עידן ה 4.0

הבאזוורד החדש-ישן, תעשייה 4.0, שכבר הספיק לצבור לו לא מעט אוהדים, הופך בהדרגה, ולעתים מהר משציפו, מחזון רחוק למציאות עכשווית. אוטומציה ורובוטים, הדפסת תלת מימד, מחשוב לביש ואינטרנט דור 5, הם חלק מהטכנולוגיות שמשמנות את גלגלי המהפיכה שאנו חווים כיום במגוון רחב של תחומי תעשייה

פוליטיקאים ומנהיגי ציבור אוהבים את המונח. ראשי ארגוני עובדים מזכירים אותו בכל אסיפה ועיתונאים ועורכים הקדישו לו מאות אלפי מילים עד היום. נכון. תעשייה 4.0. דוגמית? במסיבת עיתונאים שערכו לא מכבר שרי האוצר, הכלכלה ויו״ר התאחדות התעשיינים, בדיון על תוכנית ״נטו תעשייה״, הסכימו כולם כי כדי להעלות את התעשייה הישראלית על המסלול המהיר לעידן ה-4.0 צריך השקעה של 1.15 מיליארד דולר, שיושקעו בתחומים החל מהכשרות טכנולוגיות בקרב עובדים, עידוד ייצור מתקדם, מו”פ וחדשנות טכנולוגית, מסלולי סיוע לעידוד מו”פ בתעשייה, פיתוח רשת מכוני מחקר ישומיים, הסרת חסמים רגולטוריים ועוד כהנה וכהנה. ״המלצות הצוות הציבורי שהובילו משרדי האוצר והכלכלה והתעשייה, הן למעשה בשורה ממשלתית רשמית על הנעת המהפכה התעשייתית 4.0 בישראל״, שמח לדווח שרגא ברוש, יו״ר התעשיינים, שסיכם את מה שחשבו כולם: “הסביבה העסקית של התעשייה הישראלית צפויה להשתפר באופן משמעותי בשנים הקרובות, ולסחוף איתה תנופת צמיחה, שתבוא לידי ביטוי בהרחבת והקמת חברות תעשייה ישראליות פורצות דרך וחדשניות״. בקיצור: תרופת פלא.

תזכורת היסטורית: המונח 4.0, שהוא צעיר יחסית בזירה (צץ אי שם בתחילת העשור הנוכחי) מתאר את השלב הרביעי בהתקדמות הייצור לאורך ההיסטוריה. שלב 1 התבסס על קיטור והמכונות הראשונות שמיכנו חלק מהעבודה אותה ביצעו באופן ידני. שלב 2 כלל חשמל, קווי ייצור ותחילת ייצור המוני. שלב 3 כלל את התקדמות המחשבים ותחילת האוטומציה, כאשר רובוטים ומכונות החלו להחליף עובדים אנושיים בקווי ייצור והשלב הרביעי – תעשייה 4.0 – הוא הוא העידן בו המפעלי יהפכו למפעלים חכמים, בהם מערכות משולבות סייבר-פיזיות מנטרות את התהליכים הפיזיים של המפעל, ומקבלות החלטות מבוזרות. מערכות פיזיות מוטמעות, כ”אינטרנט התעשייתי של דברים”, מתקשרות ומשתפות פעולה בזמן אמת, גם ביניהן וגם עם בני אדם.

בנייר עמדה של חברת האנליסטים ״דלויט״, מציינים הכותבים כי המהפכה של ״תעשייה 4.0״ משנה מקצה לקצה את הדרך בה חברות וארגונים מתנהלים. ״שינוי כללי המשחק מחייב ארגונים לבחון מחדש אסטרטגיות ולפתח שיטות וכלי עבודה חדשניים כדי להישאר רלוונטיים ולשמר את היתרון התחרותי שלהם״. ארגונים שרוצים לשמור על מעמדם המוביל בשוק, הם אומרים, חייבים לפתח מענה רב ממדי ולשלב טכנולוגיה לאורך כל התהליכים העסקיים שלהם. ״מענה רב ממדי שכזה מורכב בצורה הוליסטית ומכיל שילובים פורצי דרך בין כלים חדשניים למודלי הפעילות, מערכות המידע, התשתיות ואפילו כוח העבודה. המנהלים שיובילו את המהפכה הרביעית יהיו אלו שיבנו יכולות ליבה חדשניות ומבודלות, באמצעותן ישפיעו על המציאות העסקית והסביבה התחרותית בשוק״.

