“האינטרנט של הדברים” ככלי להגדלת הפריון בארגון

לאחרונה פורסם נתון מעורר דאגה, בראיון שניתן לכלכליסט עם מייסד חברת הייעוץ AKT, לפיו “הפריון לעובד ישראלי הוא 57% מהפריון לעובד אמריקאי. מלבד ההייטק, שאר השוק מפגר בהשוואה לשווקים אחרים, עם פריון נמוך וכושר תחרות מאוד נמוך”.

חלק מהגורמים להקטנת הפריון והתפוקה של חברות, ובעיקר של חברות תעשייתיות, הם תהליכי עבודה וייצור לא יעילים, המבוססים על טכנולוגיה מיושנת בעלת עלויות גבוהות יחסית. חברות אלו יכולות להקטין משמעותית את עלויות התפעול והייצור שלהן במידה וישלבו את האינטרנט של הדברים (IoT) בתהליכי העבודה. למשל, ממחקר שנערך על ידי הוול סטריט ג’ורנל ואמרסון עלה שהשבתות בלתי מתוכננות, שנגרמות ב-42% מהמקרים בגלל קלקולי ציוד, מסתכמת בעלויות של כ-50 מיליארד דולר בשנה עבור חברות תעשייה, ייצור ולוגיסטיקה.

טכנולוגיות האינטרנט של הדברים ביישומים תעשייתיים, IIoT (Industrial IoT), מאפשרות היום יותר מאי פעם לבצע במהירות אוטומציית תהליכים, וכך לייצר בקלות יחסית חסכון משמעותי ולהגדיל את ההחזר על ההשקעה (ROI). זאת, על ידי היכולת לטפל במכונות ובציוד חיוני בהתאם לרמת הבלאי הספציפית של כל מכונה, במקום בצורה שרירותית לפי זמנים שנקבעו מראש.

לפי דוח של משרד האנרגיה בארה”ב, חיבור IoT עם מכונות והתקנים שונים ברצפת הייצור ובתהליכי לוגיסטיקה מגדיל את ה-ROI הארגוני פי 10, ומוביל לקיצוץ של 25%-30% בעלויות תחזוקה, להפחתה של 70%-75% בתקלות, ולצמצום של 35%-45% בזמני השבתה. על פי דוח של גרטנר[1] מאוקטובר 2016, “עד שנת 2022 ה-IoT יחסוך לצרכנים ולחברות טריליון דולר בשנה על הוצאות תחזוקה, שירותים ומוצרי צריכה”.

בשיטה זו, חיישני IoT במכונה המותקנת למשל ברצפת ייצור תעשייתית יכולים “להרגיש” שהמקדחה שמותקנת במכונה מתבלה, ולייצר התראה אוטומטית לצוות הטכני, תוך כדי שהמכונה שולחת הזמנה עבור חלק חדש אל מערכת ה-ERP, והכל ללא צורך בהתערבות ידנית. בעתיד, בניהול צי הובלות, רכבים יישלחו למוסך רק כשהחיישנים שלהם יתריעו על הצורך בכך לפי מדדים של נוזלי מנוע, רעידות או עובי חגורה – במקום שהרכבים יישלחו לטיפול רק בגלל שהם נסעו מספר מסוים של קילומטרים.

תהליכי תחזוקה אוטומטיים אלה נקראים ‘תחזוקה פרדקטיבית -צופה פני עתיד’, או Predictive Maintenance. במונחי חסכון שעות עבודה, תחזוקה פרדיקטיבית עולה 9 דולר לשעה, בעוד שתחזוקה מונעת רגילה עולה 13 דולר לשעה. אולם, אחד מהאתגרים הגדולים ביותר בהקמתם הוא כיצד ניתן לאפשר מעבר של נתונים בכמויות גדולות (ביג-דאטה) בזמן אמת ממערכות הלוגיסטיקה או מערכות רצפת הייצור (MES) אל מערכות ה-ERP בצורה חלקה, כלומר לייצר אינטגרציה יעילה בין רכיבי ה-IIoT למערכות הארגוניות. כל חלקי הפאזל צריכים להשתלב בתהליך בצורה נכונה, שתאפשר למכונות, התקנים, חיישנים ובני-אדם לתקשר זה עם זה ללא תקלות, מעצורים והשבתות, ותתמוך בפתרון בעיות תוך צמצום מגע יד אדם.

