חדשות היום

ההייטק נוהר צפונה

למעלה מאלף מועמדים, מהנדסים בהווה ובעתיד הקרוב, הגיעו ביום ב’ ה15.04.19,  לפארק הייטק בר לב, לאירוע זרקור ראשון מסוגו בתחום ההייטק בצפון, בשיתוף פעולה של רשות החדשנות עם פארק הייטק בר לב.  האירוע התקיים בהשתתפות אהרון אהרון, מנכ”ל רשות החדשנות, יעל יגרמן לביא יו”ר פארק הייטק בר לב והמנכ״ל רם לוינסון, מתי זינדר מנכ”ל ספירל סלושנס ובכירי חברות הייטק מובילות בהן צ’ק פוינט, פלייטיקה, CyberArk  ואחרות, הבוחנות אפשרות להקים שלוחות בפארק.

יעל יגרמן לביא, יו”ר פארק הייטק בר לב: ” אני שמחה ונרגשת לפתוח את “צפונהייטק”, אירוע התעסוקה הראשון מסוגו באזור הצפון שמטרתו היא להפגיש בין חברות ההייטק המובילות במשק לבין ההון האנושי האיכותי המצוי באזור. בחרתי לכהן כיו”ר פארק הייטק ברלב ולהוביל את הפעילות כאן במטרה להביא 5,000 מקומות תעסוקה בתחום ההייטק לאזור ובכך לשנות את פניו. הבנו שכדי לעשות זאת, עלינו  ליצר סביבת עבודה ברמה הגבוהה ביותר המתאימה לצרכים ולרצונות של עובדי ההייטק ולדרישות הגבוהות של החברות. אני יודעת שישנם הרבה עובדי הייטק מנוסים ובכירים שגרים כאן באזור. רבים מהם נוסעים שעות ארוכות לעבודה, חלק נכבד מתייאש ועוזב את הצפון, אחרים מתפשרים על מקום העבודה כדי להישאר קרוב לבית ואף נוטשים את ההייטק בכלל. ישנם כאן באזור עובדי הייטק, בני דתות שונות, נשים וגברים, שמביאים יצירתיות וחשיבה פורה. עובדים ברמה הגבוהה ביותר. ישנם 35,000 סטודנטים בקרבת הפארק, בטכניון, באוניברסיטת חיפה, באורט בראודה ובמכללות נוספות באזור. הדור הבא של ההייטק הישראלי כבר כאן ויישאר כאן אם רק תהיה לו הזדמנות. מיליון וארבע מאות אלף תושבים גרים במרחק של פחות מחצי שעה נסיעה מהפארק. תתפלאו, לא כל  אנשי ההייטק רוצים לגור ולעבוד באזור המרכז. מספיק להסתכל מסביב כדי להבין שיש רבים שישמחו להישאר בצפון ולעבוד כאן ורבים  עוד יותר שישמחו לעבור לאזור אם רק תהיה להם תעסוקה במקצוע אותו בחרו. השקענו הרבה מחשבה בתכנון הפארק סביב חווית המשתמש ולכן הקפדנו מאד על הפרטים. וידאנו שהגישה עם רכב תהיה נוחה  ושתהיה חניה בשפע. עובדים יכולים להגיע ברכבת ואפילו באופניים ולהתקלח לפני הכניסה למשרד. זהו הבניין הראשון מתוך שמונה מבנים שיקומו בפארק ובו כבר עובדים 200 מהנדסים מרוצים”

