מטוסי ההרקולס הראשונים של צבא ארצות הברית, נכנסו לשירות מבצעי כבר בשנות ה 50, כלומר לפני שבעה עשורים. הם עדיין כאן, אמנם עברו כמה פעמים מתיחות פנים וגוף יחד עם שילוב טכנולוגיות מתקדמות, אבל בשורה התחתונה, סוס העבודה הזה הוא עדיין כלי התובלה הצבאי הנפוץ בעולם על דגמיו השונים.
מתברר שחיל האוויר האמריקני יחד עם לוקהיד מרטין יצרנית ה C 130 מתכננים לו עוד שנים קדימה, במיוחד אחרי ההשקה המוצלחת של דגם ה J הפופלרי – שנמצא גם בשירות חיל האוויר הישראלי.
במהלך כנס שנערך בחודש שעבר בעיר טמפה בפלורידה ועסק בחידושים של התעשייה לכוחות מיוחדים, הציגו נציגי חיל האוויר האמריקני מספר שיפורים מתקדמים שהם מתכננים למטוסי ה C 130 שהם מפעילים מדגמי: MC-130J Commando II ו C130J Super Hercules. אחד התכנונים הוא יכולת טיסה אוטונומית מלאה של המטוס, כאשר הצוות עדיין נמצא בקוקפיט. “השתנות שדה המערכה והתגברות האיומים על הכוחות שפועלים מחייב אותנו לחשוב אחרת “, אמר בכנס קולונל קן קובלר ממחלקת המחקר והפיתוח של חיל האוויר האמריקני. “הכוונה שלנו בכלל היא להכניס כמה שיותר יכולות אוטונומית לכל הפלטפורמות המאויישות במטרה לפנות את הטייסים להתמקד במשימה עצמה ובבטיחות המטוס. מחשב ותוכנה יכולים לעבוד ולעבד את כל הנתונים שפולטות המערכות השונות של המטוס ולתפעל אותו. יכול להיות גם שהצוות בקוקפיט יקטן, משום שהמטוס יהיה הרבה יותר קל לתפעול, בנוסף אנחנו מחפשים לשלב יכולות חדשות ומגוונות יותר לכל מטוס. למשל, מטוס שידע בגיחה אחת להטיל מטען בגובה נמוך ומיד להמשיך למשימה אחרת”. במהלך הכנס חשף נציג ב SOCOM (United States Special Operations Command) כי ניסויי טיסה ראשונים בפלטפורמה משודרגת רב משימתית ואוטונומית בחלקה, כבר נעשו בפיקוד הכוחות המיוחדים, אבל לא פירט באיזה מטוס מדובר.
הדמייה של II Commando 130J-MC אמפיבי. איור: Force Air. S.U
דיוויד מקלור ממנהלת “כנף קבועה” של חיל האוויר האמריקני – שם קוד לכל כלי טיס שאינו מסוק – סיפר בכנס כי פרויקט נוסף שנמצא בתהליך מתקדם, הוא שדרוג משמעותי של יכולות היתוך המידע הרשתי במטוסי הכוחות המיוחדים. “אנחנו רוצים להגביר משמעותית את יכולת המודעות המצבית של כל מטוס, ובנוסף לחלוק מידע עם פלטפורמות נוספות באזור. זה יסייע מאד לבניית תמונת מצב של הצוות ויגביר את האפקטיביות המבצעית. כדי להגיע לזה אנחנו חייבים שדרוג משמעותי של יכולות התקשורת בין המטוסים וגם יכולות עיבוד מתקדמות של מסד נתונים גדול”.
כבר היום נמצאים חלק ממטוסי ה C 130J של פיקוד המבצעים המיוחדים בתהלך שדרוג משמעותי. בין השאר מוחלפות במטוסים מערכות המכ”מ, אוויוניקה מתקדמת לטיסה בגובה נמוך – במטרה לשפר את יכולת ההסתננות של המטוס, ושיפור מערכות התדלוק ויכולת הטלת המטען של המטוס. בנוסף מתכננים לשלב במטוסים מערכות רכישת מטרות מתקדמות ונשק מונחה מדוייק, כך שהמטוס יכול למעשה לפעול באופן עצמאי לחלוטין בזירות לחימה. עד לא מזמן דגמי התקיפה של ההרקולס, היו מצויידים ברקטות תותחים ומקלעים בלבד, ללא יכולת שיגור חימוש מונחה לייזר או טילים אלקטראופטיים. “השילוב של מערכות הנשק המדוייק הגבירו משמעותית את היכולת המבצעית”, אומר מאט פורטש מחיל האוויר האמריקני. “למרות השדרוג הזה אנחנו עדיין חושבים שיש מקום ליכולות נוספות, כמו למשל מערכות חימוש חסינות שיבושי GPS. אנחנו אמנם עושים שימוש נרחב בלייזר כיום, אבל עדיין נדרש שדרוג יכולות של רכישת מטרות אוטונומית והתאמת חימוש בהתאם. זה יצקר משמעותית את סגירת המעגל על מטרה ויגדיל את הקטלניות”.
בהיבט השליטה הרשתית, התכנית האמריקנית היא למעשה תעתיק מדוייק של איסוף ושיתוף המידע שנמצא במטוסי ה F35. הטייס מקבל על הצג המרכזי בקוקפיט את כל המידע גם ממטוסים אחרים במרחב הפעולה – airborne mission networking, ובנוסף הוא יכול לבחור לעצמות את אופן פריסת התצוגה בהתאם.
במהלך הכנס נחשף כי חיל האוויר האמריקני הוציא קול קורא לתעשיות לתהליך פיתוח של טילים מונחים. האחד לטיל מונע במנוע חשמלי לטווח של 100 מייל ימי (190 ק”מ) והאחר לטיל שיוט לטווח של 400 ק”מ.
מימד נוסף שאותו מבקש חיל האוויר לשפר הוא יכולת ההסתננות והנחיתה בשטחים קשים ומגוונים. כך למשל נמצאת בבחינה תכנית לצייד את ההרקולס החדש בכני נחיתה על מים. הדרישה המבצעית הזו הוצפה על ידי יחידת “אריות הים” – NAVY SEALS המקבילה לקומנדו הימי הישראלי. לוקהיד מרטין החלה לתכנן מטוס ימי על בסיס ההרקולס כבר בשנות ה 60, אלא שהתכנית הזו אף פעם לא יצאה לפועל. כיום אין לחיל האוויר האמריקני או לזרועות הצבא האחרות מטוס ימי כבד, בעוד שסין רוסיה ואפילו יפן מחזיקות מספר פלטפורמות ימיות. הצורך במטוס כזה התעורר לאחרונה לנוכח המתיחות הגוברת עם סין בכל הקשור לשליטה בים סין הדרומי והאיום על טאיוואן. התכנית היא לבנות משטחי ציפה מיוחדים שיאפשרו למטוס להמריא ולנחות מהים במשקל של 82 טון. “אנחנו נמצאים כרגע בשלב התכנון הדיגיטלי המטוס” סיפר בכיר בחיל האוויר האמריקני למגזין דיפנס ניוז כשנשאל על עך. גם הצי האמריקני הביע עניין במטוס כזה לכוחות המארינס שלו וכך גם משמר החופים. ההערכה היא כי המדגים של המטוס יהיה מוכן בעוד כשנה אם לא יכולו עיכובים בתכנית.
.תמונת כותרת: פקחי מטען מביטים על הר פוג’י ביפן בזמן טיסת אימון של הכוחות המיוחדים האמריקנים צילום: /Monte Jessi Airman Senior Force Air. S.U
