ממלאים את החלל

ביומה האחרון של 2022, שיגרה התעשייה האווירית את לווין התצפית EROS-C3 , לווין תצפית אזרחי עבור חברת אימאג’סט, המספק צילומי צבע ברזולוציה של 30 ס”מ. מה זה אומר? שניתן יהיה להבחין בפרטים רבים ומגוונים בתמונה המצולמת מהחלל…

השיגור נעשה מבסיס חיל החלל האמריקאי ונדנברג בחוף המערבי של ארצות הברית על ידי משגר לוויינים FALCON9 של חברת SPACE X של אילון מאסק. זו פעם שנייה שהתעשייה האווירית משגרת עם טיל FALCON, הפעם הראשונה הייתה עם נחתת הירח הישראלית הראשונה, “בראשית 1”  ב 2019.

“הלווין הזה נחשב למתקדם בעולם מסוגו”, אומר בראיון לניו טק, שלומי סודרי מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית. “השילוב הייחודי של ביצועי הלוויין ומשקלו מייצרים ערך מוסף משמעותי ללקוחות והמשתמשים בתוצרי לוויינים מסוג זה. בלוויין הזה שיפרנו מאד את המצלמה מתוצרת אלביט, שנותנת רזולוציה גבוהה מאד ולראשונה גם בצבע. כבר אחרי רבע שעה משיגור הלוויין הוא הגיע לגובה של 500 ק”מ, והוצב במסלולו בחלל. משלב זה השליטה בלוויין עברה אלינו לחדר הבקרה בתע”א והחל תהליך הבקרה והמעקב של הלוויין במסלול. אחרי בדיקת כל המערכות הוא החל לשדר נתונים לתחנת הקרקע, אז מהנדסי התע”א החלו תהליך מתוכנן מראש של בדיקת המערכות בחלל ואף צילומים ראשונים. תהליך הבדיקות יימשך כמתוכנן בתקופה הקרובה עד להשלמתו ומסירתו ללקוח”.

ה EROS-C3 , שייך  סדרת לווייני OptSat3000 של התעשייה האווירית שהתפתחה מכמה דורות של לוויניי תצפית שנמנית כיום על השורה הראשונה של הלוויינים המספקים תצלומים באיכות גבוהה לצרכים מודיעניים. הוא נחשב  קל מאד (פחות מ 400 ק”ג) בהשוואה ללוויינים אופטיים אחרים שמספקים תמונות ברזולוציה דומה. הנתון הזה מאפשר לו  יכולת תמרון גבוהה, צריכת אנרגיה נמוכה ויכולת צילום של מטרות רבות יותר במהירות ובאופן אוטונומי.

“בלוויינות אין ניסיון נוסף, אין TAKE 2 ואין יכולת תיקון משמעותית, כלומר כאשר הוא עוזב את כדור הארץ הוא חייב להיות מוכן 100% וללא תקלות”, אומר סודרי. “לצורך זה הקמנו בתע”א את מתחם המעבדות הגדול והמשמעותי בישראל בו ניתן לדמות ללוויין את תנאי השיגור והחלל כדוגמת הרעידות שהלוויין חווה במהלך השיגור, וואקום טמפרטורות קיצוניות שהוא יחווה בחלל ועוד. רק אחרי שהלוויין עומד בכל המבחנים הללו אנחנו מתקדמים להעברתו לאתר השיגור ושילובו על משגר הלוויינים”.

ש: כשאתם מדברים על צילום בכמה ערוצים, מה היתרון היחסי שלו על פני לוויינים מקבילים אחרים, עבור השוק האזרחי?

“צילום בכמה ערוצים מאפשר מעקב וניתוח טוב יותר בהתבסס על צבע התמונה והחדות שלה. כך למשל הוא יכול לשמש למעקב אחרי גידולים חקלאיים או לצרכי מיפוי מדויק של קרקע, בנוסף ניתן להשתמש בזה גם לתכנון אורבני מתקדם. עצם היכולת הזו שלא קיימת בהרבה לוויינים אזרחיים פותחת למעשה קשת שלמה של אפשרויות ללקוחות קיימים ועתידיים”.

מפעל חלל של התעשייה האווירית נחשב לבית הלוויינות והחלל של ישראל. כל הלוויינים כחול לבן נבנו שם: לווייני אופק למערכת הביטחון, EROS  ודומיו לשוק האזרחי והמחקרי ,לווייני התקשורת עמוס כמו גם נחתת הירח בראשית. כיום מתמקדת התעשייה האווירית בפיתוח מיקרו-לוויינים וננו-לוויינים, בהם לוויין OptSat 180 השוקל 25 ק”ג, מותאם לסטנדרט CubeSat (12U) ומאפשר מגוון רחב של אפשרויות שיגור. הלוויין מספק צילומי תמונות סטטיות  וגם סרטוני וידאו בצבע ברזולוציה של מטר. הוא מצויד בחיישנים המתאימים למעקב, למחקר ולשימושים מדעיים. דגם נוסף במשפחה הזו הוא ה OptSat 500, זהו לוויין מיקרו שיכול לשאת  לשאת מטען כבד יותר וביצועים טובים יותר בהשוואה ל OptSat 180. שני הלווינים הללו יכולים לפעול כיחידות עצמאיות או כחלק מקונסטלציית לוויינים, ובכך לספק כיסוי רציף של אזור.
התע”א גם מפתחת בימים אלו קונספט ייחודי בעולם של שילוב יכולת אופטית (מצלמה) ויכולת מכ”מית (SAR) על אותו לוויין קטן – OPTSAR550 באופן כזה שבמהלך מעבר אחד של הלוויין ניתן לקבל מימדים נוספים בכל מזג אויר ובמשך כל שעות היממה, יום ולילה – 24/7.

ש: אם פעם חלל היה נחלתן הבלעדית של מעצמות ואחר כך מדינות, נראה שבשנים האחרונות מתגבר הביקוש  לצרכים מסחריים על ידי חברות פרטיות?

“אנחנו בהחלט עוקבים אחרי מגמות השוק ומתאימים את עצמנו אליהן. למשל, פיתוח תחום המיקרו לוויינים נמצא בתאוצה. לווייני מיקרו הם לוויינים קטנים במשקלים שנעים בטווח שבין 100 ל 200 ק”ג. הם יכולים לשמש גם לצרכי תקשורת וגם לצרכי צילום. העולם הולך לכיוון הזה, של רשתות לווינים. זה זול, זה מייצר יתירות – כלומר אם אחד יוצא מכלל פעולה יש לוויין שיחליף אותו מיד וכך נשמרת רציפות. כאן נכנס לתמונה עניין איכות הלוויין מול המחיר. הלווינים שלנו נחשבים לאמינים מאד, וזה מייצר ערך מוסף אדיר באורך החיים שלהם. ככל שהלווין יציב יותר במסלול, הוא לא נזקק לתיקונים תכופים, ופועל ללא תקלות שצורכות אנרגיה, הסיכוי להאריך את ימיו גדול יותר.  “לדוגמה, יש לנו כיום לוויין בחלל שפועל כבר מעל 20 שנה וממשיך לספק תמונות נהדרות – תקופה שנחשבת כחריגה בכל קנה מידה בינלאומי”.

פרויקט חדשני נוסף של התעשייה האווירית הוא לווין תקשורת מתקדם בשם “דרור1”. הייחוד שלו הוא הטכנולוגיה הדיגטלית שתאפשר למפעילים לטעון לו מהקרקע אפליקציות ייחודיות בהתאם לדרישת הלקוח.

“תדמיין לרגע טלפון חכם. אתה מעלה ומוריד אפליקציות לפי הצורך שלך, כך בדיוק יעבוד הדרור 1. הוא יאפשר לנו לספק מגוון שירותים גדול יותר ליותר לקוחות. אם לקוח ידרוש דיוק של התשדורות בתחום תדר או אורך גל , נוכל לספק לו אותן בתוך זמן קצר יחסית על ידי טעינה מרחוק של יישום מותאם”.

לווין C3-EROS בשלבי הכנה בתעשייה האווירית

לאחרונה יושם במרכז השילובים והפעלת הלוויינים של מפעל “חלל”  פיתוח מתקדם של בקרה מבוססת בינה מלאכותית. את המוצר המתקדם הזה פיתחו מהנדסים של מפעל “חלל”  במסגרת תוכנית האצה – אקסלרטור – שייסדה התעשייה האווירית בכדי להבשיל טכנולוגיות מתקדמות על בסיס הידע הארגוני שנצבר במפעלים השונים שלה.

“הטכנולוגיה הזו בשם SATGUARD,  מאפשרת לנו היום לבדוק את הלוויינים באופן ממוכן עם יכולת בינה מלאכותית אוטומטית של חיזוי תקלות ומניעתן טרם התהוותן ובכך לשפר את אמינות הלוויינים והארכת החיים שלהם.  ה SATGUARD מאפשרת לנו לחזות תקלות בעתיד על ידי ניתוח שהיא עשתה לסימנים מקדימים ותהליכי האצה. צריך להבין מה המשמעות של זה. הלווין משדר לתחנת הקרקע מיליוני נתונים שבן אנוש לא יכול לנתח את כולם. ה SATGUARD מעבדת את כל הנתונים ומבצעת ניתוחים מורכבים עם שיטות של בינה מלאכותית שמקנים לנו המון ידע ויכולת שלא הייתה קיימת קודם. ותזכור, שכל זה נעשה כאן, אצלנו בבית על ידי מהנדסים שמבינים את הצרכים המתפתחים. הם מקבלים את כל התנאים הפיסיים, המעטפת התקציבית ואת הזמן ובעיקר את השקט, לפתח. זה מבחינתנו, שלם שגדול מסכום חלקיו”.

בימים אלה נמצא מפעל חלל, בהובלת SPACEIL, בעיצומו של פרויקט “בראשית 2”, לנחיתה על הירח. בשונה מ “בראשית 1”, החללית החדשה אמורה לשאת איתה שתי נחתות קטנות. כשהחללית תתקרב לירח היא תנחית את שתי הנחתות ותמשיך להקיף את הירח ולצלם אותו. לדברי סודרי הלקחים מפרויקט “בראשית 1”, נותחו ביסודיות בכדי לישם את המסקנות בתכנון והפיתוח של  “בראשית 2”.  הצפי לשיגור עומד כרגע על שנת 2025.

שיגור לווין EROS-C3 על ידי טיל FALCON 9. צילומים : תעשייה אווירית