השילוב הזה הוא שמייצר את החסכון הגדול, כי הוא מאפשר לתרגם אוטומטית התראות שמתקבלות מהציוד לכדי פעולות מיידיות, ובכך מונע השבתה של מערכות הייצור, והוצאות מיותרות על תחזוקה מונעת שרירותית. אולם, השילוב הזה הוא גם המורכב ביותר, מכיוון שהוא דורש חיבור יעיל של כל מגוון הטכנולוגיות והיצרנים שקיים במערכות הארגון, עם כל רכיבי רצפת הייצור, וחיבור זה אינו מובן מאליו.

מערכות לוגיסטיקה ומערכות רצפת ייצור שונות מהותית ממערכות ארגוניות כדוגמת ERP. הן מבוססות על פרשנות אחרת של המושג ‘זמן-אמת’ – מערכות ERP לוגיסטיות מתמקדות בניהול האסטרטגי, ומערכות MES תעשייתיות קשורות לביצוע דייקני של תהליכים. אם מנהל תחזוקה או מנהל תפעול נמצא פיסית בסביבת רצפת הייצור הוא מנטר ומתעד תהליכים שמתרחשים, כולל מצב הציוד, ויכול לזהות בעיה ולהפעיל תהליכי תחזוקה מינהלתיים כדי לטפל בה, כולל הזמנת חלקי חילוף ותיאום טכנאי. ברגע שה-MES פועלת בתיאום עם ה-ERP, ולא רק במקביל אליה, התהליכים יכולים להיות מופעלים אוטומטית ויצרני הציוד יכולים להגיב מהר יותר לתנאי הייצור המשתנים במהירות.

בשלב זה, חלק מהארגונים התעשייתיים והלוגיסטיים מחליטים על פיתוח ידני של אינטגרציה, אולם בכך מסתכנים ביצירת עומס על מחלקת ה-IT, שכן הוא עלול להגביל את יכולתה לתמוך בפעילות העסקית של הארגון עצמו. פלטפורמות אינטגרציה הן חלופה טובה לפיתוח ידני, כי הן מספקות סביבה גמישה שיכולה לטפל במספר אינטגרציות בין מערכות מיצרנים שונים בצורה אמינה, ולטייב את התקשורת ביניהן. חלקן כוללות גם יכולות מובנות לניטור וניהול ביצועים, כך שניתן לנהל בצורה אחידה את כל נתוני הביג-הדאטה שנאספים מכל החיישנים והמערכות המחוברות.

ברגע שמחברים את מערכת הלוגיסטיקה למערכות הייצור משלימים את השלב האחרון של האינטגרציה, וכך נוצרת אוטומציה של תהליכי תחזוקת הציוד, כולל הקמת קריאה לטכנאי השטח המתאים במועד הסמוך ביותר. יש כמובן לוודא שרכיבי הביג-דאטה שנאספים מרצפת הייצור מוגדרים תחת רמה גבוהה של אבטחת מידע, שתשמור על הקניין הרוחני של החברה מפני וירוסים והאקרים, וכך גם מידע על לקוחות החברה, ובמיוחד בכפוף לתקינת הפרטיות GDPR.

למרות האתגרים הכרוכים באינטגרציית IIoT בארגון, במונחי שורה תחתונה הם שווים את ההשקעה בהם, שבסופו של דבר מעלה את התפוקה ומייצרת את היתרון התחרותי עבור הארגון.

[1] Gartner, Top Strategic Predictions for 2017 and Beyond: Surviving the Storm Winds of Digital Disruption, by Daryl   Plummer, 14 October 2016

יובל לביא, סגן נשיא לטכנולוגיה וחדשנות, מג'יק תעשיות תוכנה

תגובות סגורות