בין הטכנולוגיות אותן מזכיר הדו״ח, כמחוברות בטבור לעידן החדש, נמצאים כמה מונחים טכנולוגיים, שגם הם מככבים באינספור כותרות: IoT, שמדבר במקרה של התעשייה על חיבור בזמן אמת בין שלבי שרשרת האספקה, אבטחת סייבר, שמתייחסת ניהול סיכוני הסייבר שמגן על הרציפות העסקית בתעשייה החכמה, אופטימיזציה וחיזוי, שמתייחסים לטיוב הפעילות ומקסום הערך בזמן הייצור, ביג דטה – ידע כשירות, המשמש כבר כיום להפקת תובנות מעשיות על כלל שלבי הייצור השונים ורובוטים אוטונומיים, בפסי ייצור ובנקודות אספקה. את הדו״ח מסכמים אנשי דלויט באמירה כי ״שילוב טכנולוגיות מעולמות התעשייה החכמה עשוי לסייע משמעותית לכושר התחרות של התעשייה בישראל ואולי אף להבטיח את שרידותה. אנו צופים כי אימוץ של מתודות התעשיה החכמה בישראל יכול להגדיל את התוצר המקומי בכ-25 מיליארד שקלים – פוטנציאל כלכלי משמעותי לכל הדעות״.

משאירים לקובוטים את העבודה השחורה

וינסנט צ׳אבי, סמנכ״ל השיווק לאירופה והמזה״ת, של Universal Robots, יצרנית הקובוטים (רובוטים שיתופיים), אומר כי לפחות מנקודת הראייה שלו, העסק נמצא בכיוון הנכון, בעולם ובישראל כאחד. ״כשמדברים על ׳תעשייה 4.0׳, חייבים לדבר גם על אוטומציה ורובוטיקה… האבולוציה של התעשייה עוברת דרך האינטראקציה שאנו מתחילים לראות כיום בין רובוטים לבני אדם״, הוא אומר. ״הפריחה הגדולה אותה אנו רואים כיום בשילוב קובוטים בתעשייה ברחבי העולם – וגם בישראל – מאפשרת לחברות להתאים עצמן לשינויים הדרמטיים בתחומי הייצור, מהר, בכל זמן וללא הוצאות מיותרות. זאת ועוד: על פי הנתונים של המכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס, שיתוף הפעולה בין

וינסנט צ׳אבי, Universal Robots

רובוטים ואנשים מצמיח בכ-85% את הפרודוקטיביות בתהליכי הייצור לעומת עבודה בנפרד. בהשוואה לרובוטיקה התעשייתית המסורתית, התקנה ותכנות של קובוטים בלא מעט ענפי תעשייה היא תהליך הרבה יותר מהיר והתשואה על ההשקעה עולה מדי שנה״. לדבריו, מאז המהפכה התעשייתית הראשונה, כאשר מכניזציה, מים וכוח הקיטור בישרו את בואה של העבודה האוטומטית, זו שקודם לכן בוצעה באופן ידני, על ידי בני אדם, יותר ויותר עבודה נלקחה מאנשים ועברה למכונות. ״כל התקדמות טכנולוגית – ממחשבים, דרך מחשבים, רובוטיקה והאינטרנט – הביאה עימה עוד אוטומציה״. 

 

 

דו”ח של ארגון הרובוטיקה העולמי (IFR) מציין שהרובוטים כיום מציעים רמות גבוהות של דיוק והקישוריות שלהם תשחק תפקיד מרכזי בסביבות

ייצור דיגיטליות חדשות. הגדלת היצע הרובוטים מאפשרת, ליותר ויותר תעשיינים בכל סדרי הגודל להכניס אוטומציה לקווי הייצור. בארגון מסבירים שאימוץ החדשנות הטכנולוגית הוא היענות המפעלים למחזורי מסחר מהירים ולצורך בגמישות רבה יותר, המותאמת לביקושים מצד הלקוחות. לדבריהם הדור חדש של הרובוטים התעשייתיים יסלול את הדרך לאוטומציה גמישה יותר מאי פעם. לפי תחזית IFR עד שנת 2020 יגדל מספר הרובוטים התעשייתיים הפעילים בעולם בקצב של 14%  בשנה, מ-1,828,000 בסוף 2016 ל-3,053,000 ב-2020.