אהרון אהרון, מנכ”ל הרשות לחדשנות: “אני מאוד מתרגש להיות כאן. בסך הכל ההסתכלות שלנו כרשות היא לא הסתכלות על הפריפריה כפריפריה,  אלה ההייטק ומה חסר בו, ובעיקר החיבור בין השניים- הייטק ופריפריה. לפי הדו״ח האחרון של רשות החדשנות מלפני מספר חודשים, חסרות 15,000 אלף משרות במקצועות טכנולוגים אשר דרושים לתעשייה, בעיקר תכנה חומרה,  זה הרבה מאוד משרות שחסרות. מצד שני אנחנו מסתכלים מה יש לנו 77% אחוז מסך כל הסטרטאפים נמצאים במרכז, כאשר אני אומר מרכז אני מגביל את המרכז, לממש מרכז זה אפילו לא רחובות ונתניה. אם מסתכלים על מי עובד בהייטק במרכז, הם בעיקר גברים, יהודים ולא חרדים, ופחות יותר זהו. עכשיו, אני שואל אתכם, האם זאת כל אוכלוסיית ישראל ? אני מסתכל על הפוטנציאל של האזור הזה, יש כאן פוטנציאל אדיר- כוח אדם איכותי, יש כאן 7,500 עובדי רפאל ומאות עובדי הייטק ותעשייה ביטחונית שלא נגישה לאוכלוסייה הערבית. מתוך כל הלומדים במקצועות הייטק במכללות ואוניברסיטאות, 18 % זה ערבים, התובנה שהייטק מהווה קרש קפיצה לכל מקצוע, היא תובנה גם של האוכלוסייה הערבית. שאני מסתכל קדימה אני רואה הפרש גדול בין %18 האחוז שלומדים הייטק לבין 3 % שעובדים. מטרת האירוע היא  להפגיש בין שני בעלי עניין חשובים -חברות הייטק צומחות המשוועות לעובדים איכותיים ועובדים מוכשרים המעוניינים בתעסוקה קרובה. אנו מעוניינים לאפשר לחברות לממש את פוטנציאל ההון אנושי האיכותי הקיים בצפון, ולפתוח מרכזי פעילות ותעסוקה במקום. במסגרת התוכנית רשות החדשנות תתמרץ חברות חדשניות לפתוח מרכזי מו”פ בפריפריה. תינתן תמיכה במשך שלוש שנים בגובה 10 מיליון ₪ לחברה, אשר תבצע 80% מהפעילות שלה בפריפריה ו60%  מעובדיה יתגוררו בפריפריה. המסלול מיועד לתמוך בפרויקטי מו”פ חדשניים של חברות צומחות תוך צמצום הסיכון בפתיחת פעילות בפריפריה ע”י תמיכה לשלוש שנים, בשיעורי מענק גבוהים ובמתווה יורד.  לתכנית תתווסף תמיכה בפעילות היערכות בשנה הראשונה והתאמות נדרשות נוספות”.

מתי זינדר מייסד ומנכ״ל ספירל סלושנס אשר כבר פועלת בפארק :  “אני בטוח שכולכם חוויתם לאחרונה את הזירה הפוליטית המבאסת שקיימת במדינה שלנו, יש כאן בעיות קשות בחברה שלנו ובראשן  פילוג בכל החתכים והכיוונים. לדעתי אחת הדרכים שאנו יכולים, כמיצגים של ענף הייטק שרובו חברות מצליחות עם כסף, עם יכולות ועם הון אנושי, אני מרגיש שלנו יש מעבר לכל המתנות  שאנו יכולים לקבל כאן, לנו יש מחויבות  לעשות שינוי ולייצר משמעות לחברות שלנו מעבר להצלחה עסקית. במקום הזה יש לכם הזדמנות לעשות שינוי, לגייס כוח אדם מגוון להביא אנשים מחלקים שונים בחברה, לייצר קידמה ולחבר בין חלקים שונים בחברה המפולגים על בסיס דת לאום והכי חשוב-  לאחות קרעים. אצלנו כל יום שוברים גבולות, כל יום מדברים ערבית ועברית ומתחברים כולם סביב טכנולוגיה. לדעתי מעבר לכל ההיצע המדהים הזה יש לנו כאן במקום הזה הזדמנות להרוויח כסף ומי שמייצג כאן חברה רווחית יכולים להרוויח יותר כסף, הזדמנות לגייס כוח אדם איכותי ובעיקר זה הזווית הקטנה שלי- יש הזדמנות לייצר משמעות לפעילות שלכם בתוך החברות שלכם, עצם ההמצאות כאן, עם יצירת מטרת משותפת שמאחדת בין אנשים ואוכלוסיות מאפשרת לנו כמובילי חברות מצליחות לעשות שינוי במדינה שבה השסעים גדלים ואם אתם מעוניינים לעשות משהו מעבר להצלחה עסקית טכנולוגית אני מזמין אתכם לראות איך הדבר נעשה כאן”.

עלי איוב, מהנדס בכיר בגוגל: ” פארק הייטק בר לב מאמין בגיוון של דעות ורעיונות, מה שלמעשה מהווה תשתית ליצירת מוצרים ושירותים טובים יותר.  עבור עובדי הייטק מהצפון, עבודה בפארק הייטק בר לב, חוסכת 45 דקות נסיעה לכל כיוון, 3 שעות כל יום ולמעשה 4 ימי עבודה שלמים בכל חודש. נסו לדמיין את הזמן הזה חוזר אליכם בחזרה לבילוי עם חברים, משפחה ועבודה”.

