ANDO . צילום: יח”צ
מה עשית היום כדי שהעולם יהפוך למקום טוב יותר לאדם ולסביבה? זו השאלה ששואל עצמו כל אדם שעובד בחברה המוגדרת כחברת Impact. בשנים האחרונות יותר ויותר חברות טכנולוגיה מפתחות פתרונות שמיועדים לסייע בשיפור מגוון רחב של אתגרים סביבתיים וחברתיים, והן לא עושות זאת בהתנדבות – גם הן רוצות להרוויח. על פי הערכות, כ-12 טריליון דולר זהו הרווח הכלכלי שנוכל לייצר בעולם, אם ניתן מענה ליעדי הפיתוח בר הקיימא שהוגדרו על ידי האו”ם. למעשה, נראה כי ההזדמנויות הכלכליות והעסקיות הכי גדולות של העשור הקרוב נמצאות בפתרון בעיות חברתיות וסביבתיות. ליזמים טכנולוגיים יש יתרון אדיר, מאחר ופתרונותיהם יכולים לתת מענה במגוון רחב של תחומים ושווקים ברחבי העולם, ולכן גם האימפקט החיובי שהם ייצרו יהיה עצום, וכך גם הרווחים שלהם.
ggXYt יהודה אלרם. צילום: יח”צ
ב-4 השנים האחרונות נרשמה צמיחה אדירה בתחומי ה-SocialTech וה-Impact בישראל, כאשר כיום יש כבר יותר מ-400 סטארט-אפים ישראלים שמפתחים פתרונות טכנולוגיים לאתגרים הקשורים לעולמות הבריאות, האנרגיה, החינוך, החקלאות, המזון, הזקנה, איכות הסביבה והמים והכלכלה השיתופית. ואכן, ישנו עניין הולך וגובר מצד יזמים ומשקיעים בתחום האימפקט בישראל. עוד ועוד משקיעים מאמצים לעצמם גישת אימפקט בשנים האחרונות בישראל, במטרה לספק הון ליזמים שמטרתם להגיע לשורה תחתונה כפולה – גם לעשות אימפקט וגם להרוויח מזה יפה. במקביל, גם קרנות הון סיכון “מסורתיות” שזיהו את הפוטנציאל הטמון בהשקעות בטכנולוגיות שפועלות לטובת ה-SDGS – יעדי הפיתוח בר הקיימא שהציב האו”ם, וכבר עושות השקעות ראשוניות בסטארט-אפים ישראלים שכאלה. אולם הזרז המרכזי להתפתחות האקוסיסטם הוא המעורבות ההולכת וגוברת מכיוונם של תאגידי ענק, אשר מתייחסים להשקעות ב-SocialTech וחדשנות ככלי שעוזר להם להגיע ליעדי האימפקט והקיימות שלהם.
הארגון שמוביל בישראל ובמדינות נוספות את פיתוחו של האקוסיסטם היזמי בתחום ה-Impact וה-SocialTech הוא TechForGood, שמהווה צומת מרכזית וגורם מקשר בין היזמים לבין המשקיעים, הקרנות והתאגידים. על רקע העניין הרב שמעורר התחום בארץ ובעולם, בסוף מאי תערך לראשונה את ועידת אימפקט ישראל (Israel Impact Summit), בהפקה משותפת של ארגון TechForGood ו-ACTO, המרכז האקדמי להשקעות אימפקט במכללה למנהל. כראייה לכך שעולם האימפקט בישראל לא רק מתפתח – אלא ממש רותח, מובאות בזאת מספר דוגמאות של סטארט-אפים ישראלים, אשר פועלים בשיתוף עם TechForGood ומפתחים פתרונות טכנולוגיים בתחומים כמו: מניעת זיהומים במערכת השפכים העירונית, פתרון ייחודי למניעת הרג ובזבוז בענף הלול, אפליקציה שיודעת לזהות את מידת הבשלות של הפרי או הירק וגם אפליקציה שמסייעת למטפלים ולאחיות במחלקות הסיעודיות. אלה הן רק דוגמאות אחדות של חברות ישראליות שלפיתוחיהן הטכנולוגיים ישנה השפעה חיובית על האדם והסביבה, וגם פוטנציאל להגיע לשוק עולמי רחב.
Clarifruit . צילום: יח”צ
Kando – הינו סטארט-אפ בוגר יחסית, שפיתח פלטפורמה חדשנית שמספקת פתרון טכנולוגי מקצה לקצה להגנה פרו-אקטיבית 24/7 מפני זיהומים במערכת השפכים העירונית. הנחת המוצא של החברה היא שבזיהומים במערכת המים העירונית יש לטפל לפני שהם יוצרים נזק, ולא להיפך, כפי שמטפלים בזיהומים כיום. הגישה המהפכנית הזו הובילה את החברה לפתח מערכת AI ולימוד מכונה מתקדמת אשר מנתחת את המידע הנאסף על ידי סנסורים שדוגמים את מי השופכין בעיר באופן אוטומטי, תוך דגש על נקודות אסטרטגיות וקריטיות בעיר, כמו מפעלים מזהמים. המידע המנוטר שנאסף בדגימות, עובר אנליזה והמערכת האוטומטית של Kando מתריעה ומנחה את תאגיד המים או את הנהלת המפעל המזהם היכן בדיוק נוצר הזיהום במערכת הביוב העירונית ומה מידת חומרתו. הסנסורים של המערכת מותקנים במארז קשיח בפירים של מערכת הביוב העירונית, וההתקנה היא פשוטה ומהירה ואינה דורשת הקמת תשתיות מיוחדות.
המערכת של Kando מנטרת כל שינוי קל במידת ה-PH (החומציות) של המים הזורמים בביוב והאנטנה הסלולרית המחברת בין הסנסור למערכת יודעת להתריע בפני המנהלים בתאגיד המים או במפעל המזהם רק כאשר מזוהה זיהום. המערכת האוטומטית אינה נזקקת למקורו אנרגיה חיצוני ולכן היא מסוגלת להמשיך ולפעול באופן יעיל במשך שנים רבות, ללא הפסקה, ולשדר את המידע שנאסף ומנותח על ידיה. השימוש בפתרון פורץ דרך זה כבר מיושם בהצלחה ברבים מתאגידי המים בישראל, כמו מי גיחון בירושלים ומי כרמל בחיפה ובמפעלים גדולים כמו טבע. במקרה של חיפה, שנחשבה במשך שנים רבות לאחת הערים המזוהמות ביותר בישראל בשל ריבוי המפעלים המזהמים בה, השימוש בשנה החולפת במערכת של Kando הפחית באופן דרמטי את הזיהומים ועצר לחלוטין מקרים של חדירה פתאומית של מים מזוהמים למפעל השפכים העירוני. גם המשאבים שנדרשים לטיפול בניטור זיהומים, לחשמל ולכוח אדם פחתו באופן משמעותי. המערכת גם יודעת להפיק באופן אוטומטי התראות וקנסות למפעלים המזהמים, וכך מגדילה את כוח האכיפה וההתראה של תאגיד המים.
EggXYt – הסטארט-אפ הישראלי, שזכה כבר בפרסים רבים והכרה עולמית, פיתח טכנולוגיה חדשנית מבוססת אולטרסאונד, אשר יודעת להבחין אם בביצה מופרית גדל אפרוח זכר או נקבה. זאת, עוד בטרם יחלו 21 ימי האינקובציה ובקיעת הביצה ולאחריה הפרדת והשמדת האפרוחים הזכרים, כמקובל כיום. כמו כן הטכנולוגיה מאפשרת להגדיל באופן משמעותי את מספר הביצים שמופנות לתעשיית המזון. בכך הפתרון של EggXyt הינו בעל אימפקט משולש – הוא מאפשר לחסוך את ההרג של 50% מהאפרוחים (הזכרים) שבוקעים, לחסוך את עלויות ההדגרה של מחצית מהביצים המופרות, ולעזור בפתרון בעיית המחסור במזון בעולם, עם תוספת של 7 מיליארד ביצים שזוהו מבעוד מועד כביצים זכריות שראויות למאכל, שכמובן אינן מתאימות לגידול כתרנגולות מטילות. שוק הביצים הוא שוק עולמי ענק ולפתרון הטכנולוגי פורץ הדרך של EggXYt יש פוטנציאל לחסוך למגדלים מאות מיליוני דולרים בשנה.
ClariFruit – הינו סטארט-אפ שפיתח אפליקציה סלולרית אשר מכוילת עם מד אינפרה-אדום, אשר יודעת לנטר ולאבחן את מידת הבשלות והאיכות של פירות וירקות. המערכת החדשנית שפותחה על ידי החברה מאפשרת לכל גורם בשרשרת המזון לדעת בדיוק מה הוא מחזיק ביד. לחקלאי היא מאפשרת לבחור את המועד המדויק לקטיף, לבית האריזה היא עוזרת במיון הפירות על פי טיבם, לרשתות הקמעונאות היא מאפשרת לבחור ולדרג את איכות הפירות שהם מציעים ללקוחותיהם וכמובן לקבוע בהתאם את מחירם, ולנו כצרכנים האפליקציה הפשוטה והיעילה הזו מאפשרת לבחור בקלות את הפירות הכי טובים על המדף. בכך משנה הפתרון הטכנולוגי שפותח בישראל את ההתייחסות לשרשרת המזון החקלאי והופך אותה למדעית, למקצועית ולמדויקת בהרבה ביחס לשיטות שקיימות כיום (שמסתכמות בבדיקות מעבדה יקרות או בניחוש, כלומר במה שרובנו עושים – לחיצה קלה על העגבנייה או מבט על צבע הענבים). השימוש בטכנולוגיה של ClariFruit יוצרת מהפכה של ממש בדרך בה חקלאים לוקחים את ההחלטות החשובות ביותר שלהם – מתי לקטוף את הפרי, ובכך היא מונעת את הבזבוז העצום של כ-50% מהתוצרת חקלאית, שנקטפה בטרם עת או מאוחר מדי, ומאפשרת לפירות שגידלו בעמל רב להגיע לקהל רחב יותר של צרכנים בזמן הנכון.
ggXYt . צילום: יח”צ
BetterCare – הוא סטארט-אפ שמביא את הטכנולוגיה למחלקות הסיעודיות בבתי החולים או בבתי האבות. המערכת הניתנת לשימוש כאפליקציה סלולרית מבוססת ענן המותקנת על המכשיר הנייד של המטפל, מספקת למטפל מידע טיפולי עדכני בנקודת הטיפול, בונה עבורו סדר יום ומספקת לאחות דיווחים על נתונים שנאספו מהשטח באופן מדויק, קריא ופשוט. המערכת מתריעה בפני המטפל או האחות במקרה של סיכון, אי ביצוע משימות או הדרדרות במצבו של הדייר ובכך עוזרת להפוך את הטיפול בחולה הסיעודי לטוב הרבה יותר ממה שאנו מכירים כיום במחלקות הסיעודיות.
הפיתוחים הטכנולוגים השונים של החברות שהוצגו לעיל ועוד רבים אחרים, מהווים דוגמאות לפתרונות חדשניים ובחלקם גם פורצי דרך, אשר האימפקט החיובי שלהם על האדם והסביבה גדול וחשוב מאין כמותו. סר רונלד כהן, מחלוצי השקעות האימפקט בעולם העריך כי ישראל תהפוך בשנים הקרובות מ-Startup Nation ל-Impact Nation, ובהחלט נראה שזה הכיוון – וההזדמנויות ליזמים שרוצים להשתלב בתחום הן עצומות.