 

בארגון IFR מעריכים כי טכנולוגיות “תעשייה 4.0”, “אשר מקשרות בין המפעלים במציאות הפיזית לבין המציאות הווירטואלית”, תשחק תפקיד חשוב יותר ויותר בתעשייה העולמית. לאחר שתתגבר על מכשולים כמו מורכבות המערכת והיעדר תאימות נתונים, יוכלו היצרנים לשלב רובוטים לכדי רשתות מפעל נרחבות של מכונות ומערכות.

על פי הדו״ח, יצרני הרובוטים כבר החלו בפיתוח מודלים חדשים של שירותים, המבוססים על נתונים בזמן אמת, שנאספים על ידי חיישנים המחוברים לרובוטים. אנליסטים צופים גידול מואץ של ׳רובוטיקת-ענן׳, שבה נתונים

קאנדאן אוזגור גוק (Kandan Özgür Gök) 

מרובוט אחד מושווים לנתונים מרובוט אחר סמוך, או מרוחק. מחשוב הענן מאפשר לרובוטים מחוברים אלה לבצע את אותן פעולות ולייעל פרמטרים כגון מהירות, זווית או כוח. ב-IFR  אומרים כי טכנולוגיית ה”ביג-דטה” היא זו שתגדיר מחדש את גבולות היכולת התעשייתית החדשה ואת המידה בה ישתלבו רובוטים בתעשייה.

 

לדברי קאנדאן אוזגור גוק  (Kandan Özgür Gök) מנהל הפיתוח העסקי במזה״ת ותורכיה, האחראי גם על ישראל ועל שתי הנציגות הישראליות: סו-פאד ו- ServiTech, החברה רואה בישראל, הנחשבת לחלוצה בלא מעט תחומים – כולל ׳תעשייה 4.0׳, זירה אוהדת לקבלה של קונספט הקובוטים. מנתוני סקר בינלאומי עולה כי בישראל פעילים כיום (בממוצע) כ-31 רובוטים לכל 10 אלפים עובדים – מקום טוב באמצע על המפה הגלובלית, וכשנדרשים לסוגיה של כמה רובוטים נמכרו בישראל במהלך שנת 2018, ההערכה היא שמדובר  בכ-300 יחידות, מתוכם כ-50 קובוטים.  אוזגור גוק מצטט סקר נוסף של חברת Energias מניו-יורק, שלפיו שוק הרובוטים השיתופיים ערוך להתרחבות ולצמיחה בקצב שנתי  של %57.4 CAGR והוא צפוי להגיע לשווי של 4.4 מיליארד דולר עד שנת 2023. ״ הצמיחה הזו מונעת מהרחבת ההשקעות בטכנולוגיות תעשיה 4.0 על ידי התעשייה, המחיר הנמוך יחסית של רובוטים שיתופיים ושיעורי תשואה גבוהים על ההשקעה (ROI)״.

תדפיס לי גשר, בבקשה

תחום נוסף שמוזכר באותה נשימה תמיד, יחד עם ״תעשייה 4.0״ הוא תחום ההדפסה בתלת מימד.

אין ספק. הפוטנציאל הגלום בהדפסת תלת מימד תעשייתית, שובה את הדמיון. מחלקים למנוע סילון ומכוניות פורמולה 1, דרך גשרים על תעלות באמסטרדם ועד כלי נשק. מדובר בתחילתה של מהפיכה בייצור, שמקיפה את כל המערך היצרני, מהמפעלים הקטנים ועד חברות העל הגלובליות. ״למקבלי ההחלטות כבר ברור כיום שלא מדובר בטרנד חולף, המתבסס על מכונות ביתיות שיודעות להדפיס מעמדים לאייפון, או בובות בדמות המדפיס, אלא בטכנולוגיה שתשפיע על אינספור מגזרי תעשייה מסורתיים״, אומר גיא אנגל, מנכ״ל חברת ״קליבר״, המתמחה בתחום ההדפסה בתלת מימד. לדבריו, מאז שחר המהפיכה התעשייתית, ״ייצור״ היה שווה ערך למפעלים, למכונות גדולות, פסי ייצור, או קווי הרכבה. אבל, ההדפסה בתלת מימד מתחילה לאט להטביע את חותמה, כשהיצרנים מתחילים להפנים את הרעיון שהשינוי יכלול לא רק את הדרך בה מייצרים את המוצר הסופי, אלא יביא עימו אינספור מוצרים חדשים ומסעירים, זולים, חזקים, קלים ולעתים קרובות, מותאמים אישית למשתמש הקצה. ״בהווה בו מדפסות תלת מימד כבר יכולות להדפיס לא רק בפלסטיק, אלא בבטון, מתכת, שוקולד ותאים אנושיים, נראה שהאנשים שמאחורי עסקים יצרניים, מפעלים ובתי חרושת, קטנים כגדולים, צריכים להתחיל ולהיערך״.

