פיתוח טכנולוגי מבוסס התנהגות ולא תלוי אביזר – מאפשר מניעה גם בנהיגה ברכב אחר
יישום ייחודי שנבדק באמצעות ניסוי מצא שניתן “לחנך” למניעת שכחת ילד/ה ברכב – אגב נמצא שוויון בין המינים ביכולת זו
המניע לפיתוח פרויקט מסוג זה נבע כמובן בשל הסיקור התקשורתי הרחב של המציאות האיומה בה תינוקות, פעוטות וילדים צעירים נשכחו ברכב ללא יכולת להיחלץ.
הפיתוח המוצע אינו עוד פתרון שגרתי למניעת התופעה המסוכנת.
רוב הפתרונות הקיימים כיום בשוק לצורך כך, תלויים באביזר מסוים אשר מצוי ברכב או נישא על הנהג/ת. לפיכך במידה והנהג/ת מצויים ללא האביזר האמור, או נוהגים ברכב אחר בו לא מותקן ההתקן שאמור למנוע שכחה – הסיכון לשכחת ילדים עלול אף לעלות (היות והנהג/ת עלולים לפתח תלות באביזר/התקן והאחריות האישית פוחתת).
היישום פותח ונבדק במסגרת פרויקט הגמר במדעי המחשב ע”י צוות סטודנטים שנה ג’: אלכסנדרה פישמן, ארבל נתן, אינה יעקובוב ואלעד מוצני בהנחיית ד”ר עמוס עזריה, מרצה במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל. היישום מבוסס על הקניית דפוס התנהגות, כך שהמשתמשים יתרגלו לבדוק בכל פעם עם יציאתם מהרכב: האם השאירו ילד/ה מאחור (גם במקרה שנסעו לבדם).
במהלך הפרויקט פותחה ע”י הצוות אפליקציה מבוססת אנדרואיד, אשר מזהה באופן אוטומטי מצב של הפסקת נסיעה (זאת באמצעות חיבור לבלוטות’, מערכת ג’י פי אס ומד תאוצה). היישום מפנה שאלה למשתמש/ת האם זכר/ה להסתכל לאחור על מנת לבדוק שכחת ילד/ה במושב האחורי עם היציאה מהרכב.
האפליקציה נבדקה על ידי 15 נסיינים, שהשתמשו ביישום זה במשך כשבועיים. לאחר מכן בוצע ניסוי; הניסוי נערך בזוגות כאשר אחד מצוות הפיתוח ישב בכסא הקידמי כדי להסיח את דעתו של הנסיין (הנהג), ומשתתף נוסף מצוות המחקר הניח בובת דובון במושב האחורי (המדמה נוכחות של ילד/ה). הבובה הונחה במטרה לבדוק האם הנהג/ת יבחינו בבובה עם היציאה מהרכב. הניסוי בוצע הן על קבוצת הנסיינים שהשתמשה באפליקציה החדשה שפותחה והן על קבוצת ביקורת שלא נחשפה ולא השתמשה בה. בזמן הניסוי לא נעשה שימוש באפליקציה החדשה.
תוצאות המחקר: מתוך 15 הנסיינים בקבוצת הביקורת (אשר לא השתמשו באפליקציה) רק 6 הבחינו בבובה עם צאתם מן הרכב. אולם בקבוצה שהשתמשה באפליקציה החדשה במהלך שבועיים (שגם היא מנתה 15 נסיינים) 10 הבחינו בבובה עם צאתם מן הרכב.
בנוסף, בהתבסס על הנתונים שנאספו, צוות המחקר השתמש בטכניקות ‘למידת מכונה’ וזאת לצורך איתור קבוצות סיכון, קרי, תכונות מסוימות, כגון סגנון נסיעה ואפיון דמוגרפי, שעשויות להעיד על סיכון מוגבר לשכחת ילד (או בובה) ברכב.
ואנקדוטה לסיום: נמצא שוויון מוחלט בין המינים (נשים וגברים) ביכולתם לזהות את הבובה.
ד”ר עמוס עזריה: חבר סגל במחלקה למדעי המחשב וראש המרכז למדעי הנתונים אוני’ אריאל. מומחה לבינה מלאכותית, למידת מכונה (ולמידה עמוקה), לימוד מכונה ע”י אדם, קשר אדם סוכן ועיבוד שפות טבעיות.
