוברים בו זמנית אנחנו יכולים להפריד את האותות ולדעת מה אמר כל אחד ומתי, שלא כמו בהקלטה קולית שבה אנו מאבדים את הכיווניות וכל הקולות מתערבבים.
העובדה שהמערכת מסוגלת הן לשמוע דיבורים והן לעקוב אחר נתונים רפואיים, מעידה שלמערכת הזו יכולים להיות לפחות שני שימושים שונים לחלוטין, יישום בטחוני- בעיקר בכל הקשור לציתות המבוצע ע”י גורמי צבא ומשטרה אחר האויב או הפושעים, ויישום רפואי – ניטור של חולים מרחוק ומבלי לחבר אליהם מכשירים. החוקרים כבר בנו מערכות הדגמה טכנולוגיות, ובסיוע חברת בר-אילן למחקר ופיתוח הם רשמו פטנט והם נערכים למסחורה.
בדרך ליישום התגברו במעבדתו של פרופ’ זלבסקי על מספר בעיות שהחשובה ביניהן היא הצורך לנקות את ההקלטות מרעשים הנובעים בין היתר מהתנועה האקראית של הדוברים. בני אדם מטבע הדברים זזים ולפיכך מערכת הקולטת תנודות צריכה לדעת להבדיל בין תנודות רלוונטיות עבורה (קרי הדיבור, פעימות הלב וכד’) לבין תנודות שנוצרו כתוצאה מתזוזת הדובר.
“לייזר הוא מקור אור בעל קוהרנטיות מרחבית. כשמאירים בכתם של לייזר על עצם כלשהו ומסתכלים על הכתם רואים נקודות של אור וחושך – התאבכות עצמית של אור עם עצמו (בשפה המקצועית הדבר מכונה SPECKLE). הנקודות מפוזרות אקראית בתוך כתם האור והפילוג האקראי הזה משתנה בצורה אקראית אם האוביקט שממנו מוחזר האור זז. באמצעות טכנולוגיה של עיבוד תמונה שפיתחנו וכן שינוי שעשינו באופטיקת המצלמה, המערכת שלהלן מסוגלת לעקוב אחר ההשתנות של תבניות ה- SPECKLE שבתוך כתם האור המוחזר וכך לדעת כמה האובייקט זז, גם אם זו הייתה תזוזה בקנה מידה של ננומטרים. לאחר מכן ניתן לנטרל את הרעידות הלא רצויות של האוביקט משאר הרעידות (תנודות מיתרי הקול, הטלפון וכו’) ולקבל שיחזור נקי של התזוזה הרלבנטית ממנה מופק אות הקול או הפרמטר הרפואי אחריו מבוצע הניטור.
“לתזוזות הרגילות של בני האדם יש מאפיינים שונים מאשר לאותות המגיעים כתוצאה מדיבור או פעימות לב.”
לדברי פרופ’ זלבסקי, אין חשש שמא קרן הלייזר תפגע במצולמים. מדובר על קרן בלתי ניראת ובטוחת עיניים ובעוצמות הקרנה נמוכות ולא מזיקות.

המחקר מבוצע כחלק משיתוף פעולה עם קבוצתו של פרופ’ חבייר גרסייה מאוניברסיטת ולנסיה בספרד. הדוקטורנט ייבגני ביידרמן מקבוצתו של פרופ’ זלבסקי פיתח את המערכת כחלק מעבודת הדוקטורט שלו.
מכיוון שלמערכת יש שני שווקים נפרדים, גם הפוטנציאל המסחרי שלה לא קטן. שוק היישומים הרפואיים יכול להגיע למאות מיליוני דולרים וגם גודלם של השווקים הבטחוניים נאמד במאות מיליוני דולרים. היתרון של השווקים הבטחוניים לדברי זלבסקי הוא שהם אמנם צומחים לאט אך הם יציבים וחסיני מיתון, בוודאי אם משווים אותם לשווקים הרפואיים.

תגובות סגורות