חדשות היום

הקרנת בכורה

כשמדברים על מרוץ לחלל ההקשר המיידי הוא כמובן ארצות הברית, רוסיה וסין. ההקשר העכשווי יותר הוא מרוץ המיליונרים, זה שניטש בין ג’ף בזוס לריצ’ארד ברנסון, והסתיים בניצחונו של האחרון  שהקדים את מייסד אמאזון בכמה ימים. אלא שבחודש האחרון נפתחה חזית חדשה במרוץ החלל, מי תהיה המדינה הראשונה שתצלם סרט חוץ אטמוספירי – בתנאי חוסר כבידה אמיתיים.

ככל הידוע מקומה של סין נפקד מהמרוץ הזה, שמתנהל ראש בראש: ארצות הברית נגד רוסיה, הוליווד מול הקרמלין. בספטמבר 2020 הודיע טום קרוז כי הוא עובד יחד עם חברת SPACE X  של אילון מאסק ו NASA על צילום סרט ראשון בתחנת החלל הבינלאומית. מנהל NASA  אז, ג’ים בריידנשטיין אפילו צייץ בחשבון הטוויטר שלו “אני גאה לעבוד עם טום קרוז על סרט שיצולם בחלל. אנחנו צריכים מפורסמים שיספקו השראה למדעני NASA, בדרך להפוך תוכניות שאפתניות למציאות”. במאי הסרט של קרוז יהיה דאג לימן, שביים את הסרט, THE BORN IDENTITY, הראשון בסדרת ג’ייסון בורן  עם מאט דיימון ואת “מר וגברת סמית”,  עם אנג’לינה ג’ולי ובראד פיט. לצורך צילום הסרט חבר קרוז לחברת SPACE X שתחל בשנה הקרובה בטיסות מסחריות לחלל. ההמראה מתוכננת לחודש אוקטובר הקרוב, בטיסה מסחרית של SPACE X. לצורך כך שוריינו לצוות שלושה מקומות: קרוז, לימן וצלם. אולפני יוניברסל שמפיקים את הסרט עדיין לא פרסמו את שמו, אבל ככל הנראה הוא לא יהיה  מסדרת “משימה בלתי אפשרית”. על פרסום באתר DEADLINE האמריקני תקציב הסרט יעמוד על כ 200 מיליון דולר.

אלא שמתברר שההודעה של NASA העירה, תרתי משמע, את הדוב הרוסי. כלי תקשורת ברוסיה פרסמו כי השחקנית יוליה פרסילד והבמאי קים שיפנקו, נמצאים בסטאר סיטי, שם נמצא אתר אימוני החלל המיוחד של ROSCOSMOS ,סוכנות החלל הרוסית. לשניים אמורים להצטרף ראש סוכנות החלל דימיטרי רוגוזין ואיש התקשורת הרוסי קונסטנטין ארנסט. שניהם צפויים להשתתף בסרט כשחקנים. התסריט מבוסס על סיפורו של רופא שמוזעק מכדור הארץ לתחנת החלל בכדי לטפל בקוסמונאוט פצוע.  עדיין לא ברור מתי ישוגר הצוות מבסיס החלל בבייקונור בקזחסטאן, ולמרות זאת תאריך חזרה כבר נקבע  ל 17 באוקטובר. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, רוסיה שוב תקדים את ארצות הברית במרוץ, אחרי ששיגרה ב 1969 את האדם לראשון לחלל.

הדמייה של פרויקט CHPS למיפוי סביבת חלל הירח
איור: AFRL, U.S. Air Force Capt. David Buehler

אלא שמרוץ הסרטים הוא אולי פיקנטי, אבל לא ממש הזירה העיקרית להתגוששות שבין שלוש המעצמות. אחרי יותר מחמישה עשורים שרוסיה, סין וארצות הברית – ואחריהן מדינות נוספות בהן ישראל – פועלות בחלל הקרוב לכדור הארץ, בוושינגטון  החלו להביט רחוק יותר, לחלל שסביב לירח. ההתעניינות הזו התגברה לאחר שיגור החללית הסינית Chang 5,  לחלק החשוך של הירח. בדו”ח מיוחד של מעבדת המחקר והפיתוח של חיל האוויר והחלל האמריקני Air Force Research Laboratory (AFRL)  שפורסם  בחודש יוני האחרון , הועלו מספר כיווני פיתוח אפשריים בכדי להגביר את הנוכחות האמריקנית בשכבת ה CISLUNAR  , זו שסובבת את הירח.

