ראיון עם פרופסור יצחק בן ישראל
פרופסור יצחק בן ישראל, איציק כפי שהוא מתעקש שנקרא לו, הוא יזם סדרתי ברמה הלאומית. עוד בהיותו ראש מו”פ ב 1991, (מחלקת המחקר והפיתוח של צה”ל) כשהאינטרנט רק פרץ לעולם, הוא החל לעסוק בתחום הסייבר הצבאי. בעקבות מכתב שלו אז, לראש הממשלה שמיר, הוחלט להקים גוף דומה גם בשב”כ, “הרשות לאבטחת מידע”. לימים נקרא פרופסור בן ישראל להקים את מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה, גוף שהפך אחר כך לרשות הסייבר הלאומית.
כיום, מעבר לתפקידיו כיושב ראש סוכנות החלל הישראלית וראש התכנית ללימודי בטחון, עומד פרופסור בן ישראל בראש פרויקט לאומי חדש, קידום תעשיית הבינה המלאכותית בישראל. יחד עם בן ישראל עומד בראש הגוף הזה גם הד”ר אביתר מתניה, לשעבר ראש מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה.
השיחות עם פרופסור בן ישראל מרתקות תמיד, ולו רק בשל היכולת הנדירה שלו להנגיש מדע וטכנולוגיה לכל אוזן.
ש: הפרויקט החדש מצריך השקעות ממשלתיות לא מבוטלות. האם כמו בתחום הסייבר, אתה מרגיש שמדינת ישראל מבינה את המשמעות של פיתוח משאב טכנולוגי אסטרטגי?
“בהחלט כן. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא המחויבות שנטלו על עצמם הגופים השונים שמעורבים בפרויקט הזה. משרד המדע, כל האוניברסיטאות בישראל דרך המועצה להשכלה גבוהה, רשות החדשנות, מפא”ת במשרד הבטחון ומשרד האוצר. זה כסף “שנצבע” כבר לצורך המחקר והפיתוח, כך שמהבחינה התקציבית אנחנו בהחלט על קרקע בטוחה”.
בן ישראל מדבר על חזון בהתבסס על הניסיון שצבר במהלך הקמת תשתית הסייבר בישראל. על פי סוכנות “בלומברג”, כמעט 20 אחוזים מתקציבי המחקר והפיתוח העיסקי בעולם, מופנים כיום לשוק הסייבר הישראלי. נתון מרשים נוסף הוא נתח השוק של חברות ישראליות ביצוא טכנולוגיית סייבר, שמתקרב ל 10 אחוזים מהשוק העולמי.
“המספרים בתחום הסייבר מרשימים והם קטנים יחסית לפוטנציאל של שוק הבינה המלאכותית. על פי מחקר שנערך ב 2018 על ידי חברת הדירוג “מקינזי”, ערך השוק של טכנולוגיית הבינה המלאכותית נע בין 3.5 ל 5.8 טריליון דולר בשנה (טריליון – 1000 מיליארד דולר, אב”ש). יותר מכך, צפי הגידול של השוק הזה הוא של כ 700 מיליארד דולר בשנה, לשם אנחנו מכוונים. המטרה היא להיות בתוך חמש שנים גורם מוביל בבינה מלאכותית, בדיוק כמו שכיום אנחנו מדורגים בין חמשת המדינות המובילות בתחום הסייבר”.
על פי העיתון “גלובס”, ההשקעה הממשלתית הצפויה בפרויקט הלאומי להאצת הבינה המלאכותית צפוי לעמוד על כ 1.2 מיליארד שקל בשנה. לשם השוואה, בכל פרויקט הסייבר הלאומי הושקעו כ 2.5 מיליארד שקלים. מעבר להשקעה הממשלתית, גם הסקטור הפרטי בישראל נמצא עמוק בתהליך המחקר והפיתוח של בינה מלאכותית. על פי חברת STARTUP NATION CENTRAL – SNC, בישראל עוסקים כיום 1150 גופים וחברות בתחום הבינה המלאכותית.
“הממשלה הציבה לנו בכתב המינוי שלוש מטרות ברורות”, אומר פרופסור בן ישראל. “הראשונה בינה מלאכותי בהיבט הביטחוני. השנייה היא המימד הכלכלי, כלומר להציב את ישראל כמוקד ידע מוביל, והשלישית, שילוב הבינה המלאכותית בתחומים השונים בישראל. על המטרה הראשונה אני מנוע מלדבר, אתמקד בשלישית, שילוב בינה מלאכותית במרקם החיים בישראל. דוגמא טובה שאני היא פתרון בעיות תנועה. לכולם ברור שישראל הופכת לפקוקה יותר ויותר. כיום בחלק מהרשויות המקומיות יש מצלמות שמנטרות את התנועה ומאריכות או מקצרות את משך הרמזור. בניתוח עמוק של האמצעי הזה מתברר שבפועל רק מעבירים את הפקק ממקום אחד לאחר. בינה מלאכותית שתשולב במערכת כזו, תנטר את הנתונים ברדיוס עצום, תנתח אותם לאורך זמן ותיצור אופטימום של פעולת רמזורים בהתאם לנתונים העכשוויים וגם אלה החזויים. כלומר, יכולת התכנון תהיה לאין ערוך טובה יותר, מה שאמור להביא ליעילות גדולה יותר בכל הפרמטרים. קיצור של חצי שעה בפקק משמעו יותר זמן עבודה, שמשמעו פריון גבוה יותר של המשק. תחום נוסף שבו אנחנו משקיעים מאמץ הוא אגרוטק, לצמחים יש DNA דומה לבני אנוש. על ידי המיקוד באגרוטק ניתן יהיה לעקוף חסמים בירוקרטים שבהם אנחנו נתקלים בתחום החיסיון הרפואי של חולים. כך למשל, נוכל לחקור בצורה יעילה ומהירה יותר מחלות של צמחים “.
ש: אתה מרבה לדבר על הגדלת היכולת החישובית, נתון קריטי בבינה מלאכותית. האם יחד עם האצת תחום הבינה המלאכותית אתם מתכוונים להאיץ גם את פיתוח המחשבים הקוונטים?
“פיתוח קוונטי הוא תהליך ארוך. אין ספק שחישוב קוונטי יאיץ כל תהליך ממוחשב שאנחנו רואים כיום (השוני בין חישוב רגיל חישוב קוונטי עומד על 2 בחזקת 100 – אב”ש). המטרה שלנו כרגע היא להתמקד בפיתוח מהיר של יכולות בינה מלאכותית המבוססות על המחשבים הנוכחיים. לצד זאת אנחנו בהחלט צריכים לעקוב אחרי מה שקורה בתחום הקוונטי. בנוסף צריך לזכור, החישוב הקוונטי הוא אמצעי. כלומר, ברגע שיהיו צ’יפים קוונטים זמינים, ניתן יהיה לרכוש אותם בשוק ולשלב אותם בפיתוחים שלנו. המיקוד חייב להישאר בבינה המלאכותית, שם אנחנו יכולים לייצר כמדינה ערך טכנולוגי וכלכלי”.
מלחמת גוג ומGOOGLE
המירוץ ליכולת קוונטית גרם להתנגחות מסוקרת בין שני ענקיות טכנלוגיה: IBM וגוגל. בסוף חודש אוקטובר 2019 פרסמה גוגל כי הצליחה לבנות מחשב קוונטי בשם “סיקמור”, שפתר בתוך 200 שניות חישוב מורכב ש “מחשב על” פותר ב 10,000 שנה. גוגל כמובן לא הזכירה שמות, אבל לכולם היה ברור שמדובר במחשב העל SUMMIT של חברת IBM. עוד באותו היום IBM “ענתה” לגוגל כי ה SUMMIT יבצע בדיוק את אותו חישוב ביומיים וחצי.
מה הוא חישוב קוואנטי
ניר להב מאתר הידען מסביר את השוני בין מחשב קוואנטי למחשב רגיל דרך המונח “האטה”. כלומר, ככל שהמספר לחישוב גדול יותר, מחשב קוואנטי יעבוד מהר יותר ומחשב רגיל יעבוד לאט יותר. “מחשבים קוונטיים אמורים להיות הרבה יותר מהירים ממחשבים רגילים. מחשב קוונטי מנצל את המוזרויות שגילינו בתורת הקוונטים, בהם חלקיק, כמו אלקטרון יכול להיות בכמה מקומות בו זמנית כל עוד לא מדדו את מיקומו. להזכירכם, אלקטרונים נעים הם חשמל, כך שעכשיו המשמעות של יש זרם\ אין זרם חשמלי, משתנה. אם נצליח לשלוט במצב המוזר הזה שנקרא סופר-פוזיציה (סופר מיקום) נוכל לעשות המוני חישובים בו זמנית. הזרם החשמלי יהיה גם באזור אחד של המעבד וגם באזור שני וגם שלישי לפי הכמות שאנחנו צריכים כדי להשלים את החישוב במהרה” (מתוך “הידען”, דצמבר 2019) .
