דוח מסע לירח – יומן מסע יומיומי של “בראשית” החללית הישראלית הראשונה

image_pdfimage_print

21.03.19

אתמול בשעה 14:30 הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצע מהלך לשינוי המישור למסלולה של בראשית אל עבר הירח.
יואב לנדסמן מהנדס בכיר ב-SpaceIL מסביר: “השוני משאר התמרונים, שבהם האצנו את החללית כדי להגדיל את המסלול, הפעם שינינו את המישור של המסלול, כדי לשנות מעט את הזווית שלו וכך נגיע למסלול הירח בדיוק בזמן ובמקום האופטימאליים”.
אפי מנהל הפרויקט מטעם תעשייה אווירית מוסיף: “עד היום עשינו שלושה תמרונים מרכזיים שהגדילו לנו את הגבהים. הפעם עשינו תמרון שמטרתו ליישר את המסלול שלנו כדי שהירח ילכוד אותנו באופן מיטבי”. מצורף סרטון הסבר

דוח מסע לירח # 6 בראשית בדרך לירח- תמרון מוצלח נוסף!

היום בשעה 14:30 בוצע תמרון מוצלח של בראשית על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית.

בראשית בדרכה למסלול אליפטי המתאים למפגש המתוכנן עם הירח, בו הנקודה הרחוקה מכדור הארץ הינה במרחק כ- 405,000 ק”מ .

במהלך התמרון הופעל המנוע הראשי של ‘בראשית’ במשך כ- 60 שניות.

מערכות החללית מתפקדות כמצופה, היא מתקשרת עם חדר הבקרה ביהוד,  צוותי הבקרה וה flight dynamic המנהלים את תכנון המסלול הצליחו למזער את הקשיים בעוקבי הכוכבים על ידי התאמת תצורת ההפעלה של העוקבים כך שבכל שלבי התימרון העוקבים יופנו לחלל ולא אל השמש או כדור הארץ.

ככל שהמסע בחלל נמשך כמות הדלק במיכלי החללית יורדת ולכן השבוע הפעלנו גלגל תנע שמייצב את תנועת החללית כדי ששיכשוך הדלק במיכלים לא יטלטל אותה.

הצוות ההנדסי נערך לביצוע מספר תמרונים קטנים לטיוב מסלול החללית בדרך ללכידת הירח הצפויה ב 4 לאפריל.

07.03.19

דוח מסע לירח # 5
תמרון מוצלח נוסף לבראשית

היום בשעה 15:11 בוצע תמרון מוצלח של בראשית על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית.
בראשית בדרכה למסלול אליפטי בו הנקודה הרחוקה מכדור הארץ הינה במרחק כ- 270,000 ק”מ.
התמרון היה מורכב בשל הצורך להתמודד עם מגבלות עוקבי הכוכבים ועם זאת בוצע בהצלחה על פי התכנון. במהלך התמרון הופעל המנוע הראשי של ‘בראשית’ במשך כ- 152 שניות.

התמרון הבא צפוי בתוך כשבועיים.

05.03.19

במרחק 37,600 ק”מ מכדור

הארץ בדרך אל מרחק 131,400 ק”מ מכדור הארץ מצלמת הסלפי של בראשית צילמה את כדור הארץ.
האזור המצולם הוא אוסטרליה והצילום נעשה תוך כדי סיבוב איטי מאוד של החללית.

זהו הצילום הרחוק ביותר שצולם על ידי כלי ישראלי!

בתמונה רואים לראשונה את הלוח המתקן על גבי החללית עם
דגל ישראלעם ישראל חי
Small country Big dreams

ישראל בדרך לירח

דוח מסע לירח #  4 | 28.2.19
לאחר השלמת הבדיקות והבחינה של תופעת האתחול במחשב המשימה ויישום מנגנוני ההגנה, בוצע הערב תמרון מוצלח בשעה 21:30 והחללית בדרכה למסלול אליפטי בו הנקודה הרחוקה מכדור הארץ הינה במרחק כ- 131,000 ק”מ.
התמרון בוצע על פי התכנון ובמהלכו הופעל המנוע הראשי של ‘בראשית’ במשך כ- 4 דקות.
התמרון הבא צפוי בעוד כשבוע.

תדרוך חדר הבקרה לקראת התמרון:

דוח מסע לירח #3

אמש, יום שני ה 25.2 סמוך לחצות תוכנן להתבצע תמרון נוסף של בראשית בקרבת כדור הארץ, באזור ללא תקשורת. במהלך קדם התמרון מחשב החללית ביצע אתחול לא רצוני שהביא לביטול אוטומטי של התמרון. הצוותים ההנדסיים של SpaceIL והתעשייה האווירית מנתחים הנתונים ולומדים התופעה. בשלב זה מערכות החללית פועלות היטב, למעט הבעיה הידועה בעוקבי הכוכבים. למרכז הבקרה יש קשר עם החללית כמתוכנן והיא ממשיכה במסלולה הקודם עד לתמרון הבא, על מועדו נעדכן בהמשך.