חברת המחקר הגלובלית PwC שיצאה לבחון את ההיערכות של 100 חברות תעשייתיות יצרניות, לעידן החדש, גילתה כי בשני שליש מהחברות מתבצעים ביום מהלכים להטמעת הדפסת תלת מימד בעסק. ״יש סימנים ברורים לכך שמדובר בטכנולוגיה שעוברת במהירות מהשוליים לזרם המרכזי״, אומרים בחברה. על פי הבדיקה שערכו בשטח, חברות המשקיעות בחומרת הדפסה ובאנשים שיידעו להפעיל אותה, מגלות שקצה השקת המוצרים החדשים עלה אצלן וכי יש יתרון תחרותי גדול ביצירה של מה שנקרא ׳הרצות קצרות׳ (היכולת להפיק מספר מצומצם של מוצרים בהתאמה אישית). ״מעבר לכך, יש גם שינוי בשרשרת האספקה. הרבה יותר פשוט לשנע קבצי מחשב על תוכניות של מוצרים להפקה, מקצה אחד של העולם לקצהו השני, ל׳חוות הדפסה׳ גדולות, מאשר להניע מכולות מלאות ציוד באוניות…״. 70 אחוז מהחברות היצרניות שנדגמו בסקר, מאמינים שבחמש השנים הקרובות, תחום ההדפסה בתלת מימד יהיה אחראי להפקה של לא מעט מוצרי קצה, כשבדרך הם מעריכים ייחסכו הרבה מאוד חומרי גלם, שעות כח אדם ועלויות שינוע, בהשוואה לתעשייה המסורתית של היום.

הפוטנציאל הגלום בהדפסת תלת מימד תעשייתית שובה את הדמיון. מחלקים למנוע סילון ועד כלי נשק

כך לדוגמה, PwC מעריכה כי באחד התחומים שש לאמץ בחום את הטכנולוגיה, ומסיבות ברורות – תחום התעופה, ניתן יהיה לחסוך מעל 3.4 מיליארד דולר מדי שנה בחסכון בחומרי גלם ובתעבורה, וזאת אם הענף יעביר כחצי ממערכי התחזוקה, תיקונים ותפעול להדפסת תלת מימד. במאגד ״עתיד״, המתמקד בפיתוח טכנולוגיות להדפסה תלת מימדית של מבנים תעופתיים עשויים מטיטניום, עוסקים בפיתוח טכנולוגיות גנריות שיהוו תשתית לתכנון וייצור הדפסת תלת מימד של מבנים אופטימליים לתעשיית התעופה הישראלית. המאגד לא עוסק בפיתוח המדפסות, אלא בניצול מדפסות קיימות לתכנון וייצור מבנים תעופתיים מורכבים. החדשנות הטכנולוגית בפעילות המאגד, היא היכולת לתכנן ולייצר מבנים תעופתיים מסובכים גיאומטרית, הניתנים לייצור אך ורק בהדפסה תלת מימדית. “קיים צורך דחוף בקידום הנושא בתעשייה הישראלית מכיוון ששוק מבני הטיטניום המודפסים צפוי לצמוח במעל 30% בשנים הקרובות. זאת עקב הפוטנציאל הגבוה הטמון בה לענות לדרישות העתיד של שוק התעופה”, אמר ליאור זילברמן, יזם המאגד ומנהל המו”פ באלביט מערכות-סאיקלון. “מיום אישור המאגד כבר נרשמו עשרות פניות מצד גופים בארץ ובחו”ל לשיתופי פעולה עימו ובתחומי הפעילות שלו”.