“בכדי לייצר נוכחות קבועה שם חייבים לשפר את רמת הדיוק ואיכות ההפעלה של החלליות” נכתב בדו”ח. האזור הזה שונה מאד מהשכבה הקרובה – geosynchronous orbit, שבה נעים כיום אלפי לוויינים. על פי הניתוח האמריקני אין כיום חיישנים – אלקטרואופטיים או מבוססי גלים אלקטרומגנטים-  שיכולים לנטר את האזור כולו. מבחינת מרכזי השליטה בכדור הארץ קיימים  ב CISLUNAR אזורים רבים שהם למעשה “חשוכים”. הפתרון המוצע הוא פריסה של מאות חיישנים בנקודות קבועות סביב הירח, במטרה לייצר תמונה רציפה של הנעשה שם. התפיסה הזו מכונה בחיל החלל האמריקני Cislunar Highway Patrol System (CHPS). לצורך כך חברו בחיל החלל ל NASA, במטרה לחקור יחד דרכים להגביר את הנוכחות במה שמוגדר “חלל רחוק”.

כיום הגובה הממוצע שבו פועלים לוויני מעקב ותקשורת הוא 22,000 מייל. מעבר לזה המשימות מוגדרות מחקריות. מבחינת חיל החלל האמריקני,  המרחב החדש אותו הוא מתכוון לכסות “מבצעית”, עומד על 272,000 מייל.  “אנחנו חייבים לדעת מה קורה באזורים האלה, במיוחד כשהם נפתחים פתאום לתיירות חלל, וכל שכן כאשר אנחנו רואים שם פעילות של מעצמות אחרות”, אומר הקולונל אריק פלט, ראש AFRL בראיון למגזין SPACE NEWS.

ראש NASA לשעבר ג’ים בריידנשטין מודיע על שיתוף הפעולה עם טום קרוז
צילום: מתוך חשבון הטוויטר @ JimBridenstin

בשנת 2018 תיאר בכנס סגור של חיל האוויר האמריקני אחד האנליסטים את תרחיש האיום שארצות הברית מתכוננת אליו משכבת ה CISLUNAR. “הסינים הוכיחו יכולת לטוס סביב החלל, אז מה הבעיה שלהם להטיס חללית חמושה סביבו ואז להפנות אותה לשכבה ה GEO שם נמצאים לוויני התקשורת, התצפית וההתראה של כל העולם. תקיפה כזו היא בבחינת “להגיע מאחור” , בצורה נסתרת, מבלי שנדע מי תקף אותנו”.

בשנים האחרונות נשמעת בהקשר הזה ביקורת רבה על מספר פרויקטים חסויים של ארצות הברית, הקשורים למלחמת חלל. בכתבה נרחבת שהקדיש לכך המגזין THE DRIVE, הוא ציטט מקורות בכירים שטענו כי ארצות הברית חייבת לחשוף כמה מהיכולות שלה, בכדי להרתיע אויבים מלפעול בחלל. “ללא חשיפה כזו, מישהו יכול לטעות ולחשוב שאנחנו חשופים ופגיעים”, אמר אחד הגורמים.

בכנס מיוחד שנערך ב 22 ביוני בוושינגטון פרס קלי האמט, בכיר ב AFRL את החזון לנוכחות קבועה בחלל הרחוק: “אנחנו חייבים להקים שם תחנות אספקה, תחנות דלק ואפילו מעין נקודות משטרה. רק כך נוכל לשדר עוצמה, ובשעת משבר גם להגיב מהר”.


אמיר בר-שלום

תגובות סגורות