כמעט מיליארד שקל הושקעו, מספר החברות הוכפל, והמדינה מהמרת על תחום חדש – ביו־קונברג'נס
לאחרונה פרסמה רשות החדשנות דו"ח אמצע לתוכנית הלאומית לביו־קונברג'נס. מעבר לשורת הנתונים, הדו"ח מציג תהליך רחב יותר: ניסיון ממוקד להפוך תחום מדעי מפוצל לתעשייה של ממש.
לפי הדו"ח, היקף הפעילות הכולל בתחום כבר מתקרב למיליארד שקל, משילוב של השקעות ממשלתיות והשקעות פרטיות. בתוך זה, הפעימה הראשונה של התוכנית הלאומית עצמה – לשנים 2023–2027 – מתוקצבת בכ־548.5 מיליון שקל.
במקביל, מספר החברות הפעילות בישראל הגיע לכ־188 בשנת 2025 – כמעט כפול מהיקף האקוסיסטם לפני כחמש שנים.
המספרים הללו אינם רק עדות להיקף השקעה, אלא בעיקר לאופן שבו התחום מתחיל להתגבש – לא עוד כאוסף של מחקרים, אלא כבסיס לתעשייה.
מה זה ביו־קונברג'נס – ולמה זה שונה
ביו־קונברג'נס אינו עוד שם חדש לביוטכנולוגיה. מדובר בגישה שמחברת באופן שיטתי בין ביולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב ובינה מלאכותית, מתוך ניסיון להפוך מערכות ביולוגיות למשהו שניתן לתכנן, למדל ולייצר.
בפועל, זה אומר שינוי עמוק באופן שבו מתבצע מחקר. במקום להתחיל מניסוי פיזי, התהליך מתחיל לא פעם דווקא בסימולציה: מודלים חישוביים, ניתוח כמויות גדולות של מידע ביולוגי, והרצה של תרחישים לפני שנוגעים במעבדה.
כך, במקום לבחון מספר מצומצם של אפשרויות במעבדה, ניתן לסרוק אלפי ואף מיליוני אפשרויות ברמת המודל – ולהגיע לניסוי ממוקד הרבה יותר. התוצאה אינה רק קיצור זמן, אלא גם שינוי באופן שבו מגדירים בעיות מדעיות.
הדבר בא לידי ביטוי במגוון טכנולוגיות: פלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית לניתוח מידע ביולוגי רב־שכבתי (multi-omics), מערכות לתכנון חלבונים ומולקולות, הדפסה ביולוגית בתלת־ממד, ביו־שבבים מתקדמים ואף ניסיונות בתחום הביו־מחשוב.
לא רק בריאות: תחום שמתרחב מעבר לביוטק
אחד הממצאים הבולטים הוא שהתחום כבר מזמן אינו מוגבל לעולמות הבריאות.
לצד יישומים רפואיים, ביו־קונברג'נס נכנס גם לתחומי המזון, החקלאות, התעשייה, הסביבה והאנרגיה. המשמעות היא שטכנולוגיה אחת יכולה לשרת כמה תעשיות שונות במקביל.
אלגוריתם שמנתח מידע ביולוגי לצורך גילוי תרופות, למשל, יכול לשמש גם לפיתוח זנים חקלאיים או לייעול תהליכי ייצור. החיבור הזה בין תחומים מגדיל את השוק הפוטנציאלי ומאפשר לאותן טכנולוגיות להופיע בהקשרים שונים.
לא רק מחקר – ניסיון לבנות תעשייה
התוכנית הלאומית לביו־קונברג'נס נבנתה מתוך הבנה שהאתגר אינו רק מדעי, אלא מערכתי.
היא משלבת מספר גופים ממשלתיים – בהם משרד האוצר, משרד החדשנות, מפא"ת, ות"ת ורשות החדשנות – במטרה ליצור רצף בין מחקר בסיסי, תשתיות, יזמות ותעשייה.
הגישה הזו יוצאת דופן במידה מסוימת: במקום להמתין להתפתחות טבעית של שוק, המדינה מנסה להאיץ תהליך של בניית אקוסיסטם שלם.
תשתיות: הבסיס שלא רואים
בניגוד לעולמות תוכנה, ביו־קונברג'נס תלוי בתשתיות פיזיות מורכבות.
אחת הדוגמאות לכך היא מרכז לביו־התקנים מבוססי צ'יפים, שמוקם בהובלת התעשייה האווירית – שמביאה לתחום יכולות הנדסיות ואינטגרטיביות בפיתוח מערכות מורכבות – ובשיתוף גורמים נוספים. המרכז מיועד לספק שירותי מחקר ופיתוח, תכנון וייצור אבי־טיפוס עבור חברות ומוסדות מחקר.
