משבר הקורונה עשוי להשפיע קשות על ההשקעות בסטארט-אפים בתחום ה- AI. על מנת להתבלט בשוק, סטארט-אפים אלו חייבים לזכור כי הם חזקים עד כמה שהדטה שלהם איכותי.
זירת הסטארט-אפים המתמחים בתחום ה- AI רותחת. בארצות הברית בלבד סטארט-אפים אלו גייסו 6.9 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון של 2020. בישראל, דוח של חברת המחקר Startup Genome שפורסם בחודש האחרון מעלה כי כ- 40% מהסטארט-אפים בתל אביב הם ממוקדי AI וכי ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם במספר הסטארט-אפים בתחום ה- AI והביג דאטה.
יחד עם זאת, משבר הקורונה עשוי להשפיע קשות על ההשקעות בסטארט-אפים, ותחום ה- AI אינו יוצא דופן. על מנת להתבלט בשוק, סטארט-אפים אלו חייבים להתבלט ולבדל את עצמם לעומת מתחרים – ובתחום ה- AI אתה חזק עד כמה שהדטה שלך איכותי.
באיזה דטה סטארט-אפים בתחום ה- AI משתמשים?
בסקר שפורסם ב- Harvard Business Review ובוצע בקרב סטארט-אפים בתחום ה- AI, ציינו החוקרים כי לחברות הייטק גדולות אמנם קיימים מספר יתרונות לעומת סטארט-אפים, בהם תקציבי פיתוח גבוהים, סטים אדירים של דטה, נכסים משלימים ושוק מגובש. יחד עם זאת, ציינו החוקרים כי נפח אדיר של דטה הוא לא תמיד טוב יותר. היתרון האמיתי, כך ציינו, הוא באופן השימוש במידע.
הסקר מצא כי רוב המידע שמשתמשים בו הסטארט-אפים בתחום מגיע מהלקוחות שלהם. 80% מהנסקרים דווחו כי הם משתמשים במידע של לקוחות. כשני שליש (63%) משתמשים במידע ציבורי מצד שלישי, כולל מידע ממשלתי, מידע שנשאב מהאינטרנט ומידע ציבורי. כמחצית מהחברות (51%) משתמשות במידע קנייני בשילוב עם מקורות מידע אחרים. החוקרים ציינו כי רוב הסטארט-אפים מחזיקים בזכויות שניוניות למידע של לקוחות, ולמעשה אוגרים מידע, וכך הם בונים סטים גדולים של מידע לאורך זמן.
אתגר הדטה מתעצם בסטארט-אפ
מקורות המידע שבהם משתמשות החברות מציבים בפניהם אתגרים מורכבים בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות רגולציות להגנה על מידע ומודעות גוברת של המשתמשים לפרטיותם, אך גם בשל טיב המידע עצמו. ללא ספק, שימוש במידע חסר או לא מדויק עלול להוביל אפליקציות בינה מלאכותית, מתקדמות ככל שיהיו, לתוצאות חסרות, נחותות או פגומות.
אם במידע מלקוחות החברה עסקינן, מקור המידע העיקרי של הסטארט-אפים לפי הסקר, הרי ששימוש מושכל במידע זה, באופן שתואם את רגולציות ה- GDPR וההגנה על הפרטיות, נושא פירות איכותיים ביותר. האתגר מתחיל כאשר יש לבקש מהלקוחות להסכים לשתף את המידע הפרטי שלהם, דבר שהם אינם ששים לעשות בימים אלו עם העלייה במודעות להגנה על פרטיותם, במיוחד כאשר מדובר באפליקציות שעוסקות בתחומי בריאות, פיננסים ותיירות. יתרה מכך, מידע מלקוחות יכול להיות חסר כמותית וחלקי במידה רבה. חשוב לציין כי ככל שמספר הלקוחות עולה, קשה מאד לבצע את המעקב, לקבל הסכמה ולבנות סט מידע מלא ואיכותי.
בכל הנוגע למידע ציבורי ולמידע מצד שלישי, חלק נכבד מהחברות כורות מידע מהאינטרנט וממקורות מידע שונים, כפי שמציין הסקר. המידע הזה זול ונגיש, אבל הוא לוקה בדיוק וחסר בכיסוי שלו. מעבר לכך, בשל פגיעה בפרטיות המשתמשים, המגמה היא כיום לחסום את המעקב אחריו. דפדפנים חוסמים כעת 40% מתעבורת בעלי האתרים, והמגמה לא מראה סימני האטה, כפי שציין מאמר שהתפרסם לאחרונה מ- Permutive and Digiday. עוגיות צד שלישי, שמאפשרות לעקוב אחר משתמשים על מנת לטרגט אותם, הוסרו מדפדפני ספארי ומוזילה, וגוגל כרום הודיעה על הפסקת התמיכה בהן בשנים הקרובות, וזאת במטרה לשמור על פרטיות המשתמשים.
איך להצליח בזירה של ענקיות הטכנולוגיה
הסוד להשגת יתרון תחרותי בזירה של ענקיות הטכנולוגיה הוא ביכולת השימוש המידע מקיף, מדויק ואיכותי ככל הניתן. לדוגמה, חברה שמעוניינת לצבור ולשלב מידע אודות מיקום המשתמשים חייבת להיעזר במודיעין IP (IP Geolocation). טכנולוגיה זאת מאפשרת למקם את המשתמש בצורה מדויקת עד לרמה של שכונה בתוך עיר ובתוך כך לשמור על הפרטיות של המשתמשים, שכן היא עומדת ברגולציות ההגנה על הפרטיות, ואינה כוללת כל שימוש או חשיפה של מידע אישי. מודיעין IP מדויק ומקיף מספק לחברות סטארטאפ בתחום ה- AI מידע בהיקף ובדיוק שבו משתמשות ענקיות הטכנולוגיה, ובכך מספר להן יתרון תחרותי אדיר.
אילן סגלמן, מנהל הפיתוח העסקי למדינת ישראל ב- Digital Element צילום: יח”צ.
בתחום ה- AI המידע הוא המלך וזוהי לא רק סיסמה. מאחר שסטארט-אפים בתחום אינם יכולים לאגור מידע כמו חברות גדולות דוגמת אמזון או גוגל, ככל שיטיבו לאסוף מידע איכותי יותר ולעשות בו שימוש נכון, כך הם יוכלו להשיג יתרון תחרותי, אפילו מול חברות הענק, ולמקסם את הפוטנציאל שלהם. מודיעין IP הוא אחד הכלים האתיים, המדויקים והמעודכנים ביותר, בהם יכולים סטארט-אפים בתחום ה- AI לעשות שימוש, להגיע לתוצאות גבוהות ולהתבלט בשוק.
