Latest News

ראיון עם אורי נחמני ועמית שרון מייסדי QAZOOM”שוק האלקטרוניקה ייראה שונה לגמרי עוד לפני 2020″

לאחרונה אנו עדים למגמות מרתקות בתעשיית האלקטרוניקה העולמית, כאשר חלק משמעותי מהיצור העולמי, המתמקד במפעלי הענק באזור דרום/מזרח סין, בורח מהמדינה ויוצא למדינות נוספות באסיה, אשר מתפתחות בקצב מואץ.

עמית שרון ואורי נחמני, בעלי נסיון מצטבר של כ-25 שנים בתעשייה הסינית, הקימו לאחרונה את Qazoom – חברת הייטק ישראלית המאפשרת לבעלי עסקים בארץ לייצר את מוצריהם בסין אבל עם רמת הפיקוח והאיכות שקיימת בישראל. למעשה זוהי פלטפורמה דיגיטלית לשירותי בקרת איכות ופתרונות ייצור בסין. הפלטפורמה ייחודית בכך שהיא גם יודעת להתאים ללקוחות אנשי מקצוע מתחום ייצור ספציפי הממוקמים בקרבה למפעל.

כינסנו לראיון את נחמני ושרון כדי לשוחח על האתגרים החדשים שמחכים לחברות ישראליות המייצרות בסין, ועל הטרנדים האחרונים בעולם הייצור וניהול הספקים.

 האם קל יותר לייצר היום בסין בהשוואה לעשור הקודם?

שרון: “תלוי מאיזה אספקט. מצד אחד קל יותר להיכנס להתקשרות עם מפעל, הסינים הצעירים כבר דוברי אנגלית ורובם עבדו עם זרים. יש גם התקדמות טכנולוגית מצד מפעלים רבים. מאידך ב-5 שנים האחרונות ישנן בעיות חדשות ומאתגרות מאוד כגון עלייה עקבית בעלויות הייצור באיזורי הסחר הפופולאריים במזרח סין. הדבר נובע מסיבות מגוונות, יוקר המחייה המקומי, עלות הנדלן למפעלים, אכיפה של זכויות העובד (שעות עבודה, תשלום ביטוחים וכדומה), אכיפת תקני איכות הסביבה, ועוד. הכל מתורגם להוצאות כבדות יותר של בעלי המפעלים שמעלים מחירים. העליה במחירי היצור היא אתגר מרכזי וכאב ראש לא קטן עבור מנהלי הרכש במערב. אבל מעט השתנה בסין בחמישים השנה האחרונות. בתחום מוצרי הצריכה צמחה תעשיה מנוונת שנראית היום בדיוק כפי שנראתה לפני חמישים שנה ואין לחברות כלי פיקוח טובים יותר על הספקים שלהם היום בסין מאשר לפני חמישים שנה”.

זה הולך להשתנות לדעתך?

שרון: “כן, חד משמעית. השינוי כבר החל, והוא מאיץ. השוק בסין ובאסיה בכלל יהיה שונה לחלוטין בשנים הקרובות. אנחנו רואים את הכניסה של טכנולוגיות חדשות, חיישנים ואפילו מערכות מבוססות מציאות מדומה ומציאות מוגברת. בבקרת האיכות למשל – אנו נראה מערכות וידאו ואפליקציות המזרימות ללקוחות מידע בזמן אמת. הלקוח לא יסתמך על אימייל מהספק או על עובדי המשרד שכותבים דוחות ידנית, אלא על עובדות מצולמות וזרימת מידע מדויק מהמפעל בצורה מתקדמת יותר. יש כאן המון מידע שמצריך ניהול ותגובה מהירה של הלקוח. כיום מידע זה זורם בצורה מאוד לא טכנולוגית בלשון המעטה”.

מעבר לנושא האיכות כיצד מתמודדים עם ההתייקרות של הייצור בסין? האם ויאטנם הודו ואינדונזיה באמת מציעות פתרון ליצרני אלקטרוניקה למשל?

נחמני: “אנחנו נמצאים למעשה במצב שבו תעשיות עוברות למדינות אחרות באסיה, כאשר היצור הסיני על מנת להשאר תחרותי מנסה לייעל את תהליכי היצור ולעיתים להשתמש בטכנולוגיות מובילות. לחברות הייטק וחומרה מערביות האתגר גדול יותר כיון שטרם קמה אלטרנטיבה ראויה לסין”.

האם עדיין ישנן בעיות-איכות בייצור בסין או שאנו כבר אחרי השלב הקשה של חינוך מפעלים?

נחמני: “ייצור הוא תהליך מהמורכבים שיש, ולכן מטבעם של דברים משהו תמיד ישתבש במהלך מחזור ייצור. בסין הדבר נכון שבעתיים. פערי התרבות משחקים תפקיד חשוב בשליטה בספקים. נכון, המפעלים בסין משתכללים ומתקדמים מדי שנה,אך למרבה ההפתעה בעיות איכות בייצור בסין אינן פחתו בעשור האחרון. ישנו גורם מרכזי שטרם התעצב מחדש –והוא הגורם התרבותי. בכל מדינה שהיא לא מדינת האם שלך יהיה לך מאתגר לייצר, אבל מדינות אירופיות הרבה יותר קרובות אלינו מפן התרבותי אל מול אסיה שהיא יקום אחר מהמון בחינות. באסיה בולטות תופעות כמו דוחו״ת ומידע מסולפים, נתונים מעורפלים, ופוליטיקות פנימיות בין מספר שותפים במפעל מסוים בסין. כל אלה הם חלק מהבעיה איתה לקוחות מתמודדים ואין זה משנה אם אתה חברת אלקטרוניקה ענקית עם אופרציה בכל רחבי סין, או יבואן בדים קטן. התופעות האלה לא נעלמו ולא ייעלמו כל עוד המידע מועבר על ידי המפעלים עצמם.טכנולוגיות של העברת מידע חכם בזמן אמת עשויות לפתור את מרבית הבעיות הללו ולהגביר את השקיפות והאובייקטיביות אבל מהפיכת הייצור הבאה היא למעשה חלק ממהפיכת המידע”.

איזו ברירה יש למעשה לחברות שרוצות לשמור על מחיר קניה נמוך מבלי להתפשר על האיכות?

שרון: “אנחנו נשאלים על כך לא מעט. ההבנה שמחיר הקנייה הוא קריטי להישרדות תחרותית של לקוחות היא ברורה אבל לא צריכה להיעשות בכל מחיר ובמהירות. יש לבצע מערכת ניהול סיכונים מפורטת לפני שעושים מהלכים מסוג זה. חברות רבות מייצרות את אותו מוצר או טכנולוגיה במשך כמה שנים ברציפות ולכן כל הזמן יחפשו הוזלה מספקים. מנהלי רכש מצויים תחת לחץ ונדרשים להציג התייעלות במחיר – אך כיום הדבר כמעט בלתי אפשרי לאורך זמן כיון שישנה התייקרות בכל תהליכי היצור והלוגיסטיקה. מנהלי רכש שפועלים ‘על אוטומט’ על פי אסטרטגיה זו, מסכנים את מוניטין החברה שלהם”.

אז מהי האסטרטגיה הנכונה?

שרון: “אין אסטרטגיה אחידה הנכונה לכולם. כל חברה ותחום יצור הם עולם בפני עצמו. מהסתכלות רחבה שלנו ניתן לזהות שחברות שאימצו חדשנות בתחום הייצור, הצליחו הרבה יותר לאורך זמן והעלו את אחוזי הרווח בצורה משמעותית. חדשנות באה לידי ביטוי לא רק בעיצוב חדש של מוצר קיים, אלא גם ובעיקר בהבנת תהליכי היצור והאפשרויות בסין ובאסיה. לעתים נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא, לדוגמא ניהול מסונכרן של קו אספקה ממזרח ומערב המדינה בו זמנית”.

אבל האם מגמת האוטומטיציה העולמית לא הולכת לייתר את הצורך בבקרה אנושית?

נחמני: “לא בטווח הנראה לעין. ייצור הוא דבר מורכב שעדיין מצריך הרבה התערבות אנושית. המטרה היא לאפשר ללקוחות לשלוט בייצור בכל מפעל, באופן דינאמי, בלי להקים אופרציה מקומית ליד כל מפעל, אבל זה ניתן לבצע בלי לוותר על הרכיב האנושי. בעשור החולף חברות מערביות פיזרו הון עתק על אופרציות באסיה וזה לא תמיד הועיל להן בהכרח. השוק עובר יותר ויותר למודל משולב של מיקור חוץ עם טכנולוגיה, כיון שהייצור נודד גם הוא בקצב מהיר מבעבר. בסופו של יום חברות לא יכולות לפתוח משרדים חדשים באסיה ליד כל ספק. אין בכך שום יעילות והגיון, מה שגם הדבר מצריך התגברות על בירוקרטיה מקומית ועלות יקרה מאוד. ישנה מגמה הולכת וגדלה של סגירת משרדי ניהול קדמיים של חברות קטנות ובינוניות ומעבר לעבודה מול פרילנסרים או חברות אאוטסורס מקומיות, והמגמה תגדל ככל שהטכנלוגיה תספק את הכלים ואת הבטחון לאנשי הרכש וההנדסה במערב”.

מערכת ניו-טק

תגובות סגורות