ספיר בן הרוש, מנהלת השקעות בפיטנגו ומנהלת קהילת בוגרי 8200 צעירים” אנחנו לא סטרטאפ ניישן, אנחנו תל אביב ניישן, אפילו שרונה ניישן. אם אתה מחוץ לשרונה אתה בבעיה. גם אני בעצמי גרה בהרצליה, אך הייתי מאוד רוצה לחזור לצפון, לגור, לעבוד כאן והכי חשוב לגדל כאן ילדי. אני מכירה את ההון אנושי  בצפון ואין סיבה שלא ננצל אותו כאן. אני חושבת שמבחינת המשרות שיש הרמת טלנט כאן היא באמת  איכותית ומוכשרת. החבר’ה כאן בצפון הם מאוד מוכשרים מתמודדים עם מחסור בעבודות וגם דבר שני השכר הוא הרבה פחות נמוך- כ30 אחוז נמוך יותר, דבר שדורש שינוי.

אביגדור וילנץ, יזם טכנולוגי בכיר: “באתי לגליל לאחר הצבא, למדתי בטכניון והקמנו את כמון, הייתי בין המתיישבים הראשונים שם. לא התחשק לי לנסוע הרבה בדרכים אל לצערי לא הייתה לי ברירה, אז עברתי לאלביט בחיפה. כל יום ביזבזתי 3 שעות וחצי על נסיעות, אז החלטתי לעבור לאלביט בכרמיאל, בתפקיד לכאורה פחות מעניין, הפכנו אותו למעניין לאחר מכן. לאחר מכן, החלטתי להקים משהו משל עצמי, ליד הבית- בצפון. להערכתי, חברות הייטק, יכולות להקים ולבנות מערכות מבוזרות, במקומות שונים, בכלל לא נדרש שכולם יצטופפו במרכז. יש משקל רב לאדם שמוביל את החברה בהחלטה לפצוח סייט במקום כזה או אחר”.

ד”ר ניצה קרדיש, סמנכל”ית בכירה בקבוצת  טרנדליינס ויושבת ראש קרן אגטק סינגפור: ” אני מייצגת חממה טכנולוגית, חממה טכנולוגית יעודה  להשקיע בטכנולוגיות בשלבים מוקדמים, כמובן עושים את זה עם מינוף של כספי המדינה בתחומים של הייטק. נדרשות תשתיות כדי לתת לחברות האלה להגשים את הייעוד שלהם, להגיע לאבני דרך שיכולות לקדם אותם הלאה. בחממה יש לנו 18 חברות בנוסף אליהם יש 14 חברות שיושבות בצפון. רוב החברות שלנו יושבות יוקנעם צפונה בגלל כל התמיכה שאנו נותנים להם באזורים הללו. בהחלט נקודה מבט מדהימה לראות מה קורה באוהל הזה. נקודת המבט שלי היא נקודת מבט מקומית. לדעתי, הדבר הכי יקר ערך ובלתי ניתן להחזרה  זה – הזמן שלנו. גיוון זה מאוד נכון פוטנציאלית אני לא רואה את זה קורה כאן. האב טיפוס של הייטק זה גבר יהודי לא חרדי לבן, ואנו צריכים לעשות את השינו”.

פרופ’ זיאד חנא, מנכ”ל  מרכזי הפיתוח של חברת קיידנס :” החברה הערבית היא חברה ענייה, ולהביא את ההייטק מהמרכז לצפון ללב החברה הערבית זה דבר חשוב מאוד עם משמעות חברתית. זה לא רק הבן אדם הבודד שמרוויח יותר כסף, האקו סיסטם מסביב מתפתח, הפער החברתי מצטמצם. אני חושב שהייטק זה הדבר החשוב ביותר שצריך להשקיע בו ולהטמיע אותו בצפון. החלק החברתי הוא הדבר בחשוב ביותר לא האישי”.

במסגרת האירוע הציגו בכירים בחברות השונות על גבי במת האירוע את פעילותן ואת האתגרים בפניהם הן עומדות, ובזה גם הצורך בגיוס הון אנושי איכותי, ובמקביל הפעילו ביתנים למפגש עם אנשי ההייטק של הצפון, בהם שיקפו את הזדמנויות התעסוקה שהן מציעות. כמו כן הוצגה באירוע בפני החברות הגדולות תוכנית שלוחות בפריפריה של רשות החדשנות במסגרתה יוענקו מענקים לחברות הייטק חדשניות שיפתחו שלוחות בערי הפריפריה ויהוו עוגני תעסוקה בת קיימא. במסגרת התוכנית רשות החדשנות תתמרץ חברות חדשניות לפתוח מרכזי מו”פ בפריפריה.

תגובות סגורות