מכירות יצרני המעגלים המודפסים העולמי נע סביב ה-60 מיליארד דולר בשנה. הרוב המכריע, כ-90% מיוצרים בסין והיתר מתחלקים כמעט שווה בשווה בין אירופה לארה”ב. זהו מצב חדש יחסית, ניתן לראות כי בעשרים השנים האחרונות נסגרו במערב כמה אלפי (!) מפעלי ייצור למעגלים מודפסים בגלל המעבר לייצור זול במזרח הרחוק. מגמה זו נמשכה במשך שנים רבות, התעשייה והממשל הסיני השקיעו מאות ומיליארדי דולרים בציוד ותשתיות להקמה של מפעלים שיספקו תעסוקה ומוצרים לכל העולם. אולם, מזה מספר שנים, מתחילים לראות היפוך מגמה בתחומים רבים והחזרה של חלק מהייצור לארצות הברית ומערב אירופה.
אחד הפקטורים החשובים הוא כמובן עלויות הייצור ובראשן עלות כח האדם. השכר בסין עולה כל שנה בין 7-8 אחוזים בממוצע וכן העלויות הסוציאליות הוכפלו בחמש שנים האחרונות. בנוסף לכך, עלויות האנרגיה בארצות הברית ירדו בצורה משמעותית יחד עם פיתוח הפקת האנרגיה מפצלי סלע וירידת המחיר של הגז הטבעי. אבל לא רק עלויות ומחירים אחראים לשינוי המגמה. ישנן סיבות רבות נוספות להחזרת הייצור למערב: זמינות הייצור, קיצור שרשרת ההספקה, קשיים בתקשורת, צורך בניהול מלאים גדולים, שינוע, שליטה על מה שמקבלים בפועל ועוד. סיבה משמעותית נוספת היא איכות המוצר המתקבל וכן האמינות שלו לטווח הארוך. כשמדובר על המעגל המודפס, מדברים על הלב של כל מערכת אלקטרונית, עליו מרכיבים בדרך כלל רכיבים יקרים ותפקודו ייקבע בסופו של דבר את תפקוד המערכת כולה. האמינות של המעגל תקבע את אורך הזמן שהמערכת האלקטרונית תתפקד באופן תקין וללא תקלות, הצורה שהיא תעמוד בפרופיל השימוש, טמפרטורות, זרמים, תנאי סביבה, פגעים מכנים ועוד.
הטכנולוגיות הנדרשות למעגלים המודפסים משתנות ונעשות מסובכות יותר לייצור. רב הטכנולוגיות האלו מפותחות במערב או ביפן. הן כשמדובר במכונות ייצור,הן בתהליכים כימיים והן בפיתוח חומרים חדשים המותאמים לדרישות מיוחדות. המפעלים המתקדמים במערב מצליחים לקלוט ולהטמיע במהירות רבה את הטכנולוגיות האלו וליישמם לטובת הלקוחות. הקירבה הפיזית של המפעלים לחברות המפתחות טכנולוגיה, היכולות הטכניות הגבוהות שהם פיתחו יחד עם הקירבה למפתחי האלקטרוניקה בחברות ה-OEM, הופכת את המפעלים במערב לאטרקטיביים יותר לייצור. קיים היזון חוזר בין שלושת גורמים אלו: חברות פיתוח טכנולוגיות הייצור, חברות ייצור המעגלים והלקוח הסופי. כאשר התקשורת בין אלו טובה, הלקוח הסופי יוצא נשכר.
חשוב לציין כי בסין לא חסרים מפעלים טובים ואיכותיים, אך מדובר בדרך כלל במפעלים גדולים מאוד, העובדים בעיקר עבור החברות הענקיות. לא תמיד יש לחברות הבינוניות והקטנות גישה לייצור במפעלים אלו או גישה במחיר או בזמן-הספקה מתאימים. גם בעיות התקשורת מעיקות, ואין זה רק עניין של שפה אלא עניין של תרבות. לדוגמא: אי עמידה מדוייקת בתקנים או בדרישות לקוח מצד יצרן המעגל, יכול להתפס על ידי אותו יצרן במזרח כדבר פעוט וחסר חשיבות בו בזמן שאצל לקוח במערב, דבר זה לא יעבור בשלום.
