״לוכד שחקים״ – פתרון מחוץ לקופסא

image_pdfimage_print

חשיבה מחוץ לקופסא היא מושג שרבים משתמשים בו בהקשר הישראלי. מערכת ״לוכד שחקים״ של התעשייה האווירית  ללא ספק עונה להגדרה הזו.  ״לוכד שחקים״, היא מערכת שליטה ובקרה למערכות יירוט נ״מ,  שהופכת את מערכות הנשק להגנה האווירית הוותיקות, למערכות מדויקות ואפקטיביות. השדרוג הזה נעשה באמצעות יכולות שליטה ובקרה מתקדמות והיתוך מידע המתקבל מסנסורים רבים, בהם מערכות מכ״מ חיפוש ובקרת אש וסנסורים אלקטרו-אופטיים מתקדמים. מערכת השליטה והבקרה מספקת נתוני מטרה מדויקים עבור אמצעי היירוט.  היא מנהלת את תהליך איתור האיום והירי בעזרת אלגוריתם מתקדם שבוחר את הדרך היעילה והאופטימלית ליירוט,  בהתאם לסוג המטרה. המערכת שפותחה בתעשייה האווירית, מיועדת לספק הגנה אווירית לטווחים קצרים לכוחות צבא, מפקדות, בסיסים ונכסים בעלי חשיבות אסטרטגיות וכל זאת מול מגוון גדול של איומים מהאוויר.

״אני מכנה את מערכת  ״לוכד שחקים״, כישוף״, אומרת בראיון מיוחד לניו טק אביטל שריפט, מנהלת מפעל  טילים בתעשייה האווירית. ״לקחנו מערכות נ״מ ישנות והפכנו אותן לרלוונטיות, קטלניות ומתאימות לשדה הקרב המודרני. מה שאטרקטיבי מאד ללקוח הוא ש ״לוכד שחקים״,  לא מצריכה כל שינוי במערכת הנשק עצמה, מעבר לחיבוריות לקרון השליטה. ברגע שזה מתבצע, המיירט מקבל את כל נתוני היירוט המדויקים של המטרה״.

קרון הבקרה של ״לוכד שחקים״.. צילום: תעשייה אווירית

הלקוח הראשון שרכש את המערכה הוא צבא של מדינה מאסיה. היקף העסקה שנחתמה באמצע חודש נובמבר האחרון, עומד על 550 מיליון דולרים. את הדרישה המבצעית הציגה המדינה מאסיה לפני כשנה, ולמכרז ניגשו שלוש חברות. הפתרון שהציעה התעשייה האווירית התבסס על מכ״מ גילוי אלקטרו מגנטי מתוצרת אלתא, וסנסורים אלקטרו אופטיים מתוצרת התעשייה האווירית. לצורך ההדגמה יצאו מהנדסי התעשייה האווירית לחפש תותחי נ״מ ישנים, כדי שיוכלו להדגים איתם את יכולות המערכת. התותחים נמצאו בסופו של דבר במוזיאון חיל האוויר בחצרים. הם הובאו למפעלי התעשייה האווירית בבאר יעקב, שם עברו שיפוץ יסודי. בשלב השני הם עברו ניסויי ירי, ורק אחר כך חוברו למערכת ״לוכד שחקים״. הלקוח הגיע לארץ לבחון את המערכת בפעולה.

״מבחינת הצרכן מדובר בפתרון אופטימלי״, אומר ראש הפרויקט אבי ידיד. ״למעשה אנחנו מאריכים  חיים למערכות שהיו צריכות לצאת משירות. החיסכון התקציבי כאן הוא אדיר. המערכות נשארות מבצעיות וכל שצריך הוא לרכוש את קרון השליטה, ולבנות חיבוריות רשתית בינו לבין המיירטים. מעבר לפתרון שהצגנו ללקוח מאסיה, הוכחנו שהמערכת  יכולה לעבוד עם מגוון גדול של מערכת  נ״מ : תותחים, טילים ואפילו טילי כתף לכל סוגיהם, מערביים ומזרחיים״.

אביטל שריפט, מנהלת מפעל טילים,
תעשייה אווירית

בהדגמה שנעשתה ללקוח מאסיה, ירו התותחים לעבר טיסן בגודל של 2.5 מטרים. מטרה שנחשבת לקטנה מאד, איטית  וקשה לאיתור.

