כבר לא one size fits all: האם הדפסה בתלת מימד היא היא העתיד של עולם הייצור?

איך הטכנולוגיה שהתחילה בשנות השמונים הפכה לחלק בלתי נפרד מעתידה של כל תעשיית הייצור? שיחה עם מנכ”ל SU-PAD, זיו שדה, שמלווה שנים מקרוב את התחום הלוהט הזה, מגלה שקצב האימוץ של מדפסות תלת מימד תעשייתיות דוהר קדימה בלא מעט תחומי תעשייה מסורתית כשהן משנות מודלים קיימים ומפתחות חדשים

הדפסה בתלת מימד כבר מזמן עברה מהסטטוס של כלי יוקרתי שמיועד לייצור אבות טיפוס בקנה מידה קטן, לחלק בלתי נפרד מהייצור התעשייתי. העלויות ירדו, הסטנדרטים משתפרים, וחומרים נוספים ומתקדמים שניתן להדפיס איתם הפכו ליותר זמינים והמונחים ״ייעול תהליכים״, ״התאמה אישית״ ו״אוטומציה״ הפכו לצו השעה. האם הדפסת תלת מימד תניע את עתיד הייצור? מומחים בתחום שמלווים אותו מקרוב מאז הימים הראשונים, כמו זיו שדה, מנכ”ל SU-PAD, חושבים כך.

שוחחנו עם זיו כדי ללמוד על היתרונות של הדפסה בתלת מימד בתחום הייצור – ולהבין ממי שחי ונושם הדפסה בתלת מימד וגם טכנולוגיות ייצור כמו הזרקה, לאן התעשייה הולכת.

SU-PAD נוסדה בשנת 1987 כספקית של ציוד ומכונות לתעשיית הפלסטיקה – עם התמחות בתחום ההזרקה. מאז ועד היום, היא מספקת פתרונות ללקוחות ישראליים שעוסקים בייצור. החברה התפתחה בארבעה תחומי התמחות: מכונות וציוד לתעשיית הפלסטיק, מדפסות תלת מימד, רובוטיקה, הלחמה אולטראסונית ולייזר.

כיום, עם 35 שנות ליווי בתחומי הייצור, הובילו לכך שכיום נחשבת SU-PAD למובילה ענפית, ומרכזת תחתיה נציגויות של החברות המובילות בעולם בתחומי ההתמחות שלה – כך לדוגמה, היא מייצגת בישראל את אחת החברות העולמיות המובילות את התעשייה – סטרטסיס. ״החזון שלנו הוא שימוש מקיף בתלת מימד בוורטיקלים השונים של ייצור חלקים ולכן אנחנו מייצגים ספקים מובילים בעולמות הפולימרים המתכת והאלקטרוניקה״, אומר זיו.

בתחילת דרכה של SU-PAD, רוב האנשים השתמשו בהדפסות תלת מימד למטרות פיתוח וייצור של אבות טיפוס ופיתוח מוצר. ״היום״, אומר זיו,  ״הלקוחות הם כל מי שעוסק במוצר – והיישומים הם מרובים. מוצרים בהדפסה בתלת מימד יכולים לשאת באותם עומסים כמו מוצרים סופיים בייצור קונוונציונלי״.

זיו שדה, מנכ”ל PAD-SU .קצב האימוץ של מדפסות תלת מימד דוהר קדימה לכל רוחב התעשייה. קרדיט צילום: דוניצה

אז מה קורה היום בשוק? אולי נפתח בסטיסטיקות?

״Acumen Research and Consulting מציבה את גודל שוק ההדפסות התלת מימד העולמי על רף של 41 מיליארד דולר עד 2026.  דוח ניתוח שוק מאת Grand View Research מצא שגודל שוק הדפסת התלת מימד העולמי הוערך ב-13.78 מיליארד דולר בשנת 2020 וצפוי להתרחב בקצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 21.0% מ-2021 עד 2028. על פי סקר של Jabil, נמצא ש-87% מהחברות מצפות שהשימוש שלהן בהדפסת תלת מימד יכפיל לפחות, וכמעט 40% מצפים שהשימוש בהן יגדל פי חמישה או יותר. בנימה אישית, ולא ׳מספרית׳ וכמי שמלווה את התחום בישראל מזה שנים, אני יכול להעיד שבהחלט רואים את הגידול הזה גם אצלנו, בשטח, ביותר ויותר מערכי ייצור״.