24-02-2019

דוח מסע לירח # 2

היום בשעה 13:29 הושלם בהצלחה ביצוע תמרון ראשון של בראשית על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית.

התמרון תוכנן תוך שילוב המגבלות שזוהו בעוקבי הכוכבים לאחר השיגור.

זו הפעם הראשונה שהופעל המנוע הראשי של בראשית- ההפעלה עברה בהצלחה!

התמרון בוצע במרחק 69,400 ק”מ מכדור הארץ למשך 30 שניות ויביא להגדלת המרחק בנקודה בה החללית תהיה קרובה לכדור הארץ לכ – 600 ק”מ. ( מבצעים את התמרון בחלק הרחוק מכדור הארץ כדי להרחיקה בחלק הקרוב

22-02-2019

עקבו אחר מסלולה של בראשית בזמן אמת !

עקבו אחר מסלולה של בראשית בזמן אמת !

דוח מסע לירח# 1

אחרי השיגור המוצלח היום לפנות בוקר ופריסת רגלי החללית. בראשית החלה את המסע לירח. החללית הייתה במרחק של 69,400 ק”מ ומתחילה לנוע חזרה לכיוון הקפת כדור הארץ הראשונה.

בינתיים על כדור הארץ המהנדסות והמהנדסים בחדר הבקרה של SpaceIL והתעשייה האווירית ערכו בשעות האחרונות בדיקות מרובות במסלול InOrbitTest וזיהו שבעוקבי הכוכבים, המסייעים בניווט, יש רגישות גבוהה לסינוור על ידי קרני השמש והנושא נבדק.
ביום ראשון צפוי להתחיל התמרון
הראשון סביב כדור הארץ.
#ישראלבדרךלירח

בוקר בשעה 03:45 החללית הישראלית בראשית שוגרה אל הירח

בשעה 04:23 החלו להתקבל הנתונים הראשונים מבראשית

בשעה 04:25 נפרסו רגלי החללית בהתאם למתוכנן

בשעות הקרובות יתקיימו בדיקות במסלול ובראשית תחל בשיוט ובמסע אל עבר הירח

מר מוריס קאהן נשיא עמותת SpaceIL:“השיגור המוצלח שם את ישראל על המפה – כבר עכשיו  עשינו היסטוריה. אנו מצפים למסע מדהים בן 60 ימים, בכדי לרשום היסטוריה עולמית. כולנו מחזיקים אצבעות לבראשית. תודה לצוות המדהים של ספייס אי אל והתעשייה האווירית. ישראל על המפה והפעם בחלל”

עידו ענתבי מנכ”ל עמותת SpaceIL“הגענו לשיגור עם חללית מוכנה ובדוקה, בדרכה למשימה מאד מאתגרת. אני גאה בצוותיSpaceIL והתע”א, שהביא להישג הזה על יד עבודה מקצועית, נחישות ושיתוף פעולה. אם הכל יעבור כהלכה, תיכנס החללית למסלול שיוט מסביב לכדור הארץ כשעה לאחר השיגור. במהלך החודשיים הקרובים תעשה החללית את המסלול המאתגר בדרכה לנחיתה על הירח”

נמרוד שפר מנכ”ל התעשייה אוויריתהבוקר שיגרנו לחלל בהצלחה את החללית ‘בראשית’, לאחר עבודה קשה ומאומצת, במשך שנים, של המהנדסים והמהנדסות בתעשייה האווירית וב SpaceIL. החזון של מייסדי העמותה, של מר מוריס קאהן, התורמים הנוספים ושל התעשייה האווירית, בא בימים אלו לידי מימוש  כאשר כל ילדי ותושבי ישראל מדברים חלל וטכנולוגיה- זוהי גדולתה האמיתית של בראשית. בהצלחה בדרכך אל הירח!”

 הבוקר, יום ו’ הודיעו השותפות בפרויקט SpaceIL והתעשייה האווירית כי החללית הישראלית “בראשית” שוגרה בהצלחה!

נתונים ראשונים התקבלו בחדר הבקרה ביהוד, רגלי החללית נפרסו בהתאם למתוכנן והחללית החלה בבדיקות בתוך המסלול תוך כדי שיוט אל הירח. בימים הקרובים יערכו בדיקות לכל תתי המערכות בבראשית ובעוד כ-9 תשע שעות היא תחל בתמרון הראשון ובהקפה סביב כדור הארץ.

