87 אחוז מהישראלים גולשים באינטרנט, בין אם במחשב, בטלפון הסלולרי או בטאבלט; 14 אחוז גולשים רק במכשירים ניידים (סלולר וטאבלט) ואילו 8 אחוזים רק במחשב שולחני – כך עולה מסקר מקיף שהזמין איגוד האינטרנט הישראלי (ע”ר) על השימוש שעושים הישראלים באינטרנט. נתון זה תואם את מדד המוכנות הדיגיטלית העולמי שפורסם לאחרונה, ובו ישראל מדורגת במקום ה-20 מתוך 143 מדינות מבחינת השימוש בפועל באינטרנט.
13 אחוז מהישראלים אינם גולשים כלל באינטרנט. 47 אחוז מתוכם הסבירו שהם אינם גולשים מסיבות דתיות. 29 אחוז אמרו שהאינטרנט לא מעניין אותם ורק 23 אחוז אמרו שהם לא גולשים כי הם לא יודעים איך לגלוש באינטרנט או להשתמש במחשב.
בסקר התבקשו המשיבים על ידי האיגוד לדרג מהם הדברים שהכי מלהיבים אותם באינטרנט: 27 אחוז נלהבים מעושר המידע ברשת; 23 אחוז אוהבים בראש ובראשונה את היכולת ללמוד דברים חדשים ו-21 אחוז ציינו כי האפשרות לתקשר עם אנשים בכל העולם היא היתרון העיקרי ברשת. 13 אחוז חושבים שהאפשרות להגיע למידע מכל מקום ללא צנזורה היא החשובה, ו-8 אחוזים בלבד ציינו שהדבר שהכי מלהיב אותם באינטרנט הוא שרוב הפעילות בחינם.
כמו כן, התבקשו המשיבים לדרג מהם הנושאים שהכי מדאיגים אותם באינטרנט. 36 אחוז השיבו כי הם חוששים בעיקר מהפגיעה בפרטיותם, כמו גם מגניבת מידע אישי או הפצת נתונים אודותיהם. 23 אחוז דירגו כדאגה הגדולה ביותר את הפגיעה בקטינים באינטרנט. 12 אחוז ציינו כי עבורם החשיפה לעבירות הונאה והאקרים היא המדאיגה ביותר. 11 אחוז אינם מודאגים כלל מהשימוש באינטרנט, ואילו 10 אחוזים חוששים מחשיפה לתוכן לא חינוכי, פוגעני או פורנוגרפי. מעניין כי רק 4 אחוזים ציינו כי הם חוששים מביוש (שיימינג) ברשתות החברתיות.
“אלה הם נתונים ראשוניים מתוך סקר מקיף שמטרתו ללמוד לעומק את האופן בו כלל החברה הישראלית – ובפרט מיעוטים – עושים שימוש באינטרנט כיום”, אמר עו”ד יורם הכהן, מנכ”ל האיגוד. “על בסיס נתונים אלה ניתן יהיה לבסס מדיניות ציבורית, לתעדף פעילות של שיפור ופיתוח פרישת הרשת בישראל, ולספק ידע והדרכה לציבור. אנו רואים חשיבות רבה בשמירת האינטרנט בישראל כמשאב נגיש לכולם, נייטרלי, בטוח ושיוויוני, ובפיתוח הרשת תחת עקרונות היסוד הדמוקרטיים העומדים בבסיסה של ההוויה הישראלית, כדי שתמשיך לשמש כשדרה מרכזית בחיי החברה והכלכלה בארץ”, הוסף הכהן.
הסקר הטלפוני נערך על ידי מכון הסקרים “סטאטנט” בשתי פעימות בחודשים אפריל ומאי 2016 בקרב מדגם מייצג של 1,200 משיבים מכלל האוכלוסיה בישראל. טעות הדגימה היא +-4.6 אחוזים מכלל תושבי ישראל שנדגמו.