״האלגוריתם בקרון הבקרה למעשה עושה אופטימיזציה בכל הפרמטרים״, מוסיף ידיד. ״הוא קודם כל מזהה את המטרה ומסלולה. אחר כך מתחיל בשרשרת חישובים הכוללת : מהירות, זווית,   רוח, טמפרטורה, וזוויות. רק לאחר החישוב הזה הוא מעביר לאמצעי היירוט את הנ.צ המדוייק. פרמטר נוסף של המערכת הוא בחירת אמצעי היירוט. כאמור, ניתן לחבר לה מספר מערכות נשק  שונות. האלגוריתם בקרון השליטה בוחר את האמצעי האופטימלי ליירוט מבין כל המערכות, ומשגר את פקודת הירי. על ידי כך האפקטיביות של כל מערכות הנשק עולה, והירי המיותר נמנע״.

עד כה הותאמה מערכת ״לוכד שחקים״ לעשרה סוגים שונים של מערכות טילים, ומספר דומה של תותחי נ.מ. לשאלה האם היא בנויה מארכיטקטורה פתוחה כך שתוכל להתממשק עם מערכות נשק אחרות אומרת אביטל שריפט: ״היכולת הזו היא לא יכולת של plug and play במובן הקלאסי. אבל, זו מערכת שבעזרת התאמות מינוריות ובזמן קצר, יכולה להתאים את עצמה כמעט לכל מערכת נשק שנמצאת היום בשימוש  ובעיקר בעלות זולה מאד, בהשוואה לכל מערכת נשק אחרת באותה רמת אפקטיביות״.

בעניין הזה מדגיש אבי ידיד כי הגמישות של הלקוח באה לידי ביטוי גם בהחלטה, מה להכניס תחת השליטה והבקרה של ״לוכד שחקים״. ״הלקוח יכול להפעיל במקביל גם מערכות אחרות, ובשלב מסוים להחליט להכניס אותן לתוך השליטה והבקרה של ״לוכד שחקים״. צריך להבין את הספקטרום הרחב שהיא מעניקה ללקוח, מתותחי נ״מ 23 מ״מ ישנים ועד לטילי נ״מ לטווח של 150 ק״מ״.

אבי ידיד, ראש מינהל מערכות הגנה
קצרות טווח, מפעל טילים התעשייה האווירית

כאמור מערכת  ״לוכד שחקים״ יודעת להתממשק גם מערכות טילי כתף לטווחים קצרים. המפעיל מקבל מעין טאבלט שעליו מוצגים נתוני הירי. מעבר למפעיל בקרון יש יכולת  לדבר ישירות עם היורה בזמן אמת.

״טילי כתף הם דוגמא מצויינת לאפקטיביות של ״לוכד שחקים״, ממשיך ידיד. מחקר ביצועים שערכנו מתברר שבעיית המפעיל היא בדרך כלל התמצאות במרחב. כאשר המטרה מהירה קשה מאד לזהות אותה בעין, ולעיתים כאשר הוא מזהה אותה, זה מאוחר מידי לירי. ״לוכד שחקים״ מונעת את המצב הזה, ומפעיל הטיל מקבל נתונים מדויקים בכל הקשור למיקום וזווית, לעיתים עוד לפני שהמטרה נכנסת לטווח״.

על פי התעשייה האווירית, המערכת נמצאת בימים אלה בבחינה בעוד מספר צבאות בעולם. אין ספק שהפוטנציאל  המסחרי שלה גדול. על השאלה לאן עוד ״לוכד שחקים״,  יכולה להגיע מבחינת הביצועים, עונה שריפט : ״כל מערכת נשק שניתן לחבר לה תקשורת נתונים. מעבר לזה אנחנו מביטים קדימה ומפתחים גרסה שלה לנשק מתקדם, למשל תותחי לייזר. זה נשק  שאמנם נמצא עדיין בפיתוח, אבל כאשר הוא יגיע למבצעיות, ״לוכד שחקים״ יהיה שם מוכן להתחבר אליו״.

 

אמיר בר-שלום

תגובות סגורות