ננו של מתכת

אחת החברות הצעירות שעוררו באחרונה לא מעט סקרנות בזירה הגלובלית, היא חברת ההדפסה הישראלית אקסג’ט, שפיתחה טכנולוגיה ייחודית המשתמשת בננו-חלקיקים בתרחיף נוזלי, לצורך בניה של מודלים תלת מימדיים ממתכת. הטכנולוגיה מהווה פריצת דרך בהדפסה תלת מימדית במתכת, ומאפשרת ייצור מדויק יותר של חלקים מורכבים

חנן גוטהייט, מנכ״ל אקסג’ט

מאוד, בהשוואה לטכנולוגיות הקיימות. לדברי חנן גוטהייט, המנכ״ל, השוק מביע אמון בדרכה של החברה להובלת שוק ההדפסה בתלת מימד במתכת, שוק שצומח בקצב של 50% בשנה ומחולל מהפכה ביכולת לייצר סדרות קצרות של חלקי מתכת מורכבים בתחומי ייצור נרחבים. לדבריו, היכולת להדפיס בדיוק רב וביעילות גיאומטריות מורכבות, הופך את הפתרונות של XJet לאידיאליים עבור תעשיית הרכב, רפואה/רפואת שינים, כלים, חלל ורובוטיקה, בהם יש צורך בחלקים מורכבים וייחודיים.  הצורך יכול להיות לעתים בייצור של חלקים בסדרות קטנות, אך גם יכול להיות תוצאה של צורך בחלק בודד (לא ניתן לייצור בתבנית), ובנוסף, יכול להיות תוצאה של צורך בחלק מאוד מאוד מורכב, למשל, על מנת לשפר יחס של חוזק חומר למשקל.

 

 

לשאלה האם הוא רואה את החברה כלוקחת חלק חשוב במהפיכת התעשייה 4.0, התשובה היא בהחלט חיובית: ״כמות הביקושים לפתרונות שלנו כיום עולה על ההיצע והיא נובעת משינויים בתחום הדפסת התלת מימד – ה-Additive manufacturing בתעשייה כולה… יש עניין רב בתחום אבל לא רק: יש ביקוש לציוד ומכונות שיודעות לעשות את מה שעושות המכונות שלנו. בניגוד לעבר, כשלחברות בתעשייה לא היה כל כך ברור מה ניתן לעשות בהדפסות תלת מימד, כיום אנו פוגשים לא מעט חברות שיודעות בדיוק מה הן צריכות ומה הן רוצות לעשות עם הטכנולוגיה והם צריכים מערכת כמו שלנו שמחד היא פשוטה ובטוחה להפעלה ומאידך יש לה יכולת הדפסה של גופים מורכבים.  הדגש כרגע הוא לא על הוצאה לשוק של כמה שיותר מדפסות, אלא שמירה על האיכות שלנו ועל התמיכה הלא מתפשרת. בסוף היום, אנו יכולים בהחלט לומר שבאנו לחולל מהפיכה בייצור. זוהי ללא ספק פריצת דרך גדולה…״.

הכל לביש

כשמדברים על המהפיכה התעשייתית, מגיעים גם מהר מאוד לשיחה על מחשוב לביש ובעיקר על המשקפיים החכמים… הרעיון, שכיכב באינספור מאמרים וחדשות בשנים האחרונות, כבר  אינו מושג עתידני מעורפל, אלא טכנולוגיה וכלי עבודה יומיומי אותם נראה בקרוב בלא מעט ארגונים ותעשיות – מפסי הייצור במפעלים, דרך לוגיסטיקה ועד אבטחה ומערכות רפואה ובריאות. נכון, לא מדובר עדיין בשימושים הממוקמים במרכז המפה, אבל, סקר טרי מגלה ש-82 אחוזים מהארגונים האירופאיים מצפים שהמשקפיים החכמים ישולבו בתשתיות ה-IT אצלם במהלך 3 השנים הקרובות. מפתיע? כלל לא.

המשקפיים החכמים כבר אינם מדע בדיוני, אלא כלי עבודה יומיומי שמיושם כבר בלא מעט מפעלים וארגונים

לדברי ניב יוסיפון, סמנכ”ל  ׳מפעיל׳, נציגת dynabook (לשעבר טושיבה) מדובר בחלק ממגמה עולמית רחבה יותר של אימוץ טכנולוגיות לבישות, שמשנה את הדרך בה ארגונים פועלים. על פי חברת המחקר ABI Research, עד שנת 2021 השוק יחזה במעל ל-154 מיליון מערכות מחשוב לבישות. לפי הדו״ח, 34% מהמערכות הללו ייועדו לחברות הפעילות במיוחד בתחומי התעשייה והלוגיסטיקה ונראה שמשקפיים חכמים יהיו חיל החלוץ במגמה הזו וכי השוק מבשיל לקראת אימוץ מלא של הטכנולוגיה.

ניב יוסיפון, סמנכ”ל ׳מפעיל׳

סקר חדש מגלה כי  89% מהארגונים העוסקים בתחומי ההנדסה, 83% מחברות בתחומי התובלה והלוגיסטיקה וכ-77% ממפעלי הייצור מתכוונים לאמץ משקפיים חכמים בשלוש השנים הקרובות. מה יותר פשוט לעובד במפעל המצויד במשקפיים החכמים, לגשת למפרטים מורכבים ואו הנחיות הרכבה, או פירוק, בזמן אמת כששתי ידיו פנויות לחלוטין? או לקבל הנחיות מרחוק מפי מומחה שיושב במשרד, בזמן אמת ורואה את מה שהוא רואה (SEE WHAT I SEE -SWIS )?

העובדה שיש צמיחה מתמשכת בתקציבי ההצטיידות בתחומי ה-IT, היא חלק מהעניין: סקר נוסף מגלה כי 76% ממנהלי ה-IT המובילים באירופה מודים כי הם נהנים מצמיחה משמעותית בתקציבים שהוקצו להם וכי אחד האפיקים אליו יזרמו התקציבים הללו יהיה תחום המובייל ופתרונות מובייל מתקדמים, דוגמת משקפיים חכמים. אחד ההסברים היותר משכנעים, אומר יוסיפון הוא שבעידן של עומס ועודף מידע, כזה שבו מכשירים ומערכות כבר יודעים לדבר זה עם זה, עולים סיכויי ההצלחה של פתרונות המאפשרים לעובדים בכל פינה שלא תהיה בעולם, להתחבר ולהתממשק בצורה בטוחה, מאובטחת ויעילה עם המערכות הארגוניות שנשארו הרחק מאחור, במשרד, לטובת ניצול הכוח המחשובי והעיבודי שלהן לביצוע מוצלח של המשימות בתנאי השטח.

אם מוסיפים לתמונה הרחבה גם את הפריסה הצפויה בשנתיים הקרובות של רשתות הסלולר המתקדמות של הדור החמישי, נראה שהמקדימים להיכנס לתחום המשקפיים החכמים הולכים בכיוון הנכון. סקר של חברת אריקסון מגלה כי מעל 40% ממנהלי ה-IT אוחזים בתחזית הזו. למעשה, על פי הסקר, עד שנת 2023 נראה בשטח מעל מיליארד מערכות הפועלות בדור 5 – נתון שיאפשר ללא מעט גורמים בתעשיות הייצור, בריאות ושאר פעילויות שטח, לגלות את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה. הסקר אף מדגיש כי הפוטנציאל העצום הטמון בדור החדש של התקשורת יגיע לכמעט 80% מהארגונים שינצלו אותו לטובת פיתוח אפשרויות חדשות עבור לקוחותיהם.

הפחתת לחצים

לדברי יוסיפון, מערכות ה-Mobile Edge ובכלל, מחשוב Edge הולכות לתפוס יותר ויותר מקום חשוב בראיית העולם ובתפעול בלא מעט חברות ובעיקר בקרב עובדי שטח בחברות שאימצו את קונספט ודפוסי העבודה של תעשייה 4.0. ״הסיבה: ה-Mobile Edge מביא עמו ומשיק שיטות חדשות של איסוף, ניתוח וחלוקה מחדש של מידע ובינה עסקית המקושרת אליו. עבודה עם מידע ברמת-Edge, מפחית לחצים מיותרים על תשתיות הענן, כך שמשתמשים יכולים להיות יותר בררנים באשר למידע שהם שולחים ללבת הרשת שלהם. הגישה הזו אף מאפשרת לזהות במידי התקפות סייבר ולהגבילן ברמת ה-Edge של המערכת, כך שהמידע יכול להיסרק עוד לפני המשלוח שלו ללבה עצמה.

״פיתוחים טכנולוגיים דוגמת מחשוב Edge מעודדים בהכרח את הצמיחה של תחומי המחשוב הלביש ואת הפוטנציאל שלו בקרב חברות וארגונים״, אומר יוסיפון. ״יישומים בתנאי שטח כבר מראים, ובעיקר בתחומי תחזוקה לוגיסטיקה (ובישראל בתחומי הביטחון) את הגמישות ואת יכולת ההסתגלות של המערכות החדשות לסקטורים ורטיקליים. כיום, תשתיות ה-IT פתוחות יותר מתמיד להטמעה של הטכנולוגיות החדשות והיכולת שלהן להציע סביבת עבודה מאובטחת בתחומים רבים, יניעו אותן, השנה ובשנים הקרובות, להטמעה מלאה בארגונים בהם אנו פועלים״.

משקפיים חכמים המוטמעים בעסקים השונים, יכולות לשפר פרודוקטיביות כמו גם תהליכים במספר לא קטן של סקטורים ורטיקליים, כשהן הופכים אותם לבטיחותיים יותר ויצרניים יותר. בתחומי תחזוקה ושירות, לדוגמה, מערכות חדשניות, דוגמת ה- dynaEdge DE-100בשילוב עם המשקפיים החכמים AR100 של dynabook, יכולים להקל משמעותית על העבודה הידנית, תוך מתן גישה מהירה ונוחה לתרשימים, פרויקטים, דוחות מומחים ולקבלת תמיכה מהמומחים עצמם ומהידע שלהם. בתחומי הלוגיסטיקה, המערכות הלבישות מהדור החדש ישפרו את הליכי זרימת העבודה, יצמצמו טעויות אנוש ויאפשרו גישה מהירה לאיסוף מידע שיקל וייעל את העבודה השוטפת.

49% מהארגונים רואים את היתרונות של המשקפיים החכמים בכך שהם יאפשרו להם להטמיע את מה שהם מכנים ה״ייעול העסקי של הדור הבא״ – עבודה ללא ידיים… בתחום הייצור, כמו גם בתחומי ההנדסה, מדובר ביתרון ענק עבור העובדים. הללו רואים במשקפיים החכמים ככלי עזר טכנולוגי מתקדם שיעביר אותם לעידן התעשייה 4.0, בו הדגש יהיה על ניידות וההתמקדות במידע – היכולת ליהנות ממנו באופן אישי, אבל, גם היכולת לחלוק אותו עם אחרים בארגון.

מה שברור כיום, אומר יוסיפון, הוא שארגונים מחפשים דרכים לאמץ ולנהל את ההיצע שיש לעידן ה- IoT להציע וכי הטכנולוגיה שתסייע לעשות זאת בקלות, תוך העלאת הפרודוקטיביות בסביבות עבודה מגוונות, היא טכנולוגיית המשקפיים החכמים. למרות שמדובר במגמה שעוד צריכה להוכיח עצמה, ניצני ההטמעה הראשונה בשטח כבר מתחילה להניב תוצאות מעודדות בעולם המקצועי.

לדברי ברנארד מאר, סופר, עתידן ויועץ בתחום התעשייה, לחזון התעשייה 4.0 יש לא מעט אתגרים עימם יצטרכו להתמודד, מסוגיות הכרוכות באבטחת מידע, אמינות ויציבות של מה שהוא מכנה תקשורת ״סייבר-פיזית״, אובדן מקומות עבודה  עם כניסת מיכון, הכשרות בני אדם הולמים, גיוס משאבים מתאימים להשקעה בתחום ועד ׳סתם׳ בעיות טכניות, אבל, הוא אומר, היתרונות של תעשייה 4.0 הם עצומים: ״תחשבו על מקומות עבודה מסוכנים… החלפת עובדים באוטומציה וברובוטים יכולה להציל חיים ולחסוך מיליונים על פציעות… בשרשראות אספקה הבקרה תהיה יעילה יותר היות וכל שלב ושלב ינוטרו, משלב הייצור ועד האספקה של המוצר המוגמר וכמובן העובדה שבהליך ייצור שנשלט כולו על ידי מחשבים, יש סיכוי הרבה יותר טוב שנקבל מוצרים אמינים ועקביים יותר. איל לי ספק שתעשייה 4.0 משמעותה, לארגונים שיישמו אותה, עלייה בהכנסות, בנתח השוק וברווח. השאלה מבחינתי אינה האם תעשייה 4.0 בדרך אלינו, אלא כמה מהר ייקח לה להגיע… אני מעריך, שבדיוק כמו עם טכנולוגיות אחרות בעבר (למשל, ביג דטה) גם כאן המאמצים המוקדמים יהנו מאוחר יותר ואלה שלא יעלו על העגלה בזמן, יסתכנו בלהיתפס כלא רלבנטיים״…

מערכת ניו-טק מגזינים גרופ

תגובות סגורות