כפי שצויין קודם, המעגל המודפס הינו הלב הפועם של המערכת האלקטרונית. רוב הכשלים המופיעים בזמן האינטגרציה והשימוש של המערכת משוייכים לכרטיס האלקטרוני עצמו או להלחמת הרכיבים עליו. מעט מאוד תקלות משוייכות לתקלות ברכיבים עצמם. היות וכך, יש לקחת בחשבון כי בידי המתכנן והמזמין נמצא המפתח לקבלת מעגל איכותי ואמין. שני פרמטרים עיקריים חשובים ללקוח הסופי (בלי קשר למחיר כמובן), האיכות והאמינות של המוצר שהוא מקבל. איכות המעגל נמדדת על פי ההתאמה של המוצר המתקבל מהיצרן למפרט שנמסר בתחילת הייצור והאמינות של המעגל נמדדת על פי אורך חיי המוצר ללא תקלות לאחר שהמוצר הותקן במערכת. אורך חיי המעגל מתקצר בפועל בשלבי הייצור השונים. הגורמים לקיצור זה הם: הלם תרמי שהמעגל מקבל בעת הלחמת הרכיבים, לחות הנספחת לתוך המעגל, תיקונים ידניים בטמפרטורות גבוהות ואפילו עבודה לא נכונה בעת הרכבה ואינטגרציה של המוצר. נוספים לכך מאמצים מכניים שונים בעת ההרכבה בעת ההתקנה של המעגלים במערכת הסופית.
בעיות של אבטחת איכות מאיצות את החשיבה על החזרת הייצור למערב. בעיות איכות מתרחשות לעיתים בהמשך לתופעה של חוסר שקיפות. בגלל התקשורת המוגבלת בין הלקוח הסופי ליצרן המעגלים, מחליטים הלקוחות בסופו של דבר ומחוסר ברירה, לקבל את הסחורה שמגיעה מהמזרח כפי שהיא. הלקוח הסופי מרגיש לעיתים חוסר אונים מוחלט בעת קבלת הסחורה. חוסר התאמה לדרישות ואיכות ירודה בשלב שלוחות הזמנים של הפרויקטים לוחצים מאוד, מאיצים לקבל מעגלים מודפסים לא מתאימים ולהשתמש בהם כפי שהם. גם במקרים בהם המעגלים עוברים את בדיקות הקבלה ונראים באיכות מתאימה, אין הם תמיד עומדים במבחן הזמן הארוך. זאת, בשל העובדה שהחומרים שהשתמשו בהם, תהליכי הייצור ופרוצדורות הבקרה לא מבטיחים אמינות גבוהה לטווח ארוך של המעגלים שנרכשו “בזול”.
ישנם גורמים נוספים שיש לקחת בחשבון כששולחים מוצרים לייצור במדינות שאינן שומרות על זכויות היוצרים ומסכנות את הידע שפותח בחברות. חברות הרגישות יותר ל-IP שלהן, טוב יעשו אם יישארו במערב. חסכון כספי מועט ירד לטימיון כאשר חברות סיניות יעתיקו את המוצר ויתחילו למכור גרסאות זולות שלו בשוק.
בהתאם לעבודת מחקר שפורסמה על ידי BCG בארה”ב בשנה שעברה, קיימת תופעה מובהקת של “reshoring”, החזרה של הייצור מהמזרח הרחוק לארצות הברית. תופעה זו צפויה להתרחב גם לאירופה וכמובן גם לישראל. כשלוקחים בחשבון את העלויות הכוללות של שרשרת ההספקה ולא רק את הפרש העלויות בעבודה, מסתבר כי ההבדלים הכוללים בין בחירה לייצר בסין לבין ייצור במערב, אינם גדולים במיוחד. הרווח הישיר והעקיף של החברות המזמינות את המוצרים גדול מאוד. התקשורת המשופרת עם היצרנים הישירים מסייעת להם לתכנן את המוצרים טוב יותר, כך שהייצוריות המשופרת עצמה, מורידה את מחיר המוצר ומגדילה את התנובה בייצור. החברות המערביות אכן מסייעות בהכנסה של טכנולוגיות חדשות, חומרי גלם חדשים ופתרונות משופרים לתכנונים שלהם.
היצרנים במערב מבינים את המגמה ההולכת וגוברת ומאיצים אותה על ידי השקעה באוטומציה בייצור, במכונות ובשיטות ייצור חדשניות על מנת להוות תחרות מתאימה. מהצד השני מצטרפים השינויים הגדולים העוברים על השוק הסיני, עלייה רציפה בשכר, עלייה של העלויות הסוציאליות, מחסור בעובדים מיומנים ותחלופה גדולה מאוד של עובדים. ניתן לראות כי התעשיות המתקדמות יותר והתעשיות הנדרשות לאמינות גבוהה לטווח ארוך, לא יוצאות למזרח, אלא נשארות לייצר במערב, גם בכמויות הגדולות. התחזית היא כי התופעה תתרחב לתחומים אחרים ונראה את הייצור חוזר למערב, תחילה לארצות הברית ולאחר מכן גם לאירופה ואלינו.
רוברטו טולמן, משנה
למנכל, אלטק בע”מ
)מקבוצת ניסטק(