הישגיה ההיסטוריים של בראשית:

  • החללית הראשונה שתנחת על הירח ביוזמה פרטית ולא ממשלתית
  • החללית הקטנה ביותר במשקלה
  • פותחה ונבנתה בעלות ותמיכה נמוכה של 100 מיליון דולר בלבד לעומת מיליארדי דולרים בפרויקטים דומים
  • תעשה את המסע הארוך ביותר לנחיתה על הירח , 6.5 מיליון ק”מ
  • תכניס את ישראל למועדון המעצמות המתקדמות ארה”ב (1969), רוסיה (1966) וסין (2013) שהנחיתו חללית על הירח

 

האתגרים העיקריים במסע לירח

חמישה אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח: הראשון, שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו- עבר בהצלחה!

השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עימה בטווח הגדול עד לירח. השלישי, יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל , ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד. הרביעי, שלב לכידת הירח – שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי. האתגר האחרון הינו האתגר המורכב ביותר – הנחיתה רכה על הירח.

מסעה של החללית אל הירח – הארוך ביותר אי פעם

החללית תקיף את כדוה”א במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק”מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים הללו תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה”א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. כשהחללית תילכד במסלול הירחכעשרה ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ותחל תהליך נחיתה שתתבצע אוטונומית. כאמור המסלול ייארך כחודשיים עד הנחיתה הצפויה ב-11 לאפריל 2019.

איך הכל התחיל?

למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, הרי שבבסיסו הינו יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL שלה שתי מטרות עיקריות – האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה.

היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה SpaceIL כי היא תמשיך במשימה.

החללית הראשונה בעולם, שנבנתה במסגרת משימה שאינה ממשלתית

מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי אך במימון כספי תורמים ובראשם מר מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל בתקציב הנמוך ביותר שישוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל שהצליחו להנחית חללית על הירח השקיעו בכך מאות מיליוני דולרים שמקורם במימון ממשלתי.

עצם השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי בפני עצמו, הן עבור מדינת ישראל והן לתעשיית החלל בכל העולם. אם אכן המשימה תוכתר בהצלחה, היא תהווה פריצת טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.

משמעות הפרויקט עבור מדינת ישראל

הנחתת חללית על הירח תביא את ישראל הקטנה להישג יוצא דופן. הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של בתחומי הטכנולוגיה ופותח עבורה הזדמנויות רבות: ראשית בחינוך הדור הצעיר למדעים – מיום הקמתה העמותה פגשה יותר ממיליון תלמידים ברחבי הארץ. שנית, להתפתחות והתקדמות במדע ומחקר ושלישית בהיבט העסקי – אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי ויכולות פיתוח מתקדמות. הצלחתה של ‘בראשית’ – היא סמל להצלחתה של המדינה בתחומים אלו ואחרים.

תהליך הפיתוח והבנייה

תהליך תכנון ופיתוח החללית, כלל עבודה מאומצת של עשרות מהנדסים, מדענים ואנשי צוות. שלב הפיתוח המלא החל ב- 2015 ב SpaceIL ובתעשייה האווירית ונמשך עד 2018. החללית שמשקלה כ- 600 ק”ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח, גובהה של “בראשית” מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. מהירותה המרבית תגיע ל 10 ק”מ בשנייה (36,000 קמ”ש).

דגל ישראל על הירח, סלפי ומשימה מדעית בשיתוף נאס”א, באמצעות סוכנות החלל הישראלית

עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום “סלפי” כדי הוכיח שאכן נחתנו על הירח. כמו כן לחללית משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה – ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאס”א.

קפסולת הזמן- מאגר מידע עצום אודות האנושות כפי שהיא כיום

החללית נושאת עמה “קפסולת זמן” – מאגר מידע עצום -מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית.

קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה ומאחר והחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, ייתכן שיימצא ויחולץ על ידי הדורות הבאים. הקפסולה יוצרה על ידי Arch Mission Foundation (archmission.org) בטכנולוגיה מיוחדת המתאימה להישרדות לאורך זמן ממושך על הירח.

אריזת החללית ושינועה לאתר השיגור בארה”ב

בינואר 2019, החללית נארזה והוטסה לאתר השיגור בארה”ב במבצע לוגיסטי מורכב. היא הוטסה במכולה ייחודית, שעברה שינויים מבניים והנדסיים כדי להתאימה למטען הרגיש. לאחר שהגיעה לנתב”ג, היא הועמסה אל מטוס מטען מבוקר-טמפרטורה וכשנחתה החללית באורלנדו ארה”ב, הובלה יבשתית לאתר השיגור בפלורידה.

אתר המעקב הייעודי של SpaceIL בשיתוף סוכנות החלל הישראלית, שבו ניתן לעקוב אחרי מסעה של החללית:

http://live.spaceil.com/

שותפים ותורמים התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים מר מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.

תגובות סגורות