אתה יכול לתת לנו מבט כללי על היתרונות של הדפסה בתלת מימד ובמיוחד לתחום הייצור?

״בתרחישי ייצור ספציפיים, הדפסה בתלת מימד כיום כבר התעלתה על תהליכי ייצור קונבנציונליים בעלות, במהירות ובגמישות. עסקים רבים כבר מגלים כי בנסיבות הנכונות, הדפסה בתלת מימד חוסכת הרבה כסף. בעוד שמדפסת תלת מימד תעשייתית היא השקעה משמעותית, מוותרים בתמורה על העלות של יציקות, תבניות הזרקה וכלים וחומרים אחרים שהייצור הקונוונציונלי כרוך בו. זה אפילו מאפשר להרבה חברות לפתוח מחלקות ייצור שלמות משל עצמן.

התוצאה: עלויות ייצור נמוכות יותר מתורגמות לעלויות נמוכות יותר לצרכן, מה שעשוי להועיל לנתח השוק של החברות המשתמשות בטכנולוגיה. אם המוצר ניתן להתאמה אישית, ניתן גם להתאים את השירות ללקוחות קיימים ולחקור הזדמנויות שוק חדשות.

תמונה: עלויות ייצור נמוכות יותר בעקבות שימוש במדפסות תלת מימד מתורגמות לעלויות נמוכות יותר לצרכן קרדיט: Stratasys

גם המהירות של הדפסה בתלת מימד היא יתרון משמעותי – היא לרוב מהירה יותר מייצור קונבנציונלי עבור “ריצות” קטנות עד בינוניות של עצמים קטנים. לא צריך ליצור כלים לתבניות הזרקה ויציקות ולהשקיע בתשתית לריצות מוגבלות.

היתרון הזה ניכר גם בייצור לפי דרישה, המצריך את סוג התהליך הניתן להרחבה שהדפסה בתלת מימד מספקת. יצרנים יכולים לאחסן פחות מלאי ולקצר את מחזורי התכנון והייצור. למשל, בתעשיית הרכב ניתן לצמצם את מלאי חלקי החילוף ב-90% באמצעות הדפסת תלת מימד, על פי דו”ח מ-MIT.

בזכות ההתקדמות בטכנולוגיה, ישנה גם זמינות גבוהה יותר של חומרים מעודדת את הצמיחה של הדפסת בתלת מימד בייצור חלקים מפחות מ-30% ל-85% המוערכים במהלך השנים הקרובות. טכנולוגיית הדפסה בתלת מימד החלה להשתמש במתכת, והרחבת יישומים עבור חלקי חילוף. ככל שתהליך הדפסת המתכת מתעדן ויורד בעלות ועולה בתפוקות, יותר יצרנים יכולים למנף אותו לייצור המוני.

במישור האקולוגי, הדפסה בתלת מימד מפחיתה את הפסולת, ומאפשרת יותר בחירה על פני שימוש בחומרים. התהליך משתמש בפחות חומר משיטות מסורתיות – הוא מרבד חתכים דקים של האובייקט במקום להתחיל עם חתיכה גדולה של שרף או פלסטיק ולהצטמצם. בתמורה, החיסכון בעלויות אומר שניתן להשתמש בחומרים איכותיים יותר אך יקרים יותר, מה שמשפר את איכות התוצר הסופי.

כל היתרונות האלה מתגלמים במעבר לייצור עצמי (in-house), המסיר את סיכוני העלויות והייצור של מיקור חוץ והלוגיסטיקה הנלווית. על ידי שמירה על שליטה בתהליך הייצור, עסקים נהנים מכל היתרונות של הדפסה בתלת מימד – זמן אספקה מהיר יותר, בקרת איכות טובה יותר ואבטחה טובה יותר ״

תמונה: בתחום התעופה והחלל ייצור חלקי מטוסים פנימיים כמו תעלות, פתחי אוורור ומערכות זרימת אוויר באמצעות הדפסה בתלת מימד מאפשר למעצבים לקצץ משקל ולהפחית את מספר הרכיבים במכלולים קרדיט: Stratasys

איזה תעשיות כבר התחילו להרוויח מהמעבר הזה?

״תעשיות רבות – כולל שירותי בריאות, תעופה וחלל וביטחון – חוו טרנספורמציות בתחומי מפתח בעסק שלהן שניתן לייחס לתשתית הדיגיטלית המורחבת, לפיתוח חומרים ולהתבגרות בשרשרת האספקה, ויציבות רבה יותר בטכנולוגיות הדפסה בתלת מימד.

בתחום התעופה והחלל, למשל, ייצור חלקי מטוסים פנימיים כמו תעלות, פתחי אוורור ומערכות זרימת אוויר עם הדפסה בתלת מימד מאפשר למעצבים לקצץ משקל, להפחית את מספר הרכיבים במכלולים, להתאים לחללי פנים הדוקים של תא הנוסעים. בנוסף, הדפסת תלת מימד מספקת חופש עיצובי להתנסות בצורות חלקים יעילות ויעילות יותר, עם פחות נקודות כשל פוטנציאליות שמשפרות את הניהול של סביבה תרמית רגישה. כאשר מחזורי פיתוח המוצר מתכווצים בכל תעשייה, יכולות אלו מעניקות ליצרנים רמה של עיצוב, ייצור ושרשרת אספקה גמישות שלא ניתן היה להשיג בעבר.

כך למשל, לאחרונה, ב-Airbus הרכיבו חלקי חילוף ׳מעופפים׳ מודפסים מתכת באמצעות הדפסה בתלת מימד עבור Airbus A320eco. בעזרת הדפסת תלת מימד, החברה יכולה כעת לייצר וחלקי חילוף חדשים לכמה מהמטוסים הוותיקים ביותר. להדפסה בתלת מימד יש גם תפקיד עצום בבניית רקטות חלל. Stargate היא אחת ממדפסות המתכת התלת מימדיות הגדולות ביותר המשמשות חברות כמו Relativity Space כדי להדפיס רקטה שלמה.

אצלנו בישראל, אנשי מפעלי ים המלח למשל, בעידן הקורונה, מצאו את עצמם עם בעיה של חלקי חילוף, ספציפית מערכי הזנה וכשהייתה בעיה גדולה בשרשרת האספקה. בחומרים פולימריים תעשייתים מתקדמים, הם הבינו שהם יכולים לייצר חלקים ספציפיים שהם צריכים – ובקלות. רבה במקרה שלהם, חומר גלם עמיד בשחיקה כימית בשם PEKK שמותאם להדפסה בתלת מימד החליף  חלקים סטנדרטים במתכת ופולימרים בהם נהגו להשתמש זה נתן להם עלות נמוכה יותר בעשרות אחוזים.

דוגמאות הדפסה. קרדיט: Stratasys

אבל גם מעבר לזה – יש כבר חברות שמייצרות מוצרים שלמים. אפילו בתוך סטרטסיס, במדפסות התלת מימדיות עצמן, יש מעל 70 חלקים מודפסים בתלת מימד – מוצר שמייצר את עצמו. בכלל במכונות תעשייתיות, חלקים רבים כבר מודפסים.

ואי אפשר שלא להזכיר את אחד התחומים היותר חדשניים בתחום, שגם הוא כרוך בעולם הרפואה והבריאות: סטרטסיס  וחברת הביוטק קולפלנט  הכריזו לא מכבר על הסכם לפיתוח ומסחור של מדפסת להדפסה בקנה מידה תעשייתי של שתלי שד רגנרטיביים, המשלבת בין הטכנולוגיות של שתי החברות. הפיתוח יתבסס על מדפסת P3‎ של סטרטסיס והדיו הביולוגי rhCollagen של קולפלנט המייצר קולגן סוג 1, אחד מאבני הבניין המרכזיים של רקמות ואיברים בגוף האדם. החברה מייעדת את הטכנולוגיה שלה לתחום הרפואה הרגנרטיבית והרפואה האסתטית ושתלי השד הרגנרטיביים, נועדו להחליף את שתלי הסיליקון המקובלים, שהשימשו בהם כרוך בסיכונים בריאותיים. המדפסת מאפשרת לתכנן בצורה מדויקת את המבנה הפנימי והחיצוני הרצוי, השתל מושתל בשד האישה ולמעשה מעודד תהליך התחדשות וצמיחת תאים עצמית של הגוף, בהתאם למבנה של השתל. בסופו של התהליך השתל עצמו מתכלה והגדלת השד מתבססת כולה על רקמה שיצר הגוף.

Wow… אלה תחומים ויישומים חדשים יחסית, לא?

״בסקר הדו-שנתי השלישי של Jabil של מגמות הדפסת תלת-ממד, נמצא שמגוון יישומי ההדפסה בתלת מימד השתנה באופן דרמטי בשנתיים האחרונות. למעשה, מחקר ופיתוח עקפו את אבות הטיפוס כמקרה השימוש המוביל, בעוד שמקרי השימוש עבור ג’יג’ים, מתקנים וכלים קפצו מ-37% ב-2019 ל-57% השנה. נראתה גם עלייה חדה באחוז החברות המשתמשות בהדפסת תלת מימד לייצור גשרים לשיניים, שגדל מ-39% ל-56% תוך שנתיים בלבד. יותר משישה מתוך 10 משתמשים כעת בהדפסת תלת מימד עבור חלקי ייצור.

באותה תקופה, תעשיית הציוד הכבד והמכונות התעשייתיות ראו את האימוץ הגבוה ביותר של מקרי שימוש עבור ג’יגים, מתקנים וכלי עבודה. שירותי הבריאות היו המאמצים הגדולים ביותר של ייצור גשרים; ותעשיית האורטופדיה והמכונות התעשייתיות ראו את שיעורי האימוץ הגבוהים ביותר בשימוש בהדפסת תלת מימד עבור חלקי ייצור. למעשה, 77% מהמשתתפים בסקר Jabil מתעשיות הציוד הכבד והמכונות התעשייתיות אומרים שהם משתמשים בהדפסת תלת מימד עבור ג’יגים, מתקנים וכלים. BMW, למשל, שילבה הדפסת AM או 3D כדי לספק כלים שנבנו בעבודת יד, שהם קלים ב-72% מהכלים הקיימים.

בבניית ספינות, מעבר ייצור של חלקים מסוימים משיטות מסורתיות לתוסף הוכיח את עצמו כמספק תשואות אטרקטיביות. עבור חלק מתכת שממוצע של 12 שבועות ועלות ממוצעת של $20,000 בשיטות מסורתיות, שימוש בהדפסת תלת מימד לייצור אותו חלק הפחית את זמן הייצור לפחות מ-72 שעות בעלות של $1,250, על פי מחקר מאוניברסיטת Gdynia Maritime University בפולין״.

מה הקשר בין הדפסה בתלת מימד למהפכה הדיגיטלית?

״אם המגיפה העולמית לימדה אותנו משהו, זה ששרשרת אספקה גלובלית יכולה להיות בלתי צפויה. מבחינה היסטורית, ניהול שרשרת האספקה התמקד בעלויות ויעילות על חשבון החוסן. אין זה פלא ששרשרות אספקה רבות נכשלו כשהן התמודדו עם הפרעה גדולה כמו הקורונה – ההשפעה של הקורונה על שרשראות האספקה הורגשה בכל תעשייה, אבל במיוחד בתחום הבריאות והמכשירים הרפואיים. כעת, בניית חוסן שרשרת האספקה היא יעד מרכזי בתעשיות.

הדפסה בתלת מימד זוהי אחת הטכנולוגיות הדיגיטליות הטהורות ביותר מכיוון שהיא אינה מצריכה כלי עבודה וקיבוע, ובכך מפחיתה או מבטלת את עלויות ההחלפה בהעברת ייצור בין מדפסות ומיקומים שונים. זוהי סטייה רדיקלית משיטות הדורשות הרבה יותר עבודה שהופעלו על ידי תעשיית הייצור ב-150 השנים האחרונות, שבהן נדרשה צבירה של נפח גבוה באתר אחד כדי להשיג יעדי עלות, במיוחד בשווקי מוצרי צריכה רגישים למחירים. למעשה, ההיבט המשבש ביותר של הטכנולוגיה הזו אינו קשור למדפסות בפועל – אלא ההמרה של טופס דיגיטלי למוצר פיזי, כלומר קובץ שיש בו ייצוג של המוצר הסופי, בניגוד לעיצוב שעלול לפגוע ב”כוונת המוצר” לדבוק בתהליך הייצור המסורתי. הדפסה בתלת מימד היא הצעד הראשון במסע הטרנספורמציה הדיגיטלית.

בהדפסה בתלת מימד הופכת ערימות הקופסאות שתופסות שטח פיזי לקבצים דיגיטליים שניתן לאחסן בענן ובקלות נגיש בעת הצורך. בנוסף למלאי דיגיטלי הזה, היכולת להפיץ ייצור משנה גם את האופן שבו חברות משלבות את תהליך ההדפסה התלת מימדית באסטרטגיות המוצר שלהן. במקום לשקול אך ורק פתרון ריכוזי בהינתן פרדיגמות כלכליות נפוצות היסטורית, ייצור מבוזר מאפשר לחברות לפצל את הייצור כדי שיוכלו לייצר את המוצר הסופי קרוב יותר ללקוח.

בעזרת הדפסת תלת מימד, יצרנים יכולים לחבר טוב יותר את שרשרת האספקה הפיזית עם ׳כבל דיגיטלי׳ ולנהל מוצרים בצורה יעילה יותר מהרעיון ועד סוף החיים. ניתן להפיץ את הייצור לכל מקום שיש בו מערכות ייצור דיגיטליות פשוט על ידי הנחת קובץ על החוט. ביזור זה מגביר את השקיפות ואת שיתוף הפעולה. אם אירוע עולמי נוסף כמו הקורונה יגרום לתקלה בשרשרת האספקה, הדפסה בתלת מימד תוכל להגיב בצורה טובה, מה שיאפשר לחברות להתקדם בצורה חלקה יותר מאשר בהסתמכות קפדנית על ייצור מסורתי.

עתיד ההדפסה בתלת מימד כרוך בגרסה היברידית של ייצור הכוללת מספר מופחת של מגה-מפעלים גדולים, כאשר אתרים קטנים יותר הכוללים יותר טכנולוגיות דיגיטליות, כגון הדפסת תלת מימד, זוכים לגדולה. כמו כן, צפוי כי מדפסות יהיו נפוצות יותר במקומות לא מסורתיים, כמו מרכזי שירות ותמיכה, מרכזי הפצה או אפילו בבתים של אנשים כדי לטפל ב”מייל האחרון” של הפצת מוצרים. הדפסת תלת מימד תהפוך בסופו של דבר לפשוטה מספיק כדי שרוב משקי הבית יוכלו לרכוש קבצי מותג ולהדפיס מוצר בכמה קליקים בלבד. אנחנו כבר בדרך לשם, ואנחנו רק מתחילים להפיץ קרוב יותר לצריכה ולספק את רמות הזריזות שצרכנים למדו לצפות להן מ”שיבושים” אחרים בשוק שנוצרו על ידי חברות כמו גוגל ואמזון סביב מידע וקניות״.

עליה חדה נרשמה בשימוש מדפסות תלת מימד בתחומי הרפואה השונים, ובעיקר כאמצעי עזר לסימולציות הרופאים לפי ניתוחים מורכבים. קרדיט: Stratasys

מה החשיבות של החומרים שמשתמשים בהם להדפסה בתלת מימד?

״בעוד שהגדלת ההשקעות במערכת האקולוגית של הייצור התוספי מעודדת צמיחה, אני לא חושב שאפשר להפריז במשמעות החומרים. מלבד העלות של הציוד, המחסום הגדול הבא הוא חומרים ומערכות אקולוגיות סגורות לייצור תוספים, אשר עצרו את צמיחת תעשיית ההדפסה התלת-ממדית. העתיד של הדפסת תלת-ממד הוא בחומרים – מהונדסים במיוחד וחומרים ספציפיים ליישום. הצרכים השונים של תעשיות מגוונות דורשים כולם פתרונות מותאמים אישית לבעיות שלהם. שילוב חומרים מהונדסים חדשים יהפוך לדור חדש של יישומים, כולל תעשיות בפיקוח כבד״.

מה החשיבות של קיימות בתחום?

״שניים מעקרונות המפתח של הדפסה בתלת מימד הם ׳קיימות׳ ו׳שימור׳. אחד היתרונות המהותיים הוא שחומר מיותר מצטמצם, אם לא נעלם. הדפסה בתלת מימד מחקה תהליכים ביולוגיים על ידי יצירת חפצים שכבה אחר שכבה, במקום לייצר פריט עצום שיש לצמצם – ונתחים מגולפים כדי להשיג את הצורה הרצויה. זה מטבעו פחות בזבזני משיטות הייצור החסרות המסורתיות ובעל פוטנציאל לנתק יצירת ערך חברתי וכלכלי מההשפעה הסביבתית של פעילויות עסקיות.

מלבד הפחתת הפסולת, הדפסת תלת מימד גם חוסכת באנרגיה. הפדרציה של תעשיות אבקת המתכת ערכה מחקר שפרט 17 שלבים הנדרשים לייצור ציוד למשאית באמצעות ייצור חיסור לעומת ששת השלבים לייצור אותו מוצר עם הדפסה בתלת מימד. עם הדפסת תלת מימד, אותו מוצר לקח פחות ממחצית האנרגיה. בנוסף, על ידי קירוב המוצרים ללקוח, הדפסת תלת מימד מפחיתה את הצורך בהובלת מוצרים וחומרים, ובכך משפיעה לטובה על כמות הפחמן שנשפך לאטמוספירה. לכן, אנחנו כבר יכולים לראות שאסטרטגיות דיגיטליות ותוספות כבר מובילות לעתיד בר-קיימא יותר.

זהו זמן מכריע עבור תעשיית הייצור. אנו עומדים במוקד שבו הרעיונות, העיצובים והמוצרים שלנו יכולים להיות מיוצגים כמעט במלואם במרחב הדיגיטלי ואנו יכולים להמיר את הייצוגים הללו יותר ויותר למוצרים פיזיים תוך שימוש בשיטות הפקה אמינות בצורה חסכונית עם כמויות מתאימות. כטכנולוגיית הייצור הדיגיטלי האמיתית הראשונה, הדפסה בתלת מימד מוכיחה את אופיה הטרנספורמטיבי וכבר עיצבה מחדש עסקים ותעשיות עם יעילות יוצאת דופן. בתקופה האחרונה במיוחד, אלמנטים כמו תפוקה ותמחיר הפכו למאוד רלוונטיים ובהסתכלות שלי, אנו הולכים לראות יותר ויותר מדפסות בטכנולוגיות שונות לצד טכנולוגיות קיימות בתעשייה. אסור לכולנו לשכוח נתון בסיסי אחד: הדפסה בתלת מימד לא תחליף את הייצור המסורתי, אבל בהחלט תוסיף לו ותמשיך לקדם אותנו אל העתיד של עולם הייצור…״

טכנאי בוחן חלקים שהודפסו בתלת מימד בחללית ה״אוריון״. קרדיט: NASA

5 טכנולוגיות והרלוונטיות שלהן בעולם הייצור:

– טכנולוגית SAF – אבקה – מבוססת על אבקה שעוברת fusion תרמי. מורחים שכבת אבקה, צובעים בדיו את הקונטור של המוצר וחושפים את השכבה הזו לחימום מאד מהיר. המקומות שאותם צבענו בדיו מתחממים ומבצעים התכה שהופכת את האבקה למוצקת. כך החלקים מתמצקים להם מוקפים במבנה תלת מימדי בתוך מעין “עוגה”. היתרון? תפוקה גבוהה עם כמויות גבוהות של חלקים. החומרים בטכנולוגיה הזו הם לרוב סוגים שונים של פוליאמידים אך גם חומרים נוספים יצטרפו לשוק בקרוב. התמחור של החלקים בזכות מחיר האבקה והתפוקה הגבוהה הוא תמחור מאד הגיוני, גם לייצור סדרות עם אלפי עד עשרות אלפי חלקים. החסרון? היא מוגבלת כעת מבחינת מגוון החומרים וגם היבטים נוספים כמו פני שטח, ולכן יש לנו טכנולוגיות משלימות.

– טכנולוגית FDM –  מתאימה למגוון שימושים תעשייתיים. הפרופיל עשיר וההחלפה בין החומרים קלה. קיים מגוון עשיר ורחב של חומרים הנדסיים המתאים לשלל דרישות הנדסיות: מכניות, תרמיות, כימיות, רגולציות מגוונות טכנולוגיה עם זאת איטית יותר ויותר יקרה ולכן פחות מתאימה לסדרות גדולות של חלקים. היא מתאימה לחלקים וסדרות קטנות בחומרי גלם הנדסיים , מאוד בשלה מבחינת שימוש בתהליכים בהם נדרשת הסמכת חלקים ומחמירה ומתאימה מאוד תפעולית להיות טכנולוגיה בשימוש בתוך מחלקות הנדסה

– טכנולוגית DLP – טכנולוגיה שמאפשרת הדפסה באיכות גבוהה ובדיוקים של עשרות מיקרונים, לפיצ’רים קטנים במיוחד. הפטנט של סטרטסיס למנגנון הממברנה בשחרור כוח נמוך באזור ההדפסה מאפשר גם הגעה לחוזקים מכאניים ומהירויות הדפסה גבוהות, מה שמאפשר אפליקציות משלימות – כמו לדוגמא מחבר לסיבים אופטיים – מדויק אך עשוי מחומרים שמאפשר תפוקה טובה, במחיר אטרקטיבי ובמגוון חומרים רחב.

– טכנולוגיית פוליג’ט – ג’טינג של דיו פוטופולימרי. מאפשר שילוב חומרים ברזולוציה גבוהה ובצבעים יפהפיים, וכאן אנחנו מובילים בעולמות העיצוב התעשייתי. גם שם הביאה סטרטסיס פתרון מרהיב שעוסק בייצור בעולמות הטקסטיל ובעולמות ה”הדפסה על” – זכוכית, בטון וכו’. זה מאפשר ייצור בעולם האופנה גם, כמו האופנה העילית עם מעצבים כמו אלכסנדר מקווין ולואי ויטון.

– טכנולוגיית סטריוליטוגרפיה, אחת הטכניקות הותיקות בעולם התלת מימד, מבוססת על אמבט פוטופולימרי העובר התכה סלקטיבית באמצעות אלומת לייזר. – טכנולוגיות ייצור מעולות לחלקים וכלים. מצטיינת בייצור של חלקים שקופים וחלקים ברזולוציה גבוהה ופני שטח יפים.מתאפיינת בנפחי הדפסה גדולים עבור ייצור של חלקים גדולים או סדרות גדולות של חלקים.


תמונת כותרת: שמלה בהדפסת תלת מימד. עיצוב: Travis, Rokegem Jasna Fitch .צילום: Diepeveen Myrthe .
קרדיט: באדיבות חברת סטרטסיס

מערכת ניו-טק מגזינים גרופ

תגובות סגורות