אחרי קיץ הפכפך שכלל התפרצות בלתי נשלטת של נגיף הקורונה, נערכים בישראל לחורף הקרוב מתוך הנחה כי החיסון למחלה לא יהיה זמין לפני יהמחצית השנייה של 2021. בשבועות אחרונים דווח כי מספר חברות המפתחות חיסון לוירוס, נאלצו לעצור חלק מהניסויים שנמצאים בשלב מתקדם בבני אדם, עקב תופעות לוואי לא מוסברות. זו הסיבה שבמערכת הבריאות בישראל נערכים שוב לעשרות ואולי מאות חולים קשים במחלקות לטיפול נמרץ. אלא שלחורף הזה נראה שהמערכת תגיע במספר היבטים מוכנה יותר, בין השאר בשל ציוד מיוחד שפותח למחלקות הקורונה.
מי שנרתם למאמץ הזה, כבר בגל הראשון כשעדיין לא היה ברור מה היקפי המחלה וחומרתה, היו התעשיות הביטחוניות, בהן רפאל שפיתחה שמונה מוצרים ייחודיים, על בסיס הידע של החברה.
” לא חיכינו לפנייה של מערכת הבריאות אלינו”, מספר קובי כץ סמנכ”ל מערכות מידע ומחשוב ברפאל. “כשהבנו את הצורך כינסנו שמונה צוותי עבודה מתחומים שונים, העלנו מספר רעיונות לכיווני פיתוח אפשריים ורק אז פנינו לבתי החולים. בשלב הזה התחלנו לגבש יחד את הצרכים הייחודיים, ופנינו לפיתוח מהיר”.
אחת המערכות המתקדמות שפותחה ונכנסה לשימוש בזמן קצר מאד הייתה מערכת ניטור מרחוק של חולים, המבוססת בינה מלאכותית ולמידת מכונה.
“כשהגענו בתחילת התהליך לבית החולים רמב”ם בחיפה, תרחיש הייחוס שהוצג לנו דיבר על יותר מאלף חולים קשים. בית החולים נערך לכך בפתיחת מתחם הטיפולים התת קרקעי לשעת חירום, המיועד לזמן מלחמה. במספרים הללו היה ברור שלא ניתן לטפל בחולים בעזרת כוח האדם הנתון ולכן התבקש פתרון שיצריך פיקוח מדויק, מרחוק תוך ניטור של מצבי חירום בזמן אמת. כלומר, מערכת שתדע להתריע מיידית ובאופן אוטומטי על הידרדרות במצבו של חולה. מבחינתנו זה היה להביא תפיסה של מערכות שליטה ובקרה מהתחום הצבאי- שאנחנו מכירים היטב – לעולם הרפואי”.
תמונה: מערכת הניטור מרחוק של “רפאל” בבית החולים רמב”ם
צילום: “רפאל”
המערכת מתמקדת בהזרמת וידיאו ועיבוד תמונה, לצד שימוש בבינה מלאכותית ויכולות ראייה ממוחשבת בענן. באמצעות הכלים הללו המערכת מחלצת מידע על מדדים חיוניים של החולה ישירות מתוך ניתוח הוידיאו. בעזרת מצלמות המותקנות סביב המכשור הרפואי של החולה המורדם, או באמצעות התחברות ישירה, מועבר המידע לצוותים הרפואיים דרך מערכת המזרימה אותו לענן, מנטרת מידע חיוני, ומציגה את הנתונים על גבי מסך בקרה מחוץ למתחם החולים, עם אפשרויות בחירה וסינון. המידע מכל חולה מאובטח ומוזרם למערכות במרכז הבקרה בעזרת אפליקציה ייעודית שפותחה ומאפשרת שימוש גם ברשת ומכשירי סלולאר. כך למעשה מתאפשרת זרימה רציפה של מידע רפואי מבוסס וידיאו מכל מקום, ללא חשיפה או סיכון של המידע או של המטפל.
“היו לנו כמה פתרונות לצורך שהוצג לנו, אבל יחד עם צוות בית החולים הגענו למסקנה שצריך להגיע לפתרון המהיר והישים ביותר”, מספר כץ. “בתוך חודש פיתחנו את המערכת ופרסנו אותה במחלקה הרגילה לטיפול נמרץ. אחרי פיילוט של שבועיים קבלנו חוות דעת מצוינת מהרופאים שהפעילו אותה, ואז רק היא נפרסה במחלקת הקורונה. המערכת עצמה היא נוחה מאד, ידידותית, קלה לפריסה- התקנה של מערכת אורכת כשעתיים- והיא מצריכה מעט מאד חומרה. הרופא והאחיות מקבלים מחשב נייד ועליו הם מקבלים את כל האינפורמציה. אין צורך לפרוס תשתיות חדשות או לרכוש ציוד יקר. עקרונית, ניתן לפרוס את המערכת בכל מקום ובלבד שיהיה חיבור חשמל ורשת סלולארית או תקשורת אלחוטית. הצוות הרפואי יכול לתכנת את מערך ההתראות בהתאם לצרכים שלו בממשק משתמש פשוט וידידותי. מעבר לכך, שירותי הענן מאפשרים לנו יכולת עיבוד נתונים מתקדמת ומהירה, מה שאמור לתת את המענה אם וכאשר יהיו מאות ואפילו אלפי חולים”.
ש: מעבר לידע שלהם במערכות שליטה ובקרה, במה עוד השתמשתם ממוצרים קיימים שלכם ?
“בעיקר בבינה מלאכותית, יכולות למידה עמוקה של מערכות ושימוש בטכנולוגיות ענן. בשנים האחרונות אנחנו מפתחים הרבה מאד מוצרים מבוססי ענן, ובמערכת הזאת לבית החולים רמב”ם, חברנו למייקרוסופט ישראל שנתנה את שירותי הענן שלה. הפיתוח עצמו אגב נעשה מהבית, צוות המהנדסים היה בבידוד והמערכת נבנתה מרחוק”.
ש: אתה יכול לתאר את תגובת הצוות הרפואי להפעלת המערכת? הרי זה שינוי קונספציה מהותי של טיפול בחולים קשים. במחלקות טיפול נמרץ קרבת הצוות המטפל לחולה היא קריטית.
“אכן מדובר בשינוי כיוון מבחינת תפיסת הטיפול. צריך לזכור שסביבה מזוהמת ברמה כזו תורגלה עד לקורונה רק בזמני חירום ובתרחישי קיצון. פתאום זה הפך למצב נתון שחייב את כולם לקבל החלטות “תוך כדי תנועה”. אני יכול בהחלט לומר שהיכולת לשבת רחוק מהחולה, לנטר במדויק מדדים שלו ולקבל החלטות על סמך הנתונים הללו, הפתיעה מאד את הרופאים. רופא שסיים משמרת ויצא לנוח בביתו יכול היה לעקוב דרך המכשיר הנייד שלו אחרי החולה בזמן אמת”.
ש: האם אתם ממשיכים לפתח את המוצר הזה?
“צריך לזכור שזו לא ליבת העסקים של רפאל. כרגע אנחנו לא ממשיכים בפיתוח הזה, אבל בהחלט מניחים את הטכנולוגיה על המדף לצורך שיתופי פעולה עם חברות אחרות בתחום הטכנולוגיה הרפואית”.
