אמיר בר שלום
באחד מימי ראשון של יולי האחרון מצאתי את עצמי בחולות שליד קיבוץ פלמחים, ממתין לנסיעת מבחן במה שאולי יהיה בעתיד רכב השטח המבצעי של היחידות המיוחדות בצה”ל. את הרכב נהג ג’פרי קאוטור, נהג הניסויים של היצרנית, חברת NAVISTAR DEFENCE, חברת בת של יצרנית הרכבים INTERNATIONAL.
קאוטור, בעל ניסיון של מספר שנים בנהיגה מבצעית בעיראק, הובא במיוחד לישראל כדי להדגים את ביצועי הרכב לצה”ל על שלל היחידות שלו.
“הניסיון שלי בעיראק לימד אותי עיקרון פשוט בכל מה שקשור לנהיגה מבצעית. אתה חייב את הרכב עם הביצועים הכי טובים כדי להיכנס מהר לסביבת לחימה ובעיקר לצאת מהר”, מתמצת קאוטור את הניסיון שלו. “הרכב הזה, ה-GMV, הוא הכי מהיר, הכי עביר והכי וורסטילי שבו נתקלתי”, הוא מספר תוך כדי נהיגה במהירות של 140 קמ”ש בחולות הנושקים לבסיס הצבאי. “באחד המקרים בעיראק, נקלע אחד הכוחות למארב עם רכב מאד כבד שהתקשה לתמרן. בשל כך היו לכוח נפגעים רבים. את הסיפור הזה אני לוקח איתי בכל פעם שאני מדגים את הביצועים של ה-GMV”. זו אולי הסיבה לכתובת הגדולה שמעטרת את לוח השעונים שלו:
WWE THINK OVER KILL IS VERY UNDER RATED…”
ה-GMV פותח בארצות הברית לכוחות המיוחדים האמריקנים שפועלים בשנים האחרונות בעיקר בעיראק ואפגניסטן. הרכב בנוי בצורה מודולארית, כלומר בעל יכולת ללבוש ולפשוט צורה בהתאם למשימה. המראה החיצוני שלו מזכיר מאד את רכבי הפיק אפ של מיצובישי, ניסאן וטויוטה.
“אחת המגמות הברורות בעיצוב שלו היא בהחלט יכולת ההסוואה שלו כרכב אזרחי תמים”, מספר רוני מסיקה, סמנכ”ל השיווק של זוקו שילובים, שמייצגת את היצרנית NAVISTAR DEFENCE בישראל. “מבחינת המראה הוא בהחלט יכול להיראות רכב אזרחי, אבל לא כך במבנה שלו. מדובר למעשה במבנה תחתון הדומה לטובא של טנק. כלומר לא רכב הבנוי על שתי קורות “שאסי”, אלא מבנה מעוגל המקנה משקל, יציבות וחוזק”.
פיקוד הכוחות המיוחדים של ארצות הברית בחן לאחרונה את ה-GMV והזמין כמה עשרות מהדגם האזרחי שלו, כלומר לפעילות מסוערבת – סמוייה. ה-GMV מגיע כאמור בכמה גרסאות: גרסה אזרחית תמימה למראה, שנראית כרכב פיק אפ לכל דבר ועניין. על בסיס הרכב הזה ניתן להלביש מיגון מודולארי המקביל ביכולת ההגנה שלו למיגון שעל ג’יפי הסופה וההאמר שצה”ל מפעיל כיום ובכך הופך הרכב למשוריין. בנוסף לכך ניתן לפרק את הגג ולהוסיף עמדת מקלע. בתצורה אחרת של חלוקת פנים, יכול הרכב להוביל, גם בתצורה המשוריינת, עד שישה לוחמים על ציודם.
אלוף פיקוד הדרום ומפקד זרוע היבשה עד לפני חודשיים, סמי תורג’מן בחן את הרכב, התלהב מאד מהביצועים, אבל בעיקר מחבילת האיבזור המהפכנית שלו.
“יש כאן בהחלט חשיבה שהיא מעבר לרכב עצמו”, אומר יוסי סמירה, המנכ”ל והבעלים של זוקו שילובים. “עד היום כל רכב משוריין, בין אם זה היה האמר ובין אם זו סופה, המיגון היה BUILT IN, כלומר קבלת ג’יפ ממוגן למשימה ספציפית. עם הפתרון שאנחנו מציעים עם ה-GMV, צה”ל יכול לחסוך מיליוני שקלים. כל רכב GMV
יכול לשמש לכמה משימות. מעבר לכך, האמר או סופה ממוגנים שסיימו את “חייהם” פשוט ניגרטים על מיגונם. אין הרבה מה לעשות עם המיגון אחרי השימוש מלבד מכירה לשוק המתכת.
ב-GMV אנחנו למעשה מנצלים את המיגון הלאה. ברגע שהפרדנו בין המיגון לרכב, למעשה הארכנו את אורך החיים של שני המרכיבים, הרכב והמיגון. מלבד זאת, הרכב הזה מצריך רשיון ב’, כלומר כל חייל שמתגייס היום לצה”ל יכול לנהוג עליו. מדובר ברכב אוטומטי עם שישה הילוכים פשוט וקל מאד לנהיגה. אנחנו מקצרים עם ה-GMV את מסלול ההכשרה של הנהגים המבצעיים, וממקדים אותו ליכולות המבצעיות בלבד, ללא צורך בהכשרת בסיס”.
סמירה נוגע באחת הנקודות הרגישות של מדיניות ההצטיידות של צה”ל, כל שכן בעת הנוכחית עם הקיצוץ הנרחב בתקציב הביטחון, ושינוי הכיוון בבניין הכוח של צה”ל בשנים הקרובות. אחד העקרונות שעליהם הוחלט הוא בניית יכולת וורסטילית לכוחות, כדי שאלה יתאימו למספר גדול ככל האפשר של זירות לחימה. בין אם זו לבנון-סוריה, או מרחבי סיני.
בנוסף לכך, בשנים האחרונות עובר צה”ל מהפיכה של ממש בכל הקשור ליכולת וכושר הניוד של כוחות החי”ר והכוחות המיוחדים, זאת כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה. אז כזכור נתקעו כוחות רבים ללא יכולת לקבל אספקה מהעורף, ובמקרים רבים התעכב באופן משמעותי פינוי פצועים לאחור.
בשיחות סגורות בזרוע היבשה הוחלט להמשיך לבחון את הרכב לקראת השינוי הזה, מה גם שהתשלום בעבורו ימומן, אם וכאשר תתקבל ההחלטה, מכספי הסיוע האמריקני ולא מתקציב השקלים של צה”ל . יתרון נוסף של ה-GMV שנבנה כאמור במיוחד לצרכי היחידות המיוחדות של ארצות הברית הוא יכולת הניוד שלו.
ה-GMV מותאם להטסה במסוקי ה-“צ’ינוק” של הצבא האמריקני. ה-GMV בגרסא הנוכחית יכול להיכנס למסוקי היסעור של חיל האוויר, בניגוד לרכבי ההאמר הגדולים. מבחינת היחידות המיוחדות של צה”ל מדובר בבשורה של ממש, שכן השילוב של יכולות הנשיאה והעבירות עם יכולות ההובלה של הרכב, הן בבחינת מכפיל כוח.
“אני לא יכול לפרט מי בחן את הרכב ומאיזה יחידות שלכם”, מסכם קאוטור בחיוך את נסיעת המבחן שלי, שדמתה יותר לנסיעה ברכבת הרים מאשר נסיעה מבצעית. “אני רק יכול לומר לך דבר אחד, כל מי שניסה את הרכב ירד עם חיוך גדול…”