לצד זאת, הוקם מרכז מולטי־אומיקס בטכניון, המשלב תחומים כמו גנומיקה, פרוטאומיקה ומיקרוביום, ומאפשר לראשונה בישראל מחקר אינטגרטיבי רחב היקף. המרכז כולל גם שילוב של מערכות מידע וניתוח מבוססות בינה מלאכותית.
התמונה הכוללת ברורה: מדובר בהשקעה בתשתית שתאפשר סקייל – לא רק מחקר.
מהמעבדה לשוק: איפה זה כבר קורה
לצד התשתיות, ניכרת גם פעילות עסקית הולכת וגדלה.
חברות בתחום משתמשות בכלים של ביו־קונברג'נס כדי לקצר תהליכי פיתוח, לשפר יעילות ייצור ולהפחית עלויות. בתעשיית המזון מדובר, בין היתר, בגידול תאים לייצור חלבונים; ברפואה – בפיתוח טיפולים מדויקים יותר; ובתעשייה – במעבר לתהליכי ייצור ביולוגיים במקום כימיים.
המשותף לכל הדוגמאות הוא מעבר מגישה ניסויית לגישה מתוכננת יותר, המבוססת על נתונים וחישוב.
עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בתהליך, ורבות מהחברות עדיין נמצאות בשלבים מוקדמים יחסית.
קרדיט: רשות החדשנות
AI בלב התהליך
אחד המאפיינים המרכזיים של התחום הוא השימוש הגובר בבינה מלאכותית.
ביו־קונברג'נס נשען על היכולת לנתח כמויות עצומות של מידע ביולוגי – תחום שבו AI הוא רכיב קריטי. מערכות אלו מאפשרות לזהות דפוסים, להציע כיווני פיתוח ואף לייעל תהליכי גילוי תרופות.
במובן זה, התחום מתחבר ישירות לעולם ה־AI infrastructure: לא רק אלגוריתמים, אלא גם דאטה, כוח חישוב ותשתיות ענן.
רגולציה: ניסיון לצמצם חסמים
תחום הביולוגיה מזוהה בדרך כלל עם רגולציה מורכבת, אך במסגרת התוכנית נעשה ניסיון לייצר מסלולים שיקלו על המעבר ממחקר ליישום.
פיילוטים רגולטוריים לצד מסלולי ליווי ייעודיים נועדו להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים של התחום – המעבר משלב הפיתוח לשוק.
המשמעות אינה בהכרח קיצור מיידי של תהליכים, אלא יצירת ודאות – מרכיב קריטי עבור יזמים ומשקיעים.
Reality check: לא עולם של תוכנה
לצד ההתקדמות, חשוב להכיר גם את המגבלות.
פיתוחים ביולוגיים נוטים להיות איטיים ויקרים יותר מעולמות התוכנה. המעבר מניסוי למוצר מסחרי כולל שלבי ייצור מורכבים, ניסויים ממושכים ואישורים רגולטוריים.
זהו תחום שבו קשה לפעול בגישת “לזוז מהר ולתקן תוך כדי תנועה”.
בין יתרון להזדמנות
הדו"ח מציג את ישראל כמדינה בעלת יתרון יחסי: שילוב של מדעי חיים, יכולות הנדסיות ויכולת חישוב גבוהה, לצד קשרים הדוקים יחסית בין אקדמיה לתעשייה.
עם זאת, התחרות אינה מקומית. מדינות רבות משקיעות סכומים גדולים יותר ומקדמות תוכניות דומות.
השאלה אינה רק האם ישראל מובילה, אלא האם תוכל לשמר את היתרון לאורך זמן.
הון אנושי: תנאי הכרחי
תחום הביו־קונברג'נס דורש כוח אדם רב־תחומי – ביולוגים, מהנדסים, אנשי תוכנה ומומחי רגולציה.
בהתאם לכך, חלק מהמאמץ מופנה להכשרות ייעודיות ולפיתוח כוח אדם מותאם, מתוך הבנה שבלי אנשים מתאימים – גם תשתיות והשקעות לא יספיקו.
בסופו של דבר, התחום עדיין נמצא בשלבי התגבשות, אך כבר עבר את שלב הרעיון. השאלה הגדולה אינה האם ביו־קונברג'נס ימשיך להתפתח, אלא האם יצליח להפוך לבסיס תעשייתי רחב – כזה שייצר ערך לאורך זמן.
קרדיט: על בסיס דו"ח התוכנית הלאומית לביו־קונברג'נס של רשות החדשנות, עם הרחבות מערכתיות
קרדיט תמונת כותרת: רשות